עייפה נפשי ,תש כוחי

דרכים רבות ידעתי,

מאובק ליבי,קירותיו יבשו

והזמן שעובר,

אוסף בתוכי ימים לריק.

צביטות ריקניות

חותמות  נשמתן

בפרקי ידי

מזכירות את שהיה

ואבד.

קירות ריקים

מחליקים צורתם

כצלליות ללא תוכן

בין המותר לאסור

והיום שעובר,

מדדה שאריות חיי

למחר לא נודע.