לדה מרקר קפה נרשמתי ברגע של עצבנות, אך עם אג'נדה מוצקה (חוץ מתכנית הרגעה), להלחם בטחנת הרוח ששמה תרבות ההשטנה הישראלית. השטנה שכמעט כל חלקי האוכלוסייה נפגעים ממנה, ומצד שני כמעט כולם משתמשים בה. השטנה שכוונה בין היתר נגד – חרדים, מתנחלים, שמאלנים, ערבים ובעצם מי לא? במהלך השנה התעסקתי לא מעט בהתנגדות לתופעה זו.

וכל הפתיחה הטרחנית הזו – היא כדי לומר תודה ליעל אלון – שתשובותיה החכמות לשאלות המציקות ששטחתי לפניה, עולות בהרבה על פוסט אנטי-שטנה שהתכוונתי לכתוב בקשר למתנחלים.

מקווה שתיהנו

(כאמור – לטעמי החלק החשוב בפוסט – הן תשובותיה של יעל - בחלק של התגובות).http://cafe.themarker.com/post/2341150/