מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
מיאנמר - השווקים לא רק ירקות ופירות
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.2520993549278.2146584.1386488152 אלבום תמונות מהשווקים בפייס בוק http://www.facebook.com/profile.php?id=1386488152
https://picasaweb.google.com/kavenet/QwQOqF?authkey=Gv1sRgCOiPioOpkvDlCA
מי שהכניסה אותי בסוד קסם השווקים הייתה נעמי שמר. שיר השוק שכתבה והלחינה סחף אותי בעליצות נהדרת . שרתי יחד עם התרנגולים את השפע, את הררי הפירות, ואת הרעננות הנהדרת. אני זוכרת שהגעתי לשוק הכרמל עם זווית ראייה חדשה לחלוטין, מאז ועד היום אני אוהבת לבלות בו בכל הזדמנות. ככל שהתענגתי על אוכל משובח, הרביתי לבקר בשווקים בארצות קרובות וברחוקות. הביקור בשוק עלה בקנה אחד עם אהבת האוכל שהתפתחה בי אבל, גם עם הצורך שלי להכיר את החיך של העולם.
כל שווקי העולם בהם ביקרתי, לרבות השווקים הנפלאים במרוקו ובטשקנט, מצדיעים לשוקי מיאנמר ומתגמדים בפני עצמת החוויה שהם מציעים. המקוריות, הצבעים,הסדר הקפדני והניקיון הבלתי אפשרי,סחפו אותי פנימה. מצאתי את עצמי מבלה שעות בשווקים השונים.
השווקים במיאנמר נחלקים לשוקי יום ולשוקי לילה. לשוקים פתוחים ולשוקים מכוסים, לשוקי מזון למינהו, לשוקי אביזרי בית ובגדים, לבזארים (תכשיטים, אומנות וחפצי חן) ולשוק נושא כמו לדוגמה שוק הג'ייד (שהוא שוק שמקיף את כל עשיית הג'ייד מהאבן הגולמית דרך כל שלבי העיבוד ועד המוצר הסופי)
השוק הפתוח מתקיים בערים,בעיירות ובערים קטנות יותר. הוא מונח על האדמה, ובתקופת המונסון כמו זו בה בקרתי, רב בו הבוץ. אהבתי את סוג השוק הזה כי הוא התקיים כנגד כל הסיכויים. אנשים עם מטריות מדלגים בין השלוליות, המוכרים פותחים מעל הסחורה סוג של שמשייה המיועדת לחופי הים. רק גשם זלעפות שכוחו לא תש, והוא ממשיך ויורד במלוא עוזו עת ארוכה, קוטע את ההמשכיות ושולח את הקונים אל בתי הקפה בעוד המוכרים ממתינים בסבלנות מתחת לשמשיות.
השוק הבוצי הזה נקי. יש בו המון בוץ, אבל אין בו לכלוך. גם הריחות בו רעננים ומשכרים. יכולתי לעמוד צפופה בתוך עצמי, בלב משעול הבוץ, מעלי מטריה שאיננה מותאמת לגשם מונסוני, ולהריח את הריחות המשכרים המתמרים מכל הקצוות. איזה כיף ענקי.
השוק הפתוח בעיר הגדולה פועל בתחום של קומץ רחובות. הדוכנים מוקמים בשולי הכביש ועל המדרכה. אבל עד מהרה יהיו כאלה שיבחרו להציג את מרכולתם באמצע הכביש ולהסיע אותה לאחור בכל פעם שתגיע מכונית ותבקש לעבור.
בכל השווקים הפתוחים רוב המוכרים הן מוכרות, עם או בלי ילדים. חלק מהילדים תלוי על זרועותיהן, חלקם יושב בשקט בצד ומתבונן בהתרחשות. גם הקונים הן נשים. חלקן מעמיסות את התוצרת בתוך סל שעובר מיד אל ראשן, חלקן סוחבות סלים כבדים ומגיעות אפוסות כוח אל אחת מהריקשות המונעות על ידי אופניים, הגואלות אותן מהמשא הבלתי אפשרי.
הדוכנים הם סוג של מגשי במבוק עגולים גדולים, עליהם מונחת התוצרת החקלאית ביצירתיות ועם המון אסתטיקה. רובם מונחים קרוב לאדמה, או על ארגזים. המשא והמתן מתנהל בגובה עיני המוכרת. הקונים יורדים לישיבת ברכיים. אין צעקות.
השוק במיאנמר שומר על עצמו, על ניקיונו, על חזותו המשובבת כי אין ברירה, כולם חייבים להגיע אל השוק. מספר המרכולים קטן עד אפסי, הגדולים שבהם ממוקמים בקניונים בערים הגדולות בלבד. למי שאין רכב (ולרובם אין) יתקשה להגיע. עד שהתשתית תשופר כולם מגיעים אל השוק. אין לכפריים מקררים, גם חשמל אין להם. וכשהוא קיים הפסקות החשמל יכולות להמית בקלות כל מכשיר חשמלי. כל מי שמגיע אל השוק מרגיש את עדכניות המקום, את המפגשים האפשריים בין ידידים משבטים שונים, התלבושות העממיות מוסיפות לשוק כל כך הרבה צבע ועניין אפשר להשתגע. הביקור בשוק הוא ענייני, הולכים לקנות רק את מה שצריך, אין מקום אחסון מיותר, ויחד עם זה, הקונים שמחים להחליף מילה עם המוכרת, להציץ לטלוויזיה של בית הקפה ולמשש את הבדים החדשים או את המוצרים הלא מוכרים.
במפגש הראשון שלי עם השוק במיאנמר שפשפתי את עיני - הניקיון. שוק נקי בכל תנאי, על אדמה ועל אספלט .(אני נמנעת מלשפוט את הדגים שמזיעים בחום, את בשר החזיר, או את העופות שלא ממש נהנים ממזג האוויר).
המשקלים ריתקו אותי. סוג אחד הוא זרוע עם כף משקל אחת, סוג אחר הוא מאזניים עם שתי כפות. ברור לכולם שמדובר בבערך. ובינינו יש איזה חשיבות לדיוק גמור ? הקוד הפנימי הרג אותי. אם בכניסה לשוק יש מגשים רבים יחסית של פירות טרופיים נדירים, השוק הזה קצת אליטיסטי. אם מספרם של המגשים בכניסה קטן יחסית, מדובר בשוק הומה יותר במחירים נמוכים יותר.
האוכל בשווקים נהדר. טעמתי משהו בכל שוק כמעט. את סלט העגבניות בקלו לא אשכח לנצח. איזה סלט עגבניות מנצח.יש בו פרט לעגבניות טריות וריחניות מהשוק, בצל סגול, שמן בטנים, פירורי בטנים שומשום, לימון, שום וכנראה עוד משהו. יש לי הרגשה שחרף הפתיחות הם לא גילו לי את סוד הכנת הסלט עד הסוף.
|
תגובות (82)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקיר הצרפתי או למען הדיוק cheri אתה לא מתאר לעצמך כמה קרובה מיאנמר, ואחרי שהייתי כמה קלה ההחלטה לנסוע לשם. באשר לטשקנט דעתי כדעתך. בעצם את כל הביקור שלי בעיר המטורפת הזאת הקדשתי לשווקים וגם קניתי לא מעט תבלינים שחסרים אצלנו, כמו זעפרן לדוגמה, שאצלם הוא נמכר כפרח במחיר לגמרי סביר לעומת גירסתו המרוקנית ספרדית שנשקלת בזהב (וגם ארומטית יותר).
קח סמרטוט, הורד את הירוק מהכוכבית, והתחל לרקום לך חלום על מחוז חפץ שישאר אתך כל שארית חייך
אילנה, אני חסידה מושבעת של ה"בערך" .
בעיניי יש לו הכי הרבה ערך.
בערך הוא לא מוחלט, לא חד משמעי לא קבוע. גבולותיו מטושטשים קצת, וניתנים לפרוש אחר.
ה"בערך" הוא הרבה יותר נכון לחיים.
אין בעולם, לדעתי, שום דבר מוחלט. הכל משתנה כל הזמן, הכל זז. הדברים המוחלטים היחידים שיש אלה קביעות שכלתניות של בני אדם שמתבססים על מערכות שיקולים של הגנות בעיקר.
לכן, בעיניי, ה"בערך" הוא המדוייק ביותר של החיים.
הזמן יותר גמיש, וככה גם ההחלטות. יש בזה שקט וזה מרגיע. אתה לא צריך להתמודד כל הזמן עם גבולות.
הסידרה שכתבת קסומה בדיוק כמו הארץ שאת מתארת.
ואני חייבת לתת לך גם שהו, פשוט חייבת.
אילנה, תסתכלי לי בעיניים, בערך לאמצע הפנים , ותקשיבי:
1.יש בך נדיבות ענקית. לפעמים יש לי הרגשה שאת נותנת אפילו יותר ממה שקיבלת. וזה נס סיר הנדיבות של אילנה, כמה שתתני יותר, יש הרגשה שככה יש לך עוד.
2.השפה שלך שבה את מדברת, ואותה את כותבת, כאילו בנוייה על לחלוק. היא שפה שפותחת ומזמינה. וזה עוד נס: כמה שאת פותחת יותר, ככה יש יותר ויותר שמתברר שהם כבר בפנים. לי יש הרגשה שאוצר המילים ה"פתוחות" שלך כל הזמן גדל וגדל.
3.את בנאדם שמתבונן, הרבה מאוד. אבל את לא מתבוננת רק עם העיניים, אלא עם חיישנים שמאוד מיוחדים לך. אלה "חיישני מעבר"שבנויים לתפקד באופן שמעביר . שום דבר לא נשאר בצד. תמיד יש לך הרגשה שלא העברת מספיק, ושאפשר עוד. לכן התפתחו לך חיישנים שהופכים אותך לתחנת מעבר, למקום זמני בדרך לקוראים שלך או לאנשים שסביבך.
תמיד יש לי הרגשה שאפילו שלא הייתי שם בעצמי אני מלאה במקום הזה בגלל מה שעבר אלי מהחיישנים שלך.
4.השכל שלך. לנתח, להפריד, להתחיל, להמשיך, ולסיים, ועוד בלי לדלג על ה"בערך" זו אחת היכולות הענקיות שלך.
אם העולם נחלק למורים ולתלמידים, את בחלק של המורים. "עשה לך מורה", זה כל מי שקורה מה שאת כותבת, וגם אם הוא מורה בעצמו. פשוט לומדים ממך.
5.הצניעות. מה יש לי להגיד על השווה הזה, שהוא נכנס לי לנשמה, ובשבילו אני אני נמסה ורק רוצה לחבק.
תודה
דרור, אני מחפשת מענה האמת היא שאני לא חזקה בתחום הזה.
תודה לך רותי חמודה, את עושה כיף להמשיך ולכתוב
התמוגגתי. איזה בחור אתה פשוט, מתה עליך ועל כל המשפחה
תודה
ברור לך שבמיאנמר מחכים להודעה לעיתונות מתי את נוחתת כדי להיערך בהתאם.
חול המועד סוכות? נצטלצל בעניין.
המון פרות. את כל הפרות הטרופיים בכמויות מסחריות
הנהג שלי ואני בלסנו כל הדרך היה כיף
אני מודה לך על המחמאה וגם שמחה לכתוב על המקום הנפלא הזה
מה זאת אומרת מה אני אומרת ? ברור. אני מציעה את הבית שלי ואנחנו נחליף כמה מילים איך עושים מה ואת מי מזמינים. ועל המקום שלך אני שומרת מעכשיו
תודה לך מיכאל מחמדי. אני צלמתי תמונה אחת בתור הומאג' צנוע לתמונות האשפה שלך בפרו. גם תורה יגיע. אתה רואה, ההשראה שלך נודדת אתי מרחקים ארוכים.
תודה לך על התייחסותך
*
יפה, מאד מאד יפה, עכשיו הצלחתי לראות באחד לאחד את התמונות (הנפלאות), לא שזיהיתי שם את המוצרים, לא שעושה לי רעב לראות את שלל הדברים הבלתי מזוהים הללו, אבל לחלוטין ניתן לחוש את האווירה, להנות מהמגוון, להתבשם במראה העין, להשאב אל קסם היופי! מסע מסע עשית שם, ומה שנוזל מפי זה אינו ריר של תאוות טעמים אלא קנאה צרופה ! תודה גדולה.
תודה לך
איפה בר רפאלי ואיפה התמירות ממיאנמר אה ???
תודה לך מתוקה שלי
הקפה לא מאפשר לי להעלות תמונות עד ה- 18 באוקטובר
אני אנסה לפתור את הבעיה
רחלי יקרה תודה, אני אנסה לפתור את בעית הצילומים בדרך שלישית
ספרי לי איך יצא. מבחינת ההגשה את עורמת את הסלט כמו פירמידה בתוך צלחת עמוקה
נסה את הלינקים שהוספתי אני מחזיקה אצבעות
איזה כיף היה לנו. חכה שאני אגיע לכביסה. אולי הצילומים הללו יביאו אותנו אל מסע הכביסה הישראלית
תודה לך חמוד שלי
חמודה, נסי את הלינקים לפייסבוק. אם את לא חברה יש לנו בעיה אבל אני אנסה לפתור אותה היום
לתפארת מדינת ישראל. פשוט המחשב של הקפה לא מאפשר לי להעלות תמונות
אני לא יודעת אם באזור מגוריך יש מסעדות בורמזיות. אם יש לכי על הסלט שלהם, לא תצטערי
מובן לגמרי :-)
מקווה שאת מרגישה יותר טוב...
וואי וואי עשית לי חשק
נהדר
נסי פשוט להתחבר ללינקים
קנאה זה ירוק או צהוב? אני מבולבלת
איזה יופי את מתארת את השוק
אפשר ממש לראות להריח ולמשש
נהדר, פשוט נהדר
ועושה חשק אדיר להיות שם.
עכשיו אלך לראות תמונות בפייסבוק
תקפצי לתל אביב מתוקה שלי, אני מראה לך את הכל וגם מציידת אותך בכרטיסי הביקור הנכונים.
אני ממש מקווה שתקפצי לפחות לשבועיים שלושה בתור השלמה ראויה למסע שלך להודו.
אין מיאנמר היא בפירוש טלטלה תרבותית וחברתית
אני לא יודעת מה לעשות. כל כך הייתי רוצה שתיהני מהתמונות. יש לי תה ירוק קר שהבאתי ממיאנמר אם את קופצת יש לך כוס גדושה. אני מקבלת את ההצדעה בענווה גדולה, לא עשיתי כלום חוץ מלקום כל בקר וללחוש, אוי כמה אני מאושרת.
הצלחת להעביר בי את תחושת קסם
הריחות, הטעמים, הצבעים והפשטות....
וואלה לקחת אותי למסע ארוך דרך לינק שלא עובד לתמונה שלך בקפה לפוסט שלך כאן לפייס בוק לשוק וחזרה.
יש לך אולי איזה לימונענע להתרעננות מהמסע הזה שעשית לי. וחוץ מזה כבר אמרתי לךכולי קנאה על אמת.
איך שאני מבריאה מהגב שלי עושה תכנון למסע כל שהוא.
מצדיעה לך שעשית טיול שכזה ואין על השוק.
ואתה מתוק
אתה לא מאמין. יש להם סוג של מטאטאים עשויים ביד, קומץ זרדים.
והם כל הזמן מטאטאים. אי אפשר לשטוף זה ברור
הם גם שומרים על הטבע, מפרידים בקפדנות בין סוגי האשפה, זכוכית, פלסטיק.
בקיצור אנשים עם מודעות ועם המון אהבה
אוי אלינקה, יש לי עוד המון על מה לכתוב ואני לא עומדת לוותר
כי מדובר בחוויה מאד יוצאת דופן בחיי
תודה שהסתכלת בתמונות ותודה על העידוד. אני מאושרת
אני מאושרת. קיוותי שתראי את התמונות. את נהדרת
תודה לך חמודה על העידוד ועל הברכה
נסי לעשות לך סלט עגבניות - בתיאבון
מי היה מאמין שאפשר ליצור סלט עגבניות פורץ דרך כזה ?
תודה לך יקירתי על העידוד והתמיכה
איציק בבקשה בבקשה, הצץ נא בתמונות אל תוותר לטכנולוגיה
תודה לך על התגובה
תודה לך מתוקה שלי
מתוקה שלי,אצלי זה מצליח. התמונות שוות כדאי
*
את כותבת, משתפת בצורה כזו, על כל דבר, ולכל דבר עושה חשק לעשותו גם.
טוב שאת לא כותבת מתכונים אי אפשר היה לשמור על דיאטה אצלך....
תודה יקרה, התמונות נהדרות, אך התיאור, הכתיבה שלך הם אלה שעושים את ההבדל...
לתמונות לא הצלחתי להכנס.
אולי אנסה אח"כ שוב