במאמר זה אנסה להתחקות אחר פרופיל הגבר הישראלי הממוצע על גווניו השונים.

כשאני מציין את הבחור הישראלי במאמריי אני מתכוון לבחור שעשה צבא מלא, לא משנה אם היה קרבי , תומך לחימה או  אפילו ג'ובניק.

השתחרר , טייל, נכנס לאזרחות  בשיא הכוח.

לימודים אינטנסיביים ,עבודה מנצלת, חוסך כסף לדירה, מחזיק רכב, מנסה לבנות את עצמו מבחינה כלכלית ועוד.

וכמובן מנסה להבין נשים, התעלומה הגדולה ביקום.

בנוסף מחפש חברה רצינית ,שותפה לחיים וכדומה.

לדעתי זה המסלול של רוב הגברים בישראל, אם אתם לא מסכימים אז יש לנו בעיה עקרונית ואין טעם שתמשיכו לקרוא את המאמר.

הזן המצוי.

בואו נרד לפרטים, ניקח מקרה קלאסי  של בחור בזוגיות עם אהובתו מהתיכון, עברו את הצבא יחד וכשנכנסו לחיים האמיתיים כמו שתיארתי קודם נפרדו.

אמנם על הנייר זה נחשב קשר שארך כמה שנים, אך בפועל הזוגיות לא עמדה במבחן רציני .

וכשבחור זה מתחיל את צעדיו הראשונים בשוק הרווקות הוא מנסה בדרכו שלו להכיר נשים.  ברוב המקרים אין לו ניסיון אמיתי בהיכרויות או דייטים ,האקסית שלו לא לימדה אותו איך להכיר בחורות נכון? איפה למצוא אותן? מה להגיד להן? לקרוא שפת גוף וכדומה.

הכול הוא אמור ללמוד לבד, הוא שולח הודעות, שואל שאלות, מנסה לפתח שיחות ,נותן מחמאות וכלום.

אין קול ואין עונה. מקסימום יוצר ידידות בלימודים ובעבודה.

ביטחונו  העצמי מתחיל להתערער, "רגע אני נראה טוב, עושה כושר, מצחיק, בעל רכב, סטודנט,יודע להתלבש ,למה לא מגיבות לי? אולי אני עושה משהו לא בסדר? אולי אני אשלח הודעה כזו? או אולי הודעה חריגה ? כנה? מחמאה?

הרי לכם מקרה קלאסי למישהו עם ביטחון עצמי גבוה/סביר שמתחיל לאט לאט לרדת.

בהנחה שהוא יצא מהקשר של גילאי 18-22 עם ביטחון עצמי גבוה ולא מרוסק מה שקורה בדרך כלל.

אם אין לו איזה גורו שילמד אותו או אח גדול הוא וכמותו מובלים "כצאן לטבח". למועדונים, לאתרי היכרויות, ברשתות חברתיות, שידוכים, דייטים ושאר "הזירות".

זהו הזן המצוי, אך יש לו גם "סיומת טרגית" : שנים זן כזה יכול "לצעוד" במסלול הנ"ל, עסוק מלימודים ועד קריירה מפוארת. לפתע צצים גברים בני 30 פלוס,מטרוסקסואלים אמיתיים, מצליחים כלכלית, עצמאיים, מצחיקים ובעלי רוב תכונות "רשימת המכולת".

אך בלי הבסיס ,הניסיון  לתקשר  עם נשים, לגרום להן להגיב, לעבור/להוביל דייטים ראשונים  ועוד.

ולא הזכרתי סקס בכלל, שזה נושא שעומד לבד.

אומרות עליהם שהם  משעממים, אין מה לעשות איתם, הם לא רציניים, למה הוא מחכה, הוא לא קורא סימנים ושלל האשמות מוצדקות!

כששורש הבעיה טמון שנים אחורה.

הסיומת השגרתית של הזן המצוי היא קשר ארוך(מעל שנה) עם נסיכה "שתעוררה" בזמן וראתה את הפוטנציאל של הבחור. או מישהי שהיא לא נסיכה כמובן.

בסופו של דבר קשר כזה מוביל לחתונה לפני או בסביבות גיל 30.

הזן "התל אביבי".

עבר כמעט אותו מסלול, אך בעזרת ניסיון, ידידות, השקעה ,קצת  מזל, "רכש" ביטחון עצמי חסין! מושג שאפרט בסדרת מאמרים שנקראת "תמיכה טכנית".

כמו כן חולק כמה מאפיינים שציינתי במאמר "גבר זונה".

על הנייר יכול להשיג כול בחורה ומתנהג כך.

זה מוזר להגיד אבל הוא בעצם "סחב" את שנות העשרים שלו מבלי להתחייב כמובן.

עד לנקודה שבה הוא חושב שהוא ימצה את  הפוטנציאל שבו, שהוא: להשיג אישה לפי בחירתו.

מכיוון שהוא חכם ומכיר את שוק הרווקות בארצנו, הסביבה הלוחצת ,הוא לא מוכן להתפשר על פחות ממודל שיש לו בראש.

בר רפאלי, לא נעים להגיד אבל זו האמת, בר רפאלי וחברותיה הן המודל שיש לזן התל אביבי בראש.  קשה להאשים אותו ,הוא אומר לעצמו, עברתי כברת דרך כזו, הספקתי כול כך הרבה בחיי, צבא , קריירה, דירה, רכב, כסף אז נראה לכם שעכשיו אני אתפשר?

האגו הגברי שלו עמד לצידו עד לנקודה הזו, שבה הוא רוצה יופי חיצוני ברמה של בר רפאלי כדי "שיישן" בשקט.

המרדף אחרי "הגביע הקדוש" מופיע אצלו בעדיפות ראשונה והוא לא ינוח עד שימצא.  הוא בעצם נהפך למעין נסיכה ישראלית, מה את מביאה לי? מה יש לך שאני רוצה? חזה, פנים, טובה בסקס(מה זה אומר בכלל-מאמר חדש),כשכסף והשכלה בעדיפות שנייה.

לסביבה ולמשפחה הוא יגיד משהו כמו: "אני עדיין מחפש את האחת/אהבת אמת/קשה להתאהב ועוד כאלו.

עם זאת חשוב לציין  שברוב המקרים הזן התל אביבי מספיק חכם ושואף למצוא את כול החבילה,שכל +יופי.

הסיומת הטרגית של הזן התל אביבי היא בדידות נפשית, חתונה מהסיבות הלא נכונות שיובילו לגירושים.  הכנסת בחורה להריון שתסרב לעשות הפלה .

עוד דוגמאות "לתופעות לוואי" במאמר "גבר זונה".

שלא תבינו לא נכון הזן "התל אביבי" לא חי רק תל אביב.

מרחבי מחייה שלהם זה  כמו שיטת העיגולים בנדל"ן, העיגול המאוכלס ביותר הוא תל אביב ואז שאר העיגולים מאוכלסים פחות.  המרכז, שפלת חוף, השרון עד הפריפריה. אפשר להיתקל בזן התל אביבי ברחבי הארץ.

ועכשיו הביקורת .