כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    על אנשים ועכברים

    0 תגובות   יום חמישי, 29/11/07, 19:05

    חברת דיסני החלה את הצלחתה עם עכבר.

    מיקי מאוס, וידידו וולט, יסדו את החברה המצליחה.

    העכבר היה חסר סימני זיהוי עכבריים ואופין בהנפשה רבת מימדים: animated מחד ומלא תכונות אנושיות מאידך.

    לא פלא שיצור הכלאיים הזה , בין עכבר מאוס לילד שובב וקצת תמים, התחבב על בני אנוש בכל העולם, ביחוד עולם שאיבד את תמימותו בשנות מלחמות העולם.

    מצד שני מעוררת מחשבה עובדת ההיפוך שחל ביחס לעכבר כמושג: בהשאלה נעשה שימוש בעכבריות כאמצעי לתיאור תכונות לא חיוביות אצל בני אדם.

    הנה מ"המילון החופשי"

     

    Adj. 1. mousy - quiet and timid and ineffectual
    mousey
    timid - showing fear and lack of confidence 2. mousy - infested with mice
    mousey 3. mousy - of something having a drab pale brown color resembling a mouse; "a mousy brownish-grey color"; "mousy hair"; "mouse-colored hair"
    mouse-colored, mouselike, mousey
    chromatic - being or having or characterized by hue

     

    בשנה האחרונה נוכחו חובבי האנימציה, דיסני, פיקסר ומיקי מאוס בשידרוג מעמד עכברי דיסני:

    בסרט רטטוי מככב חולדון (מה הזכר של חולדה? לא, לא חולד...) חביב ואינטלגנטי שמציל נער מטבח גולמני ומסעדת יוקרה פריזאית. בכלל לא דומה להרפתקאות המטבח בסדרות הריאליטי והרבה יותר אנושי, נאמר , ממטבחי הגיהנום...

    רמי, זה שמו, מעוצב בחביבות וגם משפחתו שבאה לעזרה עדיין קרובה יותר קונספטואלית למיקי הלא -מאוס מאשר לעכבר העיר או עכבר הכפר.

     

    רטטוי נעשה ע"י אולפני פיקסר שנקנו ע"י דיסני.

     

    השבוע התחילה הקרנת "מכושפת".

    הסיפור ניתן לצפיה כפשוטו אבל ניתן לצפיה בהנאה יתירה כשכפל המשמעות והבדיחות הפנימיות מובנים.

    הוא מספר על נסיכה ונסיך מצוירים שנזרקים לעולם המציאות במנהטן (מנהטן כגיהנום כבר כיכבה בכמה סרטים. למשל "הבריחה מניו יורק" ).

    לעניננו: בסרט מככבים מכרסמים ממינים שונים, כולל חולדות ואפילו מקקים. רק לאחד מהם יש אישיות של כוכב , צ'יפמנק בשם פיפ שמנסה להזהיר ולהסביר, אלא שכמו בגרסאות המצוירות, קצת קשה להבין אותו.

    אלה למעלה הם אבותיו הרוחניים...

    פיפ ושאר חיות היער עוברים , כמו בני המשפחה המלכותית, טרנספורמציה עם המעבר למנהטן: הם הופכים להדמיות תלת מימדיות בהדמיה ריאליסטית מושלמת.

    בשעת צרה (הבית מבולגן) הנסיכה קוראת למי? לחולדות ולמקקי ניו יורק.

    המחזה מעורר רתיעה ברגע הראשון: האפקט הריאליסטי משכנע.

    החבר'ה לא מתחזים אפילו לחיות מונפשות. הם פשוט הם עצמם.

    ואז הצופה חוכך בדעתו: ג'וקים מנקים את האמבטיה? חולדות? האם זה ראוי בעיני ומתאים לערכי?

    האם כהומניסט חסר תקנה, "סמולן יפה נפש", אני מקבל את האחר כמות שהוא- או שאני מעדיף אנימציה חמודה בסגנון עדות הרטטוי?

    וזה כנראה עצם הענין שמתחת לפני השטח: מבחן סמוי ואופנתי לערכי ההומניזם המסוכנים...

     

    והנה אורי קליין על רטטוי:

    "רטטוי" הוא סרט שבאופן נועז ומעורר הערכה נושא בשורה של אחווה בעידן של טרור ואימה בינלאומית, בין-אתנית ובין-דתית חסרת תקדים. ייתכן שיהיו כאלה שיטענו שאני מגזים כאן בנתינת פרשנות לסרט; אך זו התחושה שעברה בי למראהו, והיא הסיבה העיקרית שאני מוכן גם להתעלם מכמה מחולשותיו של "רטטוי"

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים