יום שני 06 ספטמבר 2010
שירתי נדמה
שירתי נדמה. אבן דרכים קמה לסכל כל ניסיון לפרוץ את הסכר אשר הוקם מהסבל.
דיבורי נעתק השאיר עצמו לדעת בפינת חצר נדחק לא חפץ בעזרה לחפשו ולמצאו.
וישבתי לי על הצוק מול ים דמעות ענק וקול ניפוץ גלי היה לי מנגינה לסערה שהתחוללה.
שירתי ודיבורי ערכו ועידה פסקו יחדו ללא חשש לנוח על עלי התאנה בגן העדן שאבד. |
