הכל קרה כבר בפינה הזו בשלושעשרה השנים האחרונות מאז חזרתי מאיטליה. הקירות שמעו תחילה איטלקית, ואט אט התחלפה זו בעברית. הפינה איכלסה 4 אנשים, היום היא מאכלסת אותי ואת האורחים. תחילה הייתה מכוסה באבק, היום היא מוקפת ירוק. כשהגענו, כביש  אחד , חד מסלולי הוביל לכאן, היום מערכת כבישים ורכבת ישראל שלוקחים אותך לכל מקום במינימום זמן. אמצע הארץ אשכרה...כולל טיסות לחו"ל 10 דקות מהשדה.

מה לא השתנה? 4 כיווני אויר, אווירה טובה או בשפת הניו אייג' - אנרגיות טובות, גם מרכזית וגם שקטה מאד, והמרפסת...או המרפסת...60 מ"ר של נחת ואויר הרים ולא משנה כמה חם בחוץ. רק המרפסת הזו שווה 80 אחוזים ממחיר הבית.

לא השתנתה העליה לכאן. אין מעלית. 2 וחצי קומות של בריאות באויר הפתוח. יכלתי לקנות בקומה תחתונה או עם מעלית והעדפתי אותה. 13 שנים של מדרגות הצדיקו את קיומם. היום אני האשה היחידה בת.....שרצה במדרגות. עניין של סדר עדיפויות ותרגול. ויש חניה מקורה ויש חניות בחוץ, והכל במפלס אחד...אף לא ס"מ אחד מבוזבז על מדרגות...

בקיצור - מבית כזה לא רוצים לרדת במדרגות רק עולים אליו בשמחה.

ואני מוכרת אותה...את הפינה הזו כי אין ברירה. נראה לי חצוף להשאר לבד בדירה ענקית של 6 חדרים...(אחד מהם הוא משרד מאובזר יופי)...חוץ מזה...לנקות 6 חדרים לבד...זה לא בשביל עצלניה כמוני (תמיד סרבתי להשתעבד לבית) ואל תגידו לי תקחי עוזרת בית. ניסיתי. האחרונה הייתה כאן ב11 בספטמבר 2001 והתעקשה להמשיך לנקות כשמגדלים קרסו. "איפה זה, בניו יורק?...לא נורא, הבת שלי בלונדון..." כך אמרה ומאז לא רוצה עוזרת.

אז תכנסו לקישור, הבית  מפורסם ביד 2, יש תמונות, יש מפת דירה ויש גם סרטון תקליקו על הדירה שברח' קיפודן ותפיצו...

תודה