כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות

    ארכיון

    האם הייתם מהגרים לארץ אחרת ?

    29 תגובות   יום שלישי, 20/9/11, 22:36

    נניח ואתם סביב ה- 50, ולא צעירים בתחילת דרככם ........

    האם עולה לפעמים בראשכם המחשבה להגר מכאן , נניח לעיר אחרת , נניח אירופאית , אינטלקטואלית , תרבותית , ולהיפרד מכל האהובים עליכם , בני משפחה , חברים קרובים, לקוחות , קולגות , ממש לחתוך הכל ולנסוע ? ומה אתם חושבים שתמצאו שם שאין לכם פה ? אשמח לשמוע. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/11 18:36:

      צטט: zeirauri 2011-09-26 16:04:29

      אני מצטרף לתגובות של אלעד אבל בהחלט מסוגל להבין את יתר התגובות. ושנה טובה כמובן!

       

      אורי יקר , שנה טובה ומבורכת.

        26/9/11 16:04:
      אני מצטרף לתגובות של אלעד אבל בהחלט מסוגל להבין את יתר התגובות. ושנה טובה כמובן!
        24/9/11 11:58:

      צטט: בניp 2011-09-24 11:54:05

      יכול להיות שהייתי עושה זאת זמנית פשוט בכדי למצוא קצת שקט...

       

      יש נקודה טובה במה שאתה אומר , אבל צריך להבחין בין "קצת שקט" לבדידות . בדידות יכולה להיות תחושה מאד קשה. כשאתה רוצה להגר מרצון אתה חושב אופטימי , ולא חושב שתהיה בודד , אבל צריך להביא את זה בחשבון.

        24/9/11 11:54:
      יכול להיות שהייתי עושה זאת זמנית פשוט בכדי למצוא קצת שקט...
        23/9/11 14:20:

      צטט: רמניק 2011-09-22 23:50:47

      השאלה אמנם לא מיועדת אלי...אני מתחת להנחה המבוקשת בתחילת הפוסט. ..........אבל כעת בגילי אני.....אני לא רואה את עצמי מתחבר לתרבות חדשה שאינה מוכרת לי......לעומת זאת ארה"ב ארץ מולדתי...על אף שעליתי ארצה בעודי בן חמש שנים ותו לא....בכל זאת לעיתים [לרוב בימים ממש מעצבנים]] חולפת מחשבה....אבל אין בה יותר ממחשבה חולפת....

       

      תודה רמניק . שבת שלום.

        23/9/11 07:25:

      צטט: דנה דייגי 2011-09-22 22:56:28

      צטט: אלעד מורג 2011-09-22 21:53:27

      לא, לא הייתי מהגר. כי בעיני חיים של מהגר בארץ אחרת הם קיום חסר ונכה מאד, רחוק מהרקע התרבותי שמגדיר ומאפיין אותך - תראי את היורדים שגודשים הופעות של אמנים ישראליים בארה"ב - איך אפשר לנהל חיים שלמים בגעגוע תרבותי כזה? הדברים נכונים גם למעורבות התרבותית במקום המגורים, ולמעורבות הפוליטית. לי זה לא מתאים. אני מרגיש חלק מהמקום הזה בכל רמ"ח אברי. גם כשאני נוחל בו אכזבות (ופוליטית ומדינית אני נוחל בו אכזבות כבר 16 שנים). אני מרגיש שאני יכול להתברג פה גבוה בסולם החברתי ואולי יום אחד ממש להשפיע - זו אפשרות שלא פתוחה למהגר. אם הייתי חושב שהחיים פה כה גרועים שאני חייב לעקור למקום אחר כדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדיי - אולי, הייתי עושה את ההקרבה הזו בשבילם - אבל אסור לשכוח שמדובר בהקרבה, בכריתת חלק ניכר מהקיום האנושי - השייכות לסביבה ולתרבות (גם בלי קשר למשפחה דווקא).

       

      אלעד , אין לך מושג עד כמה אני מבינה את הדברים שאתה אומר . מבינה ומזדהה וגם מסכימה.

      אבל אני היום במקום אחר.

       

       

      הציונות מבוססת על הגירה המכונה "עליה". 

        22/9/11 23:50:
      השאלה אמנם לא מיועדת אלי...אני מתחת להנחה המבוקשת בתחילת הפוסט. ..........אבל כעת בגילי אני.....אני לא רואה את עצמי מתחבר לתרבות חדשה שאינה מוכרת לי......לעומת זאת ארה"ב ארץ מולדתי...על אף שעליתי ארצה בעודי בן חמש שנים ותו לא....בכל זאת לעיתים [לרוב בימים ממש מעצבנים]] חולפת מחשבה....אבל אין בה יותר ממחשבה חולפת....
        22/9/11 22:56:

      צטט: אלעד מורג 2011-09-22 21:53:27

      לא, לא הייתי מהגר. כי בעיני חיים של מהגר בארץ אחרת הם קיום חסר ונכה מאד, רחוק מהרקע התרבותי שמגדיר ומאפיין אותך - תראי את היורדים שגודשים הופעות של אמנים ישראליים בארה"ב - איך אפשר לנהל חיים שלמים בגעגוע תרבותי כזה? הדברים נכונים גם למעורבות התרבותית במקום המגורים, ולמעורבות הפוליטית. לי זה לא מתאים. אני מרגיש חלק מהמקום הזה בכל רמ"ח אברי. גם כשאני נוחל בו אכזבות (ופוליטית ומדינית אני נוחל בו אכזבות כבר 16 שנים). אני מרגיש שאני יכול להתברג פה גבוה בסולם החברתי ואולי יום אחד ממש להשפיע - זו אפשרות שלא פתוחה למהגר. אם הייתי חושב שהחיים פה כה גרועים שאני חייב לעקור למקום אחר כדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדיי - אולי, הייתי עושה את ההקרבה הזו בשבילם - אבל אסור לשכוח שמדובר בהקרבה, בכריתת חלק ניכר מהקיום האנושי - השייכות לסביבה ולתרבות (גם בלי קשר למשפחה דווקא).

       

      אלעד , אין לך מושג עד כמה אני מבינה את הדברים שאתה אומר . מבינה ומזדהה וגם מסכימה.

      אבל אני היום במקום אחר.

        22/9/11 22:54:

      צטט: e.sh 2011-09-22 19:03:04

      דנה לתשומת לבך - הפוסט מאד אופטימי 

       

      באיזה מובן ? 

       

       

      במובן זה שיכולת לנסח אותו באופן לגמרי אחר 

       

       

      למשל - יכולת לנסח אותו "האם שגיתי כאשר לא השתקעתי בחו"ל ?" 

       

      כותרת כזאת הייתה מדגישה את סגירת דלת היציאה ואת זניחת הרעיון 

       

      הכותרת כפי שאת כתבת אותה - מעידה על פתיחות רעיונית ורגשית. 

       

      לשון אחר: תגידי לי אילו כלי גינה לקנות לך , כדי לטפל בגינה היפה שלמעלה ? 

       

      ערן , אני תמיד אופטימית ותמיד חולמת . לא תמיד מגשימה.

        22/9/11 21:53:
      לא, לא הייתי מהגר. כי בעיני חיים של מהגר בארץ אחרת הם קיום חסר ונכה מאד, רחוק מהרקע התרבותי שמגדיר ומאפיין אותך - תראי את היורדים שגודשים הופעות של אמנים ישראליים בארה"ב - איך אפשר לנהל חיים שלמים בגעגוע תרבותי כזה? הדברים נכונים גם למעורבות התרבותית במקום המגורים, ולמעורבות הפוליטית. לי זה לא מתאים. אני מרגיש חלק מהמקום הזה בכל רמ"ח אברי. גם כשאני נוחל בו אכזבות (ופוליטית ומדינית אני נוחל בו אכזבות כבר 16 שנים). אני מרגיש שאני יכול להתברג פה גבוה בסולם החברתי ואולי יום אחד ממש להשפיע - זו אפשרות שלא פתוחה למהגר. אם הייתי חושב שהחיים פה כה גרועים שאני חייב לעקור למקום אחר כדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדיי - אולי, הייתי עושה את ההקרבה הזו בשבילם - אבל אסור לשכוח שמדובר בהקרבה, בכריתת חלק ניכר מהקיום האנושי - השייכות לסביבה ולתרבות (גם בלי קשר למשפחה דווקא).
        22/9/11 19:03:

      דנה לתשומת לבך - הפוסט מאד אופטימי 

       

      באיזה מובן ? 

       

       

      במובן זה שיכולת לנסח אותו באופן לגמרי אחר 

       

       

      למשל - יכולת לנסח אותו "האם שגיתי כאשר לא השתקעתי בחו"ל ?" 

       

      כותרת כזאת הייתה מדגישה את סגירת דלת היציאה ואת זניחת הרעיון 

       

      הכותרת כפי שאת כתבת אותה - מעידה על פתיחות רעיונית ורגשית. 

       

      לשון אחר: תגידי לי אילו כלי גינה לקנות לך , כדי לטפל בגינה היפה שלמעלה ? 

        22/9/11 15:48:

      צטט: ruthy 2011-09-22 15:36:53

      אני עזבתי למספר שנים, היה נהדר!

       

      היי רותי,

      באיזה גיל עשית את המעבר ? האם היית לבד במקום אליו הגעת ? מה מצאת שהיה נהדר ?

      אשמח אם תפרטי .

        22/9/11 15:46:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-22 14:43:48

      צטט: דנה דייגי 2011-09-22 13:03:02

      צטט: zeirauri 2011-09-22 10:25:39

      המחשבה הזו לא עוברת בראשי כיום, קל וחומר שלא תעבור בראשי בגיל המדובר.

       

      אורי , זה יפה לשמוע מה שאתה אומר . אני מרשה לעצמי להמר ולומר שאולי לא סבלת עד היום מאכזבות גדולות . הדברים פחות או יותר מתנהלים כפי שצריך . תודה על תגובתך.

       

      אני מרשה לעצמי להתערב בדברים שלך לאורי ואומר כך: עם הרבה זהירות וכבוד גדול לפרטיות - אני באמת באמת מאמינה שאין אדם שלא חווה אכזבות, במידה כזו או אחרת. כולל אדם שגר בחו"ל.

      תודה אילנה על הערתך והארתך.

        22/9/11 15:36:
      אני עזבתי למספר שנים, היה נהדר!
        22/9/11 14:46:

      צטט: e.sh 2011-09-22 09:04:03

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-22 09:00:20

      צטט: דנה דייגי 2011-09-22 07:49:40

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-21 23:37:33

      מה פתאום, דנה. לטייל בעולם - בטח. לנוח ממה שקורה כאן - כן. אבל תמיד תמיד לחזור הביתה.

       

      תודה אילנה . אני מניחה שרבים יסכימו איתך . שאלה - האם מעולם לא עלתה מחשבה כזאת על דעתך , אפילו לא בגיל צעיר, או שאת מתייחסת לגילנו הנוכחי ?

       

      עלתה, בהחלט. במיוחד כאשר חלק מהמשפחה היגר לחו"ל, אבל עם הזמן הבנתי שהשורשים שלי בארץ מאד עמוקים ונכון לי יותר להשקיע בהם. אגב אז הסתבר לי שזו הדרך היותר מוצלחת לשמור על קשר עם היקרים שלי בחו"ל.

       

       

      אילנה תרשי לי לציין שלדעתי ההבנה לגבי השורשים וכד' - מגיעה יחד עם הגיל המתקדם . 

       

      ככל שהגיל מתקדם יותר, כך התחושה היא שהשורשים הם במקום שבו נמצא האדם. 

       

      ככל הגיל צעיר יותר - בדרך הטבע התחושה היא שאין מי יודע מה שורשים 

       

      אתה צודק ערן, לכן כתבתי "עם הזמן".

        22/9/11 14:43:

      צטט: דנה דייגי 2011-09-22 13:03:02

      צטט: zeirauri 2011-09-22 10:25:39

      המחשבה הזו לא עוברת בראשי כיום, קל וחומר שלא תעבור בראשי בגיל המדובר.

       

      אורי , זה יפה לשמוע מה שאתה אומר . אני מרשה לעצמי להמר ולומר שאולי לא סבלת עד היום מאכזבות גדולות . הדברים פחות או יותר מתנהלים כפי שצריך . תודה על תגובתך.

       

      אני מרשה לעצמי להתערב בדברים שלך לאורי ואומר כך: עם הרבה זהירות וכבוד גדול לפרטיות - אני באמת באמת מאמינה שאין אדם שלא חווה אכזבות, במידה כזו או אחרת. כולל אדם שגר בחו"ל.

        22/9/11 13:05:

      צטט: shabat shalom 2011-09-22 12:09:34

      חבר שלי ואני - כשאנחנו מטיילים במקום מקסים - הוא אומר את המאנטרה הזו: "יאללה בוא נקנה את המקום הזה ונחייה בו". אני צוחק ואומר לו - "יאללה". וכה אנחנו עושים את זה כבר 30 שנה. למה? כי אני יודע שבכל מקום יש רעות ועוולות. אולי בגלל שמקום הוא זר אז לא יהיה לי איכפת... וזה כל העניין: ישראל היא הבית שלי (לא אבנים אלא - אנשים, שפה, מנטליות, קשר, הבנה...) וחו"ל היא - בית מלון. חייתי 4 שנים בחו"ל. בקשו ממני להשאר. ידעתי שאם אשאר עוד - לא אחזור. חזרתי ועשיתי את הצעד היחידי שיכולתי לעשות. ולכן אני כזה חרד לפניה ולעתידה של המדינה שלי. מאד חרד.

       

      היי יוסי , מחמם את הלב . ובכל אופן יש כל כך הרבה יורדים . היתה לי חברה מאד טובה בתיכון , חברת נפש , שחיה כבר 30 שנה בספרד. אני משוכנעת שהיא רואה בספרד את הבית שלה. 

        22/9/11 13:03:

      צטט: zeirauri 2011-09-22 10:25:39

      המחשבה הזו לא עוברת בראשי כיום, קל וחומר שלא תעבור בראשי בגיל המדובר.

       

      אורי , זה יפה לשמוע מה שאתה אומר . אני מרשה לעצמי להמר ולומר שאולי לא סבלת עד היום מאכזבות גדולות . הדברים פחות או יותר מתנהלים כפי שצריך . תודה על תגובתך.

        22/9/11 12:09:
      חבר שלי ואני - כשאנחנו מטיילים במקום מקסים - הוא אומר את המאנטרה הזו: "יאללה בוא נקנה את המקום הזה ונחייה בו". אני צוחק ואומר לו - "יאללה". וכה אנחנו עושים את זה כבר 30 שנה. למה? כי אני יודע שבכל מקום יש רעות ועוולות. אולי בגלל שמקום הוא זר אז לא יהיה לי איכפת... וזה כל העניין: ישראל היא הבית שלי (לא אבנים אלא - אנשים, שפה, מנטליות, קשר, הבנה...) וחו"ל היא - בית מלון. חייתי 4 שנים בחו"ל. בקשו ממני להשאר. ידעתי שאם אשאר עוד - לא אחזור. חזרתי ועשיתי את הצעד היחידי שיכולתי לעשות. ולכן אני כזה חרד לפניה ולעתידה של המדינה שלי. מאד חרד.
        22/9/11 10:25:
      המחשבה הזו לא עוברת בראשי כיום, קל וחומר שלא תעבור בראשי בגיל המדובר.
        22/9/11 09:04:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-22 09:00:20

      צטט: דנה דייגי 2011-09-22 07:49:40

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-21 23:37:33

      מה פתאום, דנה. לטייל בעולם - בטח. לנוח ממה שקורה כאן - כן. אבל תמיד תמיד לחזור הביתה.

       

      תודה אילנה . אני מניחה שרבים יסכימו איתך . שאלה - האם מעולם לא עלתה מחשבה כזאת על דעתך , אפילו לא בגיל צעיר, או שאת מתייחסת לגילנו הנוכחי ?

       

      עלתה, בהחלט. במיוחד כאשר חלק מהמשפחה היגר לחו"ל, אבל עם הזמן הבנתי שהשורשים שלי בארץ מאד עמוקים ונכון לי יותר להשקיע בהם. אגב אז הסתבר לי שזו הדרך היותר מוצלחת לשמור על קשר עם היקרים שלי בחו"ל.

       

       

      אילנה תרשי לי לציין שלדעתי ההבנה לגבי השורשים וכד' - מגיעה יחד עם הגיל המתקדם . 

       

      ככל שהגיל מתקדם יותר, כך התחושה היא שהשורשים הם במקום שבו נמצא האדם. 

       

      ככל הגיל צעיר יותר - בדרך הטבע התחושה היא שאין מי יודע מה שורשים 

        22/9/11 09:00:

      צטט: דנה דייגי 2011-09-22 07:49:40

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-21 23:37:33

      מה פתאום, דנה. לטייל בעולם - בטח. לנוח ממה שקורה כאן - כן. אבל תמיד תמיד לחזור הביתה.

       

      תודה אילנה . אני מניחה שרבים יסכימו איתך . שאלה - האם מעולם לא עלתה מחשבה כזאת על דעתך , אפילו לא בגיל צעיר, או שאת מתייחסת לגילנו הנוכחי ?

       

      עלתה, בהחלט. במיוחד כאשר חלק מהמשפחה היגר לחו"ל, אבל עם הזמן הבנתי שהשורשים שלי בארץ מאד עמוקים ונכון לי יותר להשקיע בהם. אגב אז הסתבר לי שזו הדרך היותר מוצלחת לשמור על קשר עם היקרים שלי בחו"ל.

        22/9/11 07:49:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-09-21 23:37:33

      מה פתאום, דנה. לטייל בעולם - בטח. לנוח ממה שקורה כאן - כן. אבל תמיד תמיד לחזור הביתה.

       

      תודה אילנה . אני מניחה שרבים יסכימו איתך . שאלה - האם מעולם לא עלתה מחשבה כזאת על דעתך , אפילו לא בגיל צעיר, או שאת מתייחסת לגילנו הנוכחי ?

        21/9/11 23:37:

      מה פתאום, דנה. לטייל בעולם - בטח. לנוח ממה שקורה כאן - כן. אבל תמיד תמיד לחזור הביתה.

        21/9/11 22:28:

      צטט: muliofir 2011-09-21 21:03:35

      לפעמים

       

      תודה מולי . ומה אתה חושב שתמצא שם שאין לך פה ?

        21/9/11 21:03:
      לפעמים
        21/9/11 09:59:
      חחחחח...... ערן , אנחנו מדברים על הנושא lately תודה על התגובות
        21/9/11 09:52:

      דנה תהיה בורגנית דויטשה בברלין 

       

      זה יהיה הבית שלך 

       

      תראי איזו גינה גדולה יש לך 

       

      ''

        21/9/11 09:37:

      אני יכול לכתוב ספר כתשובה על השאלה שלך. 

       

      הגירה לפני עשרים ושלושים שנה - אינה הגירה היום. 

       

      הגירה לאירופה היום - המאפשרת טיסה שבועית לארץ, ואינטרנט, ושיחות טלפון שעולות גרושים - מעולם לא היה זמן טוב יותר ונוח יותר להגר. 

       

      לכן אנשים בהמוניהם נוהים אחרי האזרחויות הזרות. 

       

      דרך אגב - המהגרים, נחשבים הצד היותר יזמי של החברה שממנה הם יוצאים. 

       

      זה לא תמיד נכון לדעתי, אבל לפעמים כן. 

       

      באיזה מובן זה לא תמיד נכון ?

       

      לעתים מדובר על תנועת עדר - כמו יציאת היהודים מברית המועצות או יציאת היהודים מארצות ערב. 

       

      או חילופי אוכלוסין בין מדינות 

       

      עוד גורם שיש להתחשב בו הוא גילו של המהגר בפוטנציה. 

       

      אדם מעוניים להיות חלק מהמקום שאליו הוא מגיע

       

      ככל שהוא צעיר יותר - סיכוייו להקלט גדולים. 

       

      ככל שהוא מתבגר - סיכוייו להרגיש פעם חלק מהמקום קטנים, בהתאמה. 

       

      את תראי שישי מעט מאד מהגרים אחרי גיל 50. 

       

      יש המונים בסביבות גיל השלושים. 

       

       


      פרופיל

      דנה דייגי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין