כותרות TheMarker >
    ';
    0

    משרד הקליטה מדגים: עיזרו לנו להישאר בחו"ל

    23 תגובות   יום רביעי, 21/9/11, 04:14

    הבוקר (או הערב בשעון ישראל) נחשפתי ע"י מכר בפייסבוק לקמפיין של משרד הקליטה להחזרת מהגרים ישראלים לארץ. מדובר בשלוש פרסומות, שמדגימות עד כמה גופים ממשלתיים מסואבים אינם תמיד מתעדכנים "ברוח הזמן" או תקועים בחשיבה תבניתית ומיושנת.

    בתשדיר הראשון, ילד קורא באנגלית לאביו "Daddy". האב, שמנמנם על הכורסא, אינו עונה לקריאות הבן, ורק שהבן לוחש את המילה "אבא", האב מתעורר.

    בתשדיר השני, שיחה בסקייפ בין הורים והילדה שלהם, לבין הסבא והסבתא שנמצאים בארץ. זה חנוכה, שלג מכסה את הרחוב האמריקאי, ובצד השני, חנוכיה מאירה ומחממת את ביתם של הסבים. הסבתא שואלת את נכדתה "איזה חג היום, את יודעת?", והנכדה עונה למבוכת הסובבים שזה "כריסמס".

    בתשדיר השלישי אנו רואים זוג צעיר שחוזר לדירה כי האישה לא רוצה ללכת למסיבה. בן הזוג האמריקאי (אמריקאי? גם לא חדי שמיעה יבחינו במבטא ישראלי) חושב בתחילה כי הנרות הפזורים בדירה האפלה, מיועדים לעורר אוירה רומנטית. בת זוגו הישראלית, דפנה, נכנסת לפתע למצב קטטוני כאשר היא רואה על צג המחשב כתובת "יזכור".

     

    שלושת הפרסומות מסתיימות בכיתוב: "הם תמיד ישארו ישראלים...עיזרו להם לחזור לארץ".

     

    עד כמה הקמפיין הזה גרוע?


    בתשדיר הראשון, זה ממש אסון שהילד קורא לאבא שלו דאדי. תתארו לכם, עולים ממרוקו, קוראים לסבתא שלהם "ממה", במקום סבתא. תארו לכם, עולים מרוסיה קוראים לסבתא שלהם "בבושקה", במקום פשוט "סבתא". אין יותר קורע לב מזה. נידמה, שמי שהגה את התשדיר הנ"ל, שכח שהגירה קשורה גם באימוץ שפה חדשה, שכח שישראל היא דורות של מהגרים חדשים, או ששכח איך קראו לסבתא שלו. אם זה כל כך נורא שהילד שלך לא יהיה ישראלי כמוך, מה אנו יכולים להגיד על ההורים או הסבים שלנו שעלו ארצה? דפוס החשיבה המיושן, זה שביקש מעולים חדשים לשכוח את השורשים ולאמץ זהות אומנם חדשה, אך מנותקת מהעבר, בא לידי ביטוי מכוער ומתנשא בפירסומת הנ"ל. התנשאות- אינה יוצרת הזדהות. בדיוק ההפך.

     

    התשדיר השני, מנותק כולו מההווית החנוכה של קהילות יהודיות בצפון אמריקה. דווקא בגלל שהכריסמס הוא חג ילדים המורגש כל כך בשיאו של החורף, חג החנוכה הפך מחג קיקיוני (ביחס לחגים יהודים אחרים) לחג היהודי המוכר ביותר בתרבות הצפון אמריקאית. זהו זמן בו קהילות יהודיות מתכנסות לחגוג עם הילדים, ויש הדגשה רבתי של החג היהודי. הניסיון להפחיד את המהגרים, שילדיהם עלולים להתבולל אם לא יחזרו לארץ, מתעלם לחלוטין מהעובדה שדווקא בחו"ל, בו קיימת יהדות משוחררת מכפייה דתית, חילונים רבים מוצאים את דרכם לבית הכנסת (מהתנועה הרפורמית, התנועה המסורתית, ועד בתי כנסת אורתודוכסים ובית חב"ד). בישראל, שדתו ואמונותיו של הפרט הן מעניינה של המדינה, ודרך הממסד הדתי היא מקדמת את האג'נדה האורתודוכסית שיש רק דרך אחת להיות יהודי, מביאה המדינה בפועל למצב אבסורדי שיהודים רבים אינם מקיימים קשר עם הדת, מתוך בורות ולא מתוך אפיקורסות (בחזרה לאימרתו המפורסמת של יעקב חזן ז"ל). ובכלל, להראות לנו פרוור מושלג עם בתים מרווחים ומכוניות חדישות, אל מול ארץ הסובלת שנים רבות מבצורת גשמים ומעמד בינוני נשחק, זו לא חשיבה פירסומית חכמה.

     

    בתשדיר האחרון, הטימטום מרקיע שחקים. כי דפנה גרה בדירה דיי קולית בלב מנהטן. על איזה חלופה חשבו במשרד הקליטה? על מאהל ברוטשילד או על סוכה בג'סי כהן? כאילו, הבן במצב רוח מרומם עד שהחברה שלו מנחיתה עליו את מצב רוחה המדוכדך. מה בדיוק ניסו הגאונים במשרד הקליטה להשיג? "ייזכור" מה? ייזכור שקשה בארץ??? הניסיון לאחד את המהגרים הישראלים תחת פולחן של מוות, במקום להזכיר לישראלים שיש לא מעט דברים טובים בארץ להתגעגע אליהם, מבקש מדפנה, כמו מישראלים אחרים לחזור לארץ תחת צו-8. לחזור לארץ בפקודה מלמעלה, לחזור כי "אין ברירה", כי פראיירים הייתם, וישראלים תשארו.

     

    תוצאות בשטח במקום הפחדה


    מה שכה מעורר רחמים בקמפיין הזה, הוא השימוש בהפחדה כאמצעי לעידוד חזרה לארץ. תגידו, גאוני לפ"מ (לשכת פרסום ממשלתית), האם עלה בדעתכם שהאנשים שעזבו את הארץ, עזבו חרף ההפחדה הממוסדת על זוועות ההגירה לחו"ל? אז אם אותה הפחדה לא מנעה מהמהגרים לעזוב את הארץ, מדוע בדיוק אתם חושבים שזה יעבוד לצד השני?

    לא תוכלו עוד לפנות למהגרים בהפעלת מיניפולציות רגשיות, כי אלו כבר נשחקו שהם גרו בארץ. השימוש הנלוז הזה יוצר אפקט הפוך, הוא יוצר אנטיגוניזם.

     

    מה כן אפשר? לחשוב מחוץ לקופסא ולהיות ענייניים. לשם שינוי, לא לפנות לרגש, אלא להציג תוצאות בשטח. לברר מדוע באמת קשה לחזור, ולתת מענה אמיתי שהוא יותר ממענה פרסומי. למשל, אם מדברים על ישראל כחלופה ערכית לגידול ילדים בחו"ל, זה אומר להשקיע משאבים בחינוך. אם מדברים על "בריחת מוחות" או הגירה של זוגות צעירים, אז לטפח את מעמד הביניים בדיור בר השגה. למשל, בהקטנת המיסוי העקיף. זה מה שעולה לי בראש כרגע, אבל כמו שזה נראה בקמפיין הנ"ל, אז פשוט לא. 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/11 11:18:
      "יזכור מה? יזכור שקשה בארץ" מצחיק ועצוב גם יחד.
        20/12/11 11:16:

      צטט: ליאור* 2011-09-22 00:18:48

      אני דווקא אוהבת שהבן שלי קורא לי מאמי. את הכסף לפרסומות שיפנו ליצירת מקומות עבודה ואז אשמח לחזור.

       

       

      גם אני, ממש מחמם לי את הלב, המאמי של חנה. מסכימה איתך, לגבי מקומות עבודה, אלא שזה לא מספיק. מקומות עבודה שמפרנסים משפחה בכבוד!  עבדתי באיזשהו משרד ממשלתי, והמשכורת היתה מעליבה. פשוט כך. עם שני תארים שניים, עשר שנות נסיון בעבודה, בקושי גירדתי את ה850 יורו.  

        24/9/11 02:13:
      חברים יקרים, תודה על כל התגובות:) ולמגיב שדיקדק על חודה של כ"ף, אני מקווה שלא הרסתי את השבוע.
        23/9/11 15:56:
      מעניין להבחין שיש שתי גרסאות למשפט שאומר הקריין בסוף כל סרטון. גרסה אחת מיועדת לישראלים המהגרים עצמם וגרסה שניה להורים שלהם. לדוגמה - "אתם תמיד תהיו ישראלים. הילדים שלכם לא" לעומת - "הם תמיד יהיו ישראלים. הילדים שלהם לא" אז כשאני, ישראלי החי בחו"ל, צפיתי בסרטון על יום הזכרון, התעוררו בי געגועים עזים למילואים. געגועים להתרגשות המלווה את פתיחת המעטפה החומה, לחתימה על הנשק, לריח של השק"ש וכמובן לרעים ליחידה ולחודשים אותם בילינו יחד בתרגילים, סיורים ושמירות. מיד אחרי הצפיה בסרטון שלפתי את הגזיה מפק"ל הטיולים באלפים, ואת סיגרית-החרום-למצבים-מיוחדים (אני לא מעשן בשגרה) מהמגרה ויצאתי למרפסת לבשל קפה מתוק וחזק עם הל כדי להרגע. התגובה של אמא שלי לסרטון היתה שונה. כבעלת וותק מצטבר של כ-15 שנה כאשה עם בעל או בן בשירות קרבי בחזית, כולל מלחמות ואינטיפאדות, הסרטון על יום הזיכרון דווקא לא עורר בה חשק עז לקרוא באינטרנט על העזרה הרצינית שמציעה המדינה לאזרחים בכלל ולחיילים קרביים ותושבים חוזרים בפרט כדי שתוכל לשכנע אותי לקחת את האשה והילד ולחזור ארצה.
        23/9/11 15:22:
      לא צפיתי רק קראתי כאן... מקבלת בכל מאת האחוזים את הכתוב... כדי לגרום לישראלים בחו'ל לחזור..אין ברירה...צריך לעשות מעשה ולרצות קודם כל את התושבים האזרחים שחיים בארץ..כשאלו יהיו מרוצים... החזרה תהיה כמו מגנט לאנשים שהיגרו מטעמי פרנסה. בעיקר כשיש ילדים. לא כמו שהמצב היום...נכון, אין על מה לצאת לקמפיים מגוחך הסנטימנטים לא עובדים ביום יום כשהחיים הם בלתי אפריים בתחומים כל כך רבים חינוך, מיסוי, דיור, רווחה, עבודה ראויה..לא חסר...כשמתעלמים מהקיים ורוצים למשוך הנה מחול' זו בדיחה שחורה...חובה לעבור כאן שינוי רדיקלי שימשוך אנשים לעלו ולחילופין תושבים חוזרים כי טוב כאן וכי נעים לחיות פה...אחרת חבלז'... שנה טובה ומבורכת באשר אתם נמצאים...כי אחרי הכל..כולנו יהודים...
        23/9/11 12:34:
      אנליזה חדה ומעולה של הבולשיט של משרד הקליטה שזקוק לבשר תותחים ועליה מאסיבית!
        23/9/11 00:31:
      צודק ב 100%! גם אני הרגשתי בחילה קלה בצפיה בדבר הזה. אם הממשלה הייתה מפנה את המשאבים להפיכת מדינת ישראל למקום יותר טוב, לא היו צריכים בכלל פרסומות או "הסברה". עצם העובדה שהן קיימות מלמדות שהמצב בטטה.
        22/9/11 16:33:
      מדויק ועצוב.
      כל הכבוד,הגירה איננה מילה גסה.

      צטט: adamsapple 2011-09-22 09:22:55

      אני לא יודע מה יותר חמור.. הפרסומות הקלישאתיות של משרד הקליטה או בלוגר ישראלי שכותב "ורק שהבן לוחש את המילה "אבא"" במקום "כשהבן".. העברית לאן?

       

      אינני נוהגת להגיב בדרך כלל אך התגובה שלך כל כך קוממה אותי בקטנוניותה שזה פשוט לא ייאמן.

      חוסר הפרגון שבתגובתך ,העוקצנות אשר מתיימרת להסתתר מאחורי תקינות השפה העברית.

      העברית לאן? יכולת לכתוב את הדברים באופן מכבד יותר.

        22/9/11 09:22:
      אני לא יודע מה יותר חמור.. הפרסומות הקלישאתיות של משרד הקליטה או בלוגר ישראלי שכותב "ורק שהבן לוחש את המילה "אבא"" במקום "כשהבן".. העברית לאן?
        22/9/11 02:59:

      צטט: Yoav Gal 2011-09-21 22:38:12

      למה להיות כאלה כבדים. אני גר בניו יורק עם משפחתי. הפרסומות משעשעות והזכירו לי שרציתי לבדוק את האפשרויות. קראתי אפילו לאישתי לראות את הסרטון. זה לא צריך להיות גאוני. קלישאות בהקשר הזה הם בסדר גמור. זה גרם לי להקליק וזה מראה שהקמפיין אפקטיבי.

       

      שלום יואב, ותודה על התגובה. בפרסומת השלישית ("יום הזיכרון"), בדף היוטוב, יש תגובה שמצאה חן בעיני: 

      @hadar7773 כותב/ת:

      "...במיוחד בשבילך, הגיתי רעיון לתשדיר עם מסר קצת יותר חיובי:

      קבוצה של ישראלים מכייפים ביום המים במזרקה בכיכר רבין בתל-אביב.

      צחוקים, קריאות סחבקיות, בחורות שוות, בחורים שווים, שמש מדהימה.

      פתאום לאחד מצלצל הטלפון, חבר שלו שגר בניו-יורק הגשומה.

      "חבל שאתה לא פה, אתה מפסיד מה זה כיף"

      זהו.

      לא צריך יותר מזה, רק גישה חיובית וזה הכל."

        22/9/11 00:18:
      אני דווקא אוהבת שהבן שלי קורא לי מאמי. את הכסף לפרסומות שיפנו ליצירת מקומות עבודה ואז אשמח לחזור.
        22/9/11 00:17:
      פשוט הבאת לידי ביטוי את כל מה שהרגשתי לגבי הפרסומות האלו בצורה תמציתית וברורה! אני מודה שהפרסומות מעבירות בי איזשהי חלחלה של הנה עוד משהו שמראה לנו שאנחנו חוזרים אחורה למקומות שכבר תודה לאל (ולעוד כל מיני בעלי תפקידים) אנחנו כבר לא שם. תודה לך על המאמר הזה- יישר כח כמו שאומרים בבית הכנסת :-)
        21/9/11 22:38:
      למה להיות כאלה כבדים. אני גר בניו יורק עם משפחתי. הפרסומות משעשעות והזכירו לי שרציתי לבדוק את האפשרויות. קראתי אפילו לאישתי לראות את הסרטון. זה לא צריך להיות גאוני. קלישאות בהקשר הזה הם בסדר גמור. זה גרם לי להקליק וזה מראה שהקמפיין אפקטיבי.
        21/9/11 20:43:

      צטט: יניבגומס 2011-09-21 19:48:42

      צטט: אילנה אדנר 2011-09-21 17:13:20

      יניב יקר,

        

      הפעם...באמת נסחפת:)

        

      אני מניחה שהפרסומות הנ'ל (של משרד הקליטה) אינן מיועדות אך ורק לצפון אמריקה...

      בוא לסקנדינביה, ולא רק לפה, ותבין איך קרה שהכריסמס חדר ל'מסורת היהודית' דרך הדלת האחורית

      (אצלנו, עד שהגיעו רבני חב'ד והדליקו חנוכיות במרכז הערים הגדולות)

      אי אפשר להתעלם מסיכון ההתבוללות, גם אם במקומות מסויימים החגים היהודים נחגגים, שכן ההתבוללות לא רק קשורה לחג זה או אחר אלא לבחירה בדרך החיים שלנו בחו'ל.

       

      במרוצת השנים הרבות, שאני גרה בחו'ל, פגשתי בהרבה ישראלים שהיגרו למקומות שונים בעולם.

      אלה 'הותיקים' בארה'ב, קנדה, אוסטרליה הגיעו לשם בגלל פרנסה. ה'צעירים' יותר בגלל סיבות אחרות. ולא כולם היגרו כי היה להם 'קשה להתפרנס בישראל'.

      אעיז ואומר שמרבית הישראליות שנמצאות בסקנדינביה הגיעו אליה בגלל אהבה לשבדי.

      כמו כן לגבי הגברים. או בגלל אהבה לשבדית או לשבדי.

      הנ'ל כמובן לא בא לטעון שאין ולו אחד או שניים שהגיעו הנה בגלל עבודה, אבל ברוב המקרים הם הגיעו הנה כיועצים לחברה שבדית, הכירו בת או בן זוג שבדי\ת ונשארו פה.

      (מי שרוצה להתעשר, לא מגיע לסקנדינביה...)

       

      בין אם 'נעים', או 'לא נעים', לנו להודות בקול...ישנם ערכים אחרים לגמרי בישראל מאשר בחו'ל. ה'יזכור', עם כל הכאב הנורא שבו, הוא אחד הדברים המזכיר לנו מאין באנו, מה עברנו ומה עלול לקרות.

       

      אתה, אני ואחרים, המתגוררים בחו'ל, יכולים לכתוב מליוני פוסטים המעלים את העוולות והכשלים לא רק בממסד הישראלי אלא גם בחברה הישראלית. אבל, עם היד על הלב, יניב, האם אתה באמת מאמין שרק בגלל שיש לי דרכון שבדי, ולך קנדי, שכחנו, הפסקנו להיות ישראלים?

       

      שנה טובה לך ולבן זוגך.

      ואם אתם לא מוזמנים לחגים, אתם מוזמנים אליי

      (תקבלו הרבה אוכל כשר וקצת התנגחויות:)))

       

       

      אילנה שלום,

      הפרספקטיבה שלך תמיד מעניינת אותי כי את חיה בסקנדינביה, שם הקהילות היהודיות די קטנות בהשוואה לקהילות בצפון אמריקה, כנ"ל הקהילות הישראליות. לכן אני חושב שיש מן הסתם שוני מהותי בסיבות בגינן ישראלים מהגרים לשם.
      ולעניניינו. הפוסט הפעם עוסק באפקטיביות, או יותר נכון בחוסר אפקטיביות של הקמפיין של משרד הקליטה.
      אני לא אומר שאין בעיה של התבוללות. וודאי שיש. וזו בעיה שמתמודדים איתה לא רק מהגרים ישראלים, אלא יהודים שחיים כאן דורות רבים. לדידי, מדינת ישראל אינה יכולה לתת מענה לבעיית ההתבוללות כל עוד היא כפופה לזרמים אורתודוכסים קיצוניים ביהדות (חלקם אף לא ציוניים בכלל ואינם מכירים בלגיטימיות של ישראל כמדינה דמוקרטית).

       

       

      לא יודעת אם משרד הקליטה מנוהל על ידי זרמים אורתודוכסים קיצוניים ביהדות.

      נראה לי קצת אירוני שזרם אורתודוכסי קיצוני שאינו ציוני ירצה לעודד עליה, או חזרה, לישראל.

      קצת נוגד את האידיאולוגיה, לא?

       

      אלה שהגיעו הנה, היו שליחים של בני עקיבא. והם, רחוקים מלהיות קיצונים. 

      מסורת סקנדינבית היא שהשבט החזק ביותר נמצא בעירי, מלמה. לכן, השליח התגורר פה.

      כיום, המשרד נמצא בגוטנבורג

      (אולי כי ההתבוללות שם כעת גבוהה יותר מאשר במלמה.

      אולי כי יש שם כרגע יותר בני נוער בגילים מתאימים לפעילויות.

      ואולי בגלל סיבות אחרות)

      מכל מקום, מרבית בני הנוער היהודי - גם אם חיים במשפחות מתבוללות, או משפחות שלא שומרות מסורת - נוהגים לנסוע לישראל לשנת עלייה ולאחר מכן שירות בצה'ל. חלק חוזר כדי ללמוד ולאחר מכן לנסוע להשתקע בישראל. וחלק נשאר פה.

      באשר למבוגרים יותר -

      יש עלייה לישראל. גם מבין השבדים היהודים וגם מבין הישראלים לשעבר.

      ('ואבהיל' אותך ואספר שהרבה ישראלים שהגיעו, וגרו פה במשך כמה שנים, חזרו בתשובה והם גרים בישראל) 

       


      אני חושב שהפחדה, כאמצעי לעידוד עליה, משדרת מצוקה יותר משהיא משדרת כדאיות, ובעצם היא גול עצמי.

      בקשר לשיטת ההפחדה. כן. אני מסכימה איתך. אבל, לא כי היא משדרת מצוקה אלא משום שהיא פסולה ולא נוגעת בנו בכלל.

      אם יש משהו שמרתיע אותי יותר הוא כל ההבטחות 'הכדאיות' שמקבלים לפני שחוזרים לישראל. וכשמגיעים לשם, מעט מאד מתקיים.

       

      ותודה על ההזמנה! את החג נחגוג עם חברים שהיגרו מארה"ב לקנדה :)

       

      :)

       

        21/9/11 19:55:

      צטט: יפעת הרץ- דיאטנית 2011-09-21 19:23:22

      בתור אחת שראתה את החיים בניכר עם ילדים אני דוקא כן מזדהה עם הפרסומות האלו. לי הן עושות צביטה בלב. למה? על חברה שנשואה לגוי וכל חג משמעותי נקרעת מגעגועים ומעצב. כי הילדים שלה אינם גדלים על המסורת שהיא גדלה בה. ילדים מתבגרים מתביישים לדבר עברית עם ההורים הישראלים. ומה שקורה שההורה מדבר עברית והילד עונה לו באנגלית. ושוב הלב של ההורה מתכווץ מכאב. וכן, גם כריסמס חוגגים במקביל לחנוכה. ומה יותר שווה? חנוכה עם סופגנייה מיובשת וחנוכיה או חג עם המון אורות מנצנצים ומתנות? כל פעם שאני רואה את הפרסומות האלו אני חושבת על החברים שבדיוק כל פרסומת ופרסומת קולעת למצב שלהם.

       

      יפעת תודה על התגובה. את מעלה כאן קשיים שישראלים, כמו מהגרים אחרים, מתמודדים איתם שהם מגדלים ילדים לא במדינת האם. לדעתי, מנטאליות של אדם, זה משהו שמתפתח בשנים בראשונות עד סוף גיל ההתבגרות. לא הגרתם עד אז, תישארו ישראלים לנצח, לא משנה באיזה דרכון תחזיקו. אם למישהו חשוב שילדיו יהיו ישראלים במלוא מובן המילה, יש רק מקום אחד לגדל אותם, וזו מדינת ישראל. 

        21/9/11 19:48:

      צטט: אילנה אדנר 2011-09-21 17:13:20

      יניב יקר,

        

      הפעם...באמת נסחפת:)

        

      אני מניחה שהפרסומות הנ'ל (של משרד הקליטה) אינן מיועדות אך ורק לצפון אמריקה...

      בוא לסקנדינביה, ולא רק לפה, ותבין איך קרה שהכריסמס חדר ל'מסורת היהודית' דרך הדלת האחורית

      (אצלנו, עד שהגיעו רבני חב'ד והדליקו חנוכיות במרכז הערים הגדולות)

      אי אפשר להתעלם מסיכון ההתבוללות, גם אם במקומות מסויימים החגים היהודים נחגגים, שכן ההתבוללות לא רק קשורה לחג זה או אחר אלא לבחירה בדרך החיים שלנו בחו'ל.

       

      במרוצת השנים הרבות, שאני גרה בחו'ל, פגשתי בהרבה ישראלים שהיגרו למקומות שונים בעולם.

      אלה 'הותיקים' בארה'ב, קנדה, אוסטרליה הגיעו לשם בגלל פרנסה. ה'צעירים' יותר בגלל סיבות אחרות. ולא כולם היגרו כי היה להם 'קשה להתפרנס בישראל'.

      אעיז ואומר שמרבית הישראליות שנמצאות בסקנדינביה הגיעו אליה בגלל אהבה לשבדי.

      כמו כן לגבי הגברים. או בגלל אהבה לשבדית או לשבדי.

      הנ'ל כמובן לא בא לטעון שאין ולו אחד או שניים שהגיעו הנה בגלל עבודה, אבל ברוב המקרים הם הגיעו הנה כיועצים לחברה שבדית, הכירו בת או בן זוג שבדי\ת ונשארו פה.

      (מי שרוצה להתעשר, לא מגיע לסקנדינביה...)

       

      בין אם 'נעים', או 'לא נעים', לנו להודות בקול...ישנם ערכים אחרים לגמרי בישראל מאשר בחו'ל. ה'יזכור', עם כל הכאב הנורא שבו, הוא אחד הדברים המזכיר לנו מאין באנו, מה עברנו ומה עלול לקרות.

       

      אתה, אני ואחרים, המתגוררים בחו'ל, יכולים לכתוב מליוני פוסטים המעלים את העוולות והכשלים לא רק בממסד הישראלי אלא גם בחברה הישראלית. אבל, עם היד על הלב, יניב, האם אתה באמת מאמין שרק בגלל שיש לי דרכון שבדי, ולך קנדי, שכחנו, הפסקנו להיות ישראלים?

       

      שנה טובה לך ולבן זוגך.

      ואם אתם לא מוזמנים לחגים, אתם מוזמנים אליי

      (תקבלו הרבה אוכל כשר וקצת התנגחויות:)))

       

       

      אילנה שלום,

      הפרספקטיבה שלך תמיד מעניינת אותי כי את חיה בסקנדינביה, שם הקהילות היהודיות די קטנות בהשוואה לקהילות בצפון אמריקה, כנ"ל הקהילות הישראליות. לכן אני חושב שיש מן הסתם שוני מהותי בסיבות בגינן ישראלים מהגרים לשם.
      ולעניניינו. הפוסט הפעם עוסק באפקטיביות, או יותר נכון בחוסר אפקטיביות של הקמפיין של משרד הקליטה.
      אני לא אומר שאין בעיה של התבוללות. וודאי שיש. וזו בעיה שמתמודדים איתה לא רק מהגרים ישראלים, אלא יהודים שחיים כאן דורות רבים. לדידי, מדינת ישראל אינה יכולה לתת מענה לבעיית ההתבוללות כל עוד היא כפופה לזרמים אורתודוכסים קיצוניים ביהדות (חלקם אף לא ציוניים בכלל ואינם מכירים בלגיטימיות של ישראל כמדינה דמוקרטית).
      אני חושב שהפחדה, כאמצעי לעידוד עליה, משדרת מצוקה יותר משהיא משדרת כדאיות, ובעצם היא גול עצמי.  

      ותודה על ההזמנה! את החג נחגוג עם חברים שהיגרו מארה"ב לקנדה :)

      בתור אחת שראתה את החיים בניכר עם ילדים אני דוקא כן מזדהה עם הפרסומות האלו. לי הן עושות צביטה בלב. למה? על חברה שנשואה לגוי וכל חג משמעותי נקרעת מגעגועים ומעצב. כי הילדים שלה אינם גדלים על המסורת שהיא גדלה בה. ילדים מתבגרים מתביישים לדבר עברית עם ההורים הישראלים. ומה שקורה שההורה מדבר עברית והילד עונה לו באנגלית. ושוב הלב של ההורה מתכווץ מכאב. וכן, גם כריסמס חוגגים במקביל לחנוכה. ומה יותר שווה? חנוכה עם סופגנייה מיובשת וחנוכיה או חג עם המון אורות מנצנצים ומתנות? כל פעם שאני רואה את הפרסומות האלו אני חושבת על החברים שבדיוק כל פרסומת ופרסומת קולעת למצב שלהם.
        21/9/11 18:51:
      אין ספק. פרסומת מגוכחת להחריד.
        21/9/11 18:06:
      צודק ב 100%. ומי בדיוק צריך ״להחזיר אותם לישראל״? משרד הקליטה מפריט את עצמו בלי להודיע לנו. שתואיל הממשלה להפוך את ישראל למקום שאפשר לחיות בו ואז נדבר. 
        21/9/11 17:13:

      יניב יקר,

        

      הפעם...באמת נסחפת:)

        

      אני מניחה שהפרסומות הנ'ל (של משרד הקליטה) אינן מיועדות אך ורק לצפון אמריקה...

      בוא לסקנדינביה, ולא רק לפה, ותבין איך קרה שהכריסמס חדר ל'מסורת היהודית' דרך הדלת האחורית

      (אצלנו, עד שהגיעו רבני חב'ד והדליקו חנוכיות במרכז הערים הגדולות)

      אי אפשר להתעלם מסיכון ההתבוללות, גם אם במקומות מסויימים החגים היהודים נחגגים, שכן ההתבוללות לא רק קשורה לחג זה או אחר אלא לבחירה בדרך החיים שלנו בחו'ל.

       

      במרוצת השנים הרבות, שאני גרה בחו'ל, פגשתי בהרבה ישראלים שהיגרו למקומות שונים בעולם.

      אלה 'הותיקים' בארה'ב, קנדה, אוסטרליה הגיעו לשם בגלל פרנסה. ה'צעירים' יותר בגלל סיבות אחרות. ולא כולם היגרו כי היה להם 'קשה להתפרנס בישראל'.

      אעיז ואומר שמרבית הישראליות שנמצאות בסקנדינביה הגיעו אליה בגלל אהבה לשבדי.

      כמו כן לגבי הגברים. או בגלל אהבה לשבדית או לשבדי.

      הנ'ל כמובן לא בא לטעון שאין ולו אחד או שניים שהגיעו הנה בגלל עבודה, אבל ברוב המקרים הם הגיעו הנה כיועצים לחברה שבדית, הכירו בת או בן זוג שבדי\ת ונשארו פה.

      (מי שרוצה להתעשר, לא מגיע לסקנדינביה...)

       

      בין אם 'נעים', או 'לא נעים', לנו להודות בקול...ישנם ערכים אחרים לגמרי בישראל מאשר בחו'ל. ה'יזכור', עם כל הכאב הנורא שבו, הוא אחד הדברים המזכיר לנו מאין באנו, מה עברנו ומה עלול לקרות.

       

      אתה, אני ואחרים, המתגוררים בחו'ל, יכולים לכתוב מליוני פוסטים המעלים את העוולות והכשלים לא רק בממסד הישראלי אלא גם בחברה הישראלית. אבל, עם היד על הלב, יניב, האם אתה באמת מאמין שרק בגלל שיש לי דרכון שבדי, ולך קנדי, שכחנו, הפסקנו להיות ישראלים?

      שנה טובה לך ולבן זוגך.

      ואם אתם לא מוזמנים לחגים, אתם מוזמנים אליי

      (תקבלו הרבה אוכל כשר וקצת התנגחויות:)))

        21/9/11 16:23:
      אני גר בארץ, ולי אישית הפרסומות האלה (במיוחד השלישית) עשו חשק להגר לחו"ל, למדינה שלא תחשוב שאני משלם לה מיסים כדי שהיא תודיע לי דרך הטלוויזיה באיזה בן-זוג לבחור.

      ארכיון

      פרופיל

      יניבגומס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין