כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה שעובר לי בראש

    ארכיון

    0

    אין ארוחות חינם

    27 תגובות   יום רביעי, 21/9/11, 15:55

    תארו לעצכם שנפתחת רשת מסעדות חדשה לא מסעדה בודדת, ישר מקימים רשת וגם רשת שכל המסעדות שלה הן במיקום מרכזי, אפילו מרכזי מאוד ובפריסה רחבה כמעט בכל הארץ.  למסעדות האלה מביאים שפים וטבחים מוכרים ובעלי שם שכל אדם ישמח לאכול מהמטעמים שבושלו על ידם. האוכל טעים, לא גורמה ולא מסעדת פועלים והמגוון רחב מאוד. כל מי שיכנס למסעדה יימצא מה לאכול בה, יש סטייקים עסיסיים מצד אחד וקינוחים מתוקים מהצד השני. הכל מוגש בצלחת אחת גדולה, מהמנה הראשונה ועד הקינוח והשתיה, גם חמה וגם קרה. תאכל ותשתה מה שתרצה ואת השאר אתה יכול לזרוק. אפשר לאכול בה ארוחה רצינית ואפשר סתם לשתות את הקפה שמוגש יחד עם הארוחה. המלצרים מאוד אדיבים ומגישים את האוכל בזריזות וביעילות ובקושי קיים זמן המתנה למנות, מיד שאתה מזמין את המנה היא כבר אצלך. לפעמים אפילו המנות מגיעות אלייך לשולחן בלי שרצית. פשוט מוציאים שם מנות כל הזמן ומישהו חייב לאכול אותן. יש שפים וטבחים מצוינים שלהם אגב משלמים והם עובדים במרץ להוציא עוד ועוד מנות.

    עכשיו תארו לעצמכם משהו נוסף, במסעדות הללו מחלקים את האוכל בחינם, מה שאתם שומעים, האוכל הוא חינם וכל אחד יכול לאכול מה וכמה שבא לו. אתה יכול לשתות קפה ועוגה ואתה גם יכול לאכול ארוחה גדולה ומלאה ולא תשלם עלייה כלום. אם שבעת ואתה לא יכול להמשיך, אתה יכול לזרוק את מה שנשאר לך מהארוחה ואם סתם בא לך לנשנש משהו אתה גם יכול, אבל עדיין אתה צריך לקחת את כל הצלחת, תחליט מה אתה רוצה לנשנש ואת השאר תזרוק. אף אחד לא יכעס ומחר אם תרצה תוכל לבוא שוב ולקבל אוכל חינם באותה המסעדה או בסניף אחר שלה. 

     

    אז בואו נדמיין לרגע שיש כזאת רשת מסעדות ושהיא אכן קיימת ומחלקת אוכל בחינם, עכשיו שתי שאלות חשובות לי אליכם.

    1. כמה זמן ייקח לרשת המסעדות הזאת להפוך להיות רשת המסעדות עם מספר הלקוחות הכי גדול בשוק?
    2.  האם זה הוגן כלפיי שאר המסעדות שלא יכולות לחלק את האוכל שלהן בחינם?

     

    סקר של מכון "שקר כל שהוא" קבע שהמסעדה שאנחנו מדברים עליה היא אכן המסעדה עם קהל הלקוחות הכי גדול בארץ, יש לה את הפריסה הכי רחבה באזורים הכי נחשבים בארץ והיא הרשת מסעדות הכי מוכרת היום בישראל.

      טבעי ביותר שבמדינה כמו ישראל בה המילה חינם גורמת לשיכרון חושים, שלא נאמר טמטום חושים אצל רוב האזרחים (ראו מקרה "קיקה" האחרון),  רשת מסעדות כזאת אכן תצליח להיות המסעדה המוכרת ביותר והמדוברת ביותר בארץ.  כולם יבואו ויירצו לטעום מהאוכל שמחלקים בחינם, בכל זאת גם יש שפים בעלי שם לרשת הזאת, הביאו שפים מנוסים שיקדמו את הרשת ואת האוכל שמגישים בה.  הרשת קיימת בפריסה ארצית רחבה מאוד ונמצאת בכל עיר כמעט, בערים הגדולות יש לה המון סניפים ככה שאין הרבה סיכוי לפספס אותה. הרשת גם השקיעה המון בפרסום ברדיו, בטלוויזיה, בשלטי חוצות ובפעילויות קד"מ ודאגה להחדיר את המותג החדש שלה טוב טוב לתוך שוק המסעדות הישראלי.

     

    ברור לכולנו כיצד הגיעה רשת המסעדות הזאת למצב שבו כל המדינה מכירה אותה, אכלה אצלה ארוחה, או סתם שתתה אצלה איזה כוס קפה. ברור לכולנו כיצד היא הגיעה למצב שהסקר הכי נחשב במדינה קבע שהיא אכן רשת המסעדות הכי נחשבת ושהכי כדאי לאכול בה.

    מה שלא ברור לכולנו זה איך יכול להיות שמסעדה כזאת מתפקדת בעולם קפיטליסטי כמו שלנו, איך היא שורדת ואיך היא הגיעה למעמדה. במידה ומדובר בעסק כלכלי לכל דבר, הרי שהיינו מצפים שתקרוס מזמן, שלא תצליח לעמוד בהוצאות הגבוהות של ההקמה התפעול והשיווק המטאורי אותו עשתה הרשת.

    אמנם ככל שעבר הזמן היא גבתה תשלומים מספקים שרוצים שהמוצרים שלהם ירכיבו את ארוחת החינם הגדולה במדינה ובשלב מאוחר יותר אף הקימה שירות משלוחים עד הבית בתשלום, אבל עדיין ההוצאות גדולות בהרבה מההכנסות.

    לא נותר אלא לתהות, האם מדובר בארגון צדקה? האם מדובר בפילנטרופיה? האם מדובר באידיאולוגיה?

    הלוואי ויבוא יום שבו מישהו עם המון המון כסף אכן ייפתח כזאת רשת מסעדות, אחת כזאת ללא מטרות רווח, אחת כזאת שבאה ואומרת אוכל חינם ולכולם, אחת כזאת שגם תשווק את עצמה ותגיד לכולם, בואו לאכול יש לנו שפים מצוינים והמון אוכל לחלק.

    לצערנו בנתיים אין רשת מסעדות כזאת, אבל יש "עסק" אחר שעובד בדיוק בשיטה הזאת ומאכיל אותנו בחינם. כל שנותר לבדוק הוא למה ה"עסק" הזה עובד כמו שהוא עובד, צדקה, פילנתרופיה או אידיאולוגיה.?.

    בינתיים ישראל תמשיך לאכול את מה שנותנים לה בחינם, אנחנו פשוט מתים על זה, גם חינם וגם בלי התחייבות, מה יותר טוב מזה.  אז מה אם לפעמים המלצת השף לא כ"כ תואמת למציאות העיקר שיש "ישראל היום" ובחינם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/11 13:34:
      למי שלא יצא לראות במקרה, הנתון הוא הפסד חודשי של 3 מיליון דולר!!!!!!!!! http://www.themarker.com/advertising/1.1485244
        26/9/11 09:33:
      מעניין איזה טובה הנאה מקבל המלירדר הזה בעבור הדבר הזה שקוראים לו "ישראל היום"?..... שנה טובה ומאושרת לך.
        25/9/11 10:29:

      צטט: rajokahn 2011-09-22 18:31:03

      סתם לשם הדיון, מודל ה"חינמון" הוא לא המצאה ישראלית ובטח לא של אדלסון. בעולם פועלות לפחות שלוש או ארבע קבוצות עיתונות (לדוגמה "מטרו" מסקנדינביה, "20 דקות" וכו') שמתמחות במודל העסקי הזה. המשותף לכולם הוא עיתון פשוט שמורכב מידיעות ופרסומות ביחס של בערך 50/50. ההבדל עם אדלסון הוא שהעיתונים הללו לא מחזיקים באג'נדה פוליטית אלא רק באג'נדה עסקית. הם לרוב מאוד רווחיים מכיוון שאין להם כותבים משלהם, הם מלאי כתבות יח"צ בתחום הלייף סטייל והחדשות נקנות מסוכנויות הידיעות. ההבדל אם כן הוא אכן ברעיון שמישהו רוצה לתת לנו משהו בחינם בתמורה לשטיפת המוח שלנו לא רק בפרסומות אלא גם בפרופגנדה פוליטית. לטעמי, יש מקום לבדוק כיצד הדבר מסתדר עם חוקי התעמולה הפוליטית בישראל. יהיה מעניין לראות איך מחשבים את התרומה ה"צנועה" של אדלסון להסברה של נתניהו. כמה זה שווה לו? חוצמזה, יש חוקים שמגבילים את התרומות לפוליטיקאים מאנשי עסקים, לא?

       

      חינמון שקם למטרת רווח הוא מודל עסקי מעולה ולגיטימי לכל דבר, הבעייה פה שבמקרה הנ"ל אין מטרת רווח, בטח לא כלכלי!!

        25/9/11 10:21:

      צטט: אוהדפ. 2011-09-22 13:51:09

      ה"מסעדה", שממילא מעולם לא התהדרה במצנפות של מישלן, אולי עדיין העמוסה ביותר במדינה, אבל כולם כבר יודעים ששבעים לא יוצאים ממנה. לכל היותר נשנוש בוקר קל, ובעל ערך "קלורי" אפסי. ועם תחושה עמומה, אבל מוחלטת, שעד הצהריים כבר נאלץ לבקר בבית הכיסא.

       

      בדיוק בגלל שאני שותף לתחושות שאותן אתה מתאר פה בעיקר במשפט המצוטט, אני חושב שזה ביזיון שהסקר הנחשב והקובע ביותר בתעשייה (לאורך יותר מדי שנים), לא מעדכן קצת את השיטות המיושנות שלו, אותן שיטות ופרמטרים שניתן לקנות בכסף ולא באמת צריך להיות עיתון רציני בשביל זה.  לצערי לא כל האנשים יודעים או רוצים להבחין בכך שיש פה בעתיות, הם שומעים "TGI" כבר שנים ואמרים לעצמם "פששש איזה עיתון רציני, תוך 3-4 שנים והוא הכי נחשב בארץ" (שמעתי כאלה).

      בשבילי הוא תמיד היה ויישאר בקושי תשחץ...

        24/9/11 22:56:

      צטט: עו''דפרייסאורי 2011-09-21 22:11:57

       

      איזה אוכל ?! מזבלה ציבורית של משפחת נתניהו. צעקה

      שוחד פוליטי של טייקון הימורים מדממים,

      שיחד עם מימון חבלני הגבעות ורב המרצחים ליאור,

      השתלט על חיינו, צעקה

      וגורר את קרטוניהו שלו ואותנו לאבדון.

      למרות נסיוני המשפטי וידיעותי,

      איך זה יכול להיות חוקי, נבצר מבינתי !! 

       

        24/9/11 05:47:

      ישראל היום = ביביתון
      פעם לקחתי בגלל הסודוקו.
      היום לא הייתי עוטף בו אפילו דג

        22/9/11 18:31:
      סתם לשם הדיון, מודל ה"חינמון" הוא לא המצאה ישראלית ובטח לא של אדלסון. בעולם פועלות לפחות שלוש או ארבע קבוצות עיתונות (לדוגמה "מטרו" מסקנדינביה, "20 דקות" וכו') שמתמחות במודל העסקי הזה. המשותף לכולם הוא עיתון פשוט שמורכב מידיעות ופרסומות ביחס של בערך 50/50. ההבדל עם אדלסון הוא שהעיתונים הללו לא מחזיקים באג'נדה פוליטית אלא רק באג'נדה עסקית. הם לרוב מאוד רווחיים מכיוון שאין להם כותבים משלהם, הם מלאי כתבות יח"צ בתחום הלייף סטייל והחדשות נקנות מסוכנויות הידיעות. ההבדל אם כן הוא אכן ברעיון שמישהו רוצה לתת לנו משהו בחינם בתמורה לשטיפת המוח שלנו לא רק בפרסומות אלא גם בפרופגנדה פוליטית. לטעמי, יש מקום לבדוק כיצד הדבר מסתדר עם חוקי התעמולה הפוליטית בישראל. יהיה מעניין לראות איך מחשבים את התרומה ה"צנועה" של אדלסון להסברה של נתניהו. כמה זה שווה לו? חוצמזה, יש חוקים שמגבילים את התרומות לפוליטיקאים מאנשי עסקים, לא?
        22/9/11 13:51:
      לאחר קריאת התגובות, והתגובות לתגובות, אני מבין שכל הרשומה הארוכה הזו מטרתה הייתה רק לערער על הסטטיסטיקה שהעיתון דואג "לפמפם" לעברנו לגבי היותו הראשון, המוביל, הגדול וכו' וכו' מבין עיתוני המדינה. ואם על כך, ורק על כך, אתה מתאונן, הרי שאמר כבר מי שאמר: "ישנם שלושה סוגים של שקרים בעולם: שקרים, שקרים מתועבים וסטטיסטיקה". זאת ועוד, מבחינה סטטיסטית נטו, הטענה של העיתון נכונה: הוא העיתון הנצרך(!) ביותר במדינה, ואם נמשיך בהיגיון שטוען שעיתון שנצרך הוא גם עיתון שנקרא הרי שהוא גם העיתון הנקרא ביותר במדינה (אם כי הטענה הזו תלויה בהוכחה נחרצת שכן ישנם לא מעטים, ואני בינהם ש, כמו שראיתי באחת התגובות כאן, משליכים אותו מעבר לכתף אחרי, במקרה שלי, פתירת התשבצים... תוך רבע שעה לערך. בימים שבהם התשבץ "קשה" במיוחד). ואף על פי כן, אחרי שדנו בטיעון הסטטיסטי, נימת הרשומה לא נותנת לי לנוח במחשבה שסטטיסטיקה נטו הייתה כל כוונתה. ואם אני צודק בהנחה שלי, למרות התגובות שלך שטוענות בחירוף נפש שלא בפוליטיקה עסקינן, אין לי אלא לשאול אותך על מי אתה מתגולל? על הגביר שמפשפש בכיסיו בכדי להיטיב עם מי שהוא חפץ ביקרו (כי אם התשובה היא "כן", מה תאמר על כל מיני בעלי-הון שקונים קבוצות ספורט ומשתמשים בכסף שלהם כדי לקנות את כל הכוכבים וליצור מצב שבו כבר 40 שנה, לערך, יש לקבוצה שלהם שליטה ללא עוררין וללא מיצרים בתחומה?) או שמא על הציבור אתה מתלונן, ציבור שמוכן לאכול כל זבל שמגישים לו ובלבד שה"שף" (ביחיד, ממש אין שם "שפים" ברבים), הוא בעל שם, גם אם בגד, זה מכבר, בעקרונותיו והחל מדבר במליצות על "אחים כתומים" ושאר מקמאות מילוליות חלולות? נ.ב. כאשר "ישראל היום" רק פרץ לארץ ועורר סערה סביב היותו חינמון אני כתבתי תחת כל בלוג וטוקבק רענן שלדעתי מדובר ב"שובר שוק" לא הגון שיש לצמצם צעדיו ברגולציה פן ייגרום לסגירת שאר העיתונים המיינסטרימיים ולאובדן עבודה ללא מעט אנשים (במעגל הראשון: עובדי העיתון, ובמעגלים משניים: ספקים, עובדי ניקיון ושמירה וכו') וגם בגלל הסכנה ל"כלב השמירה של הדמוקרטיה" אם יהיה רק "כלב" אחד שכזה, וגם הוא כלבו של הריבון. מאז "מעריב" זכה לחבל הצלה, גם "הארץ" (ש"דה-מרקר", ו"קפה דה-מרקר" הם חלק ממנו) עדיין קיים ו"ידיעות אחרונות" ממשיך להחזיק בנתח שוק לא קטן, ומאידך קרנו של "ישראל היום" אצל הציבור, מלבד אלו שעבורם ביבי הוא טוטם שחובה להעריץ, ירדה וכולם יודעים היום במה דברים אמורים. ככה שה"מסעדה", שממילא מעולם לא התהדרה במצנפות של מישלן, אולי עדיין העמוסה ביותר במדינה, אבל כולם כבר יודעים ששבעים לא יוצאים ממנה. לכל היותר נשנוש בוקר קל, ובעל ערך "קלורי" אפסי. ועם תחושה עמומה, אבל מוחלטת, שעד הצהריים כבר נאלץ לבקר בבית הכיסא.
        22/9/11 12:51:
      אל תדאג למפרסמים. הם יודעים לעשות את החשבון האם נחשפת למודעה או זרקת את העיתון אחרי שקראת את הספורט. אם העניין באמת מטריד אותך תוכל לעשות ניסוי קטן. תפרסם מודעה זהה בשני עיתונים, ידיעות וישראל היום. נצא מנקודת הנחה שפרופיל הקורא הממוצע דומה, מעמדו הסוציו אקונומי דומה, והוא יענה למודעתך אם היא תעניין אותו ואם הוא יחשף אליה. נניח שתפרסם את מכירת המכונית שלך. ב"ידיעות" תתן מספר טלפון אחד וב"ישראל היום" מס' אחר. כשיהיו לך נתונים יהיה מעניין לקרוא אותם. ההשערה שלי: ההיענות תהיה דומה. לעומת זאת, אם תפרסם ב"מעריב" ו"ישראל היום" ההיענות למספר שפרסמת ב"ישראל היום" תהיה גבוהה משמעותית.
        22/9/11 11:30:

      צטט: זה לא אני זה הפוזה 2011-09-22 10:33:59

      אני לא חושבת שכבר אפשר לעבוד עלינו. לפחות לא בנקודה הזאת. הרי עוד לפני שאנחנו פותחים את העיתון (אם אפשר לקרוא לו ככה ואם בכלל אנחנו פותחים אותו) כבר מתעקם לו האף מעצמו , זכרונות סאטירה מארץ נהדרת או האשמות אמיתיות במהדורות החדשות נמצאים שם כל הזמן להזכיר לנו מראש לקחת הכל בערבון מוגבל ובחשד מירבי ובסופו של דבר זה הופך לפתטי לא?

       

      אני גם חושב שזה אמור להפוך לפתטי, אני לא חושב שבמדינה שלנו הוא יהפוך לכזה, עניין של תרבות...

        22/9/11 11:11:
      דן תודה רבה על התגובה הארוכה והמושקעת, העניין המרכזי הוא ואני באמת משתדל לא להיכנס לפוליטיקה שמאחורי העיתון (אני עצמי לא סגור במאה אחוז אם זה טוב או לא), שאר העיתונים עובדים כחברות תקשורת המגובות בעוד מספר לא מבוטל של אספקטים, החל ממאגזינים של לייפסטייל ודרך אתרי אינטרנט ובכלל דברים שקשורים בתקשורת, אני לא נכנס לכיס של אף אחד וגם לא של ישראל היום, יכול באמת להיות שכולם מפסידים, השאלה היא כמה והשאלה היא מה המחיר שאתה מוכן להפסיד בשביל שיהיה לך עיתון (רק עיתון) והבעיה המרכזית היא שאני חושב שלפי הפרמטרים שהסקר בודק זה לא הוגן לומר שישראל היום הוא המוביל במדינה. לא נכנסתי בפוסט הזה לכך שאם כל הכבוד להפצה לפחות 30% (ואני ממש רחמן) נזרקים לפח אחרי התשחץ או מדור הריכילות ועוד מספר לא מבוטל של כאלה שנזרקים אחרי רפרופ קל בכותרות. אם הוא "ביביתון" או "זהבתון" זה בכלל לא רלוונטי לזה שהוא כביכול מרמה את הפרמטרים שבודק אותו סקר נחשב מאוד.
        22/9/11 10:42:
      צר לי להיות על תקן מחרב המסיבה. כולם כל כך מסכימים אחד עם השני עד שכמעט זה לא נעים להפריע. מה עוד שהאוירה במסיבה קצת "דביקה" לטעמי, אז למה לי להכנס פנימה בכלל. ובכל זאת: כמה עולה "לייצר" עיתון? להחזיק כתבים בארץ ובפריסה עולמית. להחזיק כתב בוושינגטון, בניו יורק, בלונדון, פראיס, ברלין ומוסקווה. לשלוח כתב ללוות את ראש הממשלה באו"ם, לשלם לעיתונאים בכירים שהם על תקן מומחים או הוגי דעות. לשלם לצלמים, לדפוס, להפצה. כל יום יוצא "ספר" חדש. אי אפשר היום למכור את העיתון של אתמול. יש כאלו שעושים מנוי ומקבלים את העיתון בדלת ביתם באותו המחיר כמו בקיוסק! אז כמה צריך להיות המחיר לכל הנ"ל? מדהים! 6 או 7 שקלים !!! וזה נחשב הגיוני בעיני הקוראים. הם לא שואלים את עצמם כמה היה עולה לייצר ספר שדורש כל כך הרבה מומחים ואורך חיי המדף שלו פחות מ-24 שעות? (יש מי שקונה עיתון בערבו של יום ההוצאה?) אז לא שאלת את עצמך איך המסעדה האחרת מחזיקה מעמד? כנראה שיש הגיון אחר בשיטה. אתה משלם בסה"כ עבור חלק מעלות ההפצה. אינך משלם כלל עבור העיתון. כל שאר ההוצאות הכבדות תכוסנה על ידי המרכיב האחר שלא הזכרת כלל בפוסט המופלא שלך - המודעות. בא עיתון אחר וקובע מודל עסקי אחר. העובדה שרוב האנשים לא קונים עיתון כלל נובעת מכך שהם צריכים לשלם בעבורו. אם נחלק להם אותו חינם הם יקרא בו, יחשפו למודעות ואז המפרסם ישלם לנו יותר. במקום להתעסק עם כמה שקלים מכל קונה עיתון אנחנו נגדיל את החשיפה בצורה דרמטית ואת העלויות החסרות נגבה מהמפרסם. אילו היו מבקשים מכל קורא אגורה אחת בלבד היה כל המודל מתקלקל. פחות אנשים היו מפשפשים בכיסם למצוא אגורה, לא מתעכבים ולא קוראים. החשיפה היתה יורדת. המפרסמים היו משלמים פחות. המודל הזה כל כך הצליח עד שבתוך זמן קצר העיתון הנ"ל שבר את כל שיאי הרייטינג, ומכון הסקר (שקר בפיך) של איגוד המפרסמים קבע שהחשיפה של מודעה ב"ישראל היום" היא הגבוהה ביותר בישראל. נחזור לאנלוגיה שלך. תתאר לעצמך מצב שבו כל המסעדות בעיר מחלקות מזון בחינם. אתה רק צריך לשלם עבור ההגשה. באה מסעדה חדשה, פתחה סניף בקניון ואמרה: "שב, תאכל ואל תשלם אפילו לא עבור ההגשה. אבל דע לך שבאותו הזמן שאתה במסעדה אנחנו נחשוף אותך לפרסומות. מבצעים שיש ברגע זה בקניון" את עלויות הארוחות שאתה אוכל תשלמנה החנויות של קסטרו, שקם אלקטריק, סטימצקי וכן הלאה. אבל כל משתתפי מסיבת הפורום שלך לא מוטרדים מהמודל העסקי של העיתון. הבעיה שלהם היא הקו הימני שנוקט העיתון. "ביביהו" הם קוראים לו בלעג, כאילו הימין זה רק בן אדם אחד. כאילו העיתון הוא שופר המנהיג. כאילו אין מקום להוצאת עיתון שישקף עמדה שמקיפה כמחצית מהחברה הישראלית, מבלי להתקבל בתגובות של בוז. כאילו עיתון שלא מחפש פשעי מלחמה בעופרת יצוקה, או מפרסם מידע שגנבה חיילת בפיקוד מרכז, כדי להוציא את דיבתו של צה"ל רעה, איננו עיתון הראוי לשמו. אפילו בכנסת ניסו לעצור את העיתון הזה בחוק. אסור לחלק עיתון בחינם ביקשו חברי הכנסת לחוקק. ולסיום: אני קורא מתמיד של "הארץ". את "ישראל היום" קראתי אולי 15 או 20 פעם, כשהזדמן לי. עיתון לא רע. אינני נלהב ממנו, אבל גם מ"הארץ" אינני נלהב. אז מה? השורה התחתונה: יש בהחלט מקום לעיתון הזה בישראל. אין לי ספק שאילו היה זה עיתון היוצא על ידי "הקרן לישראל החדשה" לא היה עולה על הדעת של מישהו לנסות לחוקק חוק שיעמוד בדרכו. ואילו הוא היה תומך בעמדות מרץ כפי שמבטאת אותן זהבה גלאון לא היה איש קורא לו "זהביהו", שכן חופש הביטוי והדעות הוא ערך חשוב ביותר בחברה הדמוקרטית.
      אני לא חושבת שכבר אפשר לעבוד עלינו. לפחות לא בנקודה הזאת. הרי עוד לפני שאנחנו פותחים את העיתון (אם אפשר לקרוא לו ככה ואם בכלל אנחנו פותחים אותו) כבר מתעקם לו האף מעצמו , זכרונות סאטירה מארץ נהדרת או האשמות אמיתיות במהדורות החדשות נמצאים שם כל הזמן להזכיר לנו מראש לקחת הכל בערבון מוגבל ובחשד מירבי ובסופו של דבר זה הופך לפתטי לא?
        22/9/11 06:42:

      צטט: אזוב שבקיר 2011-09-22 03:55:55

      מצויין! ממש עד הסוף החזקת אותי במתח :)

       

      _____________

      גם אותי, ולכן בסוף היתה נפילה גדולה, לא? כבר חשבתי מי יודע מה הוא מתכוון להדגים...

      :)

        22/9/11 06:40:

      צטט: אב. רייטר 2011-09-21 23:26:13

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-21 21:19:24

      צטט: אב. רייטר 2011-09-21 21:09:48

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-21 19:43:25

      אז בשם איזה סמרטוטון בתשלום אתה מתבכיין, "מעריב", "ידיעות" או ה"ארץ"? גרפומן.

      נשלחתי על ידי כוחות האופל של מעריב ידיעות והארץ, שילבו כוחות שם בשביל מטרה נעלה כמו זאת...

      וברצינות זאת לא הייתה הנקודה, אני ממש לא מתבכיין על גורלם של עיתונים אחרים, כל אחד מהם חוטא בדרכו, אבל אף אחד מהם לא שינה את כללי המשחק ברמה העסקית על מנת לדחוק את המתחרים שלו החוצה (אולי חוץ מנמרודי במעריב בזמנו).  הנקודה היא שישראל היום בחיים לא היה מגיע להיות העיתון הגדול במדינה אם היה מתנהל כמו עסק/עיתון כלכלי לכל דבר.  סך הכל שאנשים לא ייקחו כמובן מאליו שום דבר שכתוב בעיתון, על אחת כמה וכמה עיתון שמחולק חינם ולא עובד בשביל להרוויח...

      _________________

      השורה התחתונה היא, שישראל היום זה כנראה מה שרוב האנשים רוצים. כל היתר הם תירוצים. ומצחיק שאתה רומז שעיתונים אחרים חפים מאינטרסים כי הם עסק כלכלי. מה, לעסק הזה אין מממן בעל אג'נדה?

       

      כבר כתבתי לך שכל עיתון וחטאיו שלו ומאוד השתדלתי לא להיכנס לפוליטקה שמאוחריי העיתון, ההתייחסות היא לדרך שבה פרץ העיתון לחיינו ולמיצבו כרגע כעיתון המוביל במדינה. לא כולם מוכנים להפסיד מיליונים בשביל להיות המוביל במדינה, לא משנה באיזה תחום.

       

      ____________________

      כן כן, אני מאמינה לזה בערך כמו שהאמנתי שה"מחאה" לא היתה פוליטית :)

      אם אנחנו מסכימים שלכל עיתון וחטאיו, אג'נדתו, ומישהו שעומד מאחוריו עם אינטרס, ושלכן נאלץ הקורא לצרוך אותם בצורה מאוד ביקורתית, ולחשוב על כל מילה או כיוון הנכתבים בהם פן הם נגועים בשטיפת תודעה לכיוון זה או אחר, מה עדיף לצרכן, נוסף לכל גם לשלם על זה? או לקבל בחינם?

      ופרט לכל זה, אני זוכרת שעוד לפני שהפציע ישראל היום, אנשים כבר מאסו מאוד בידיעותמעריב, והם התחילו להיות מחולקים בחינם בסופרים, בתחנות דלק ובכל מקום, לפעמים בעד שקל או שניים, לרוב בחינם.

      אני, למשל, הגעתי למצב שגם בחינם לא הייתי לוקחת.

        22/9/11 03:55:
      מצויין! ממש עד הסוף החזקת אותי במתח :)
        21/9/11 23:26:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-21 21:19:24

      צטט: אב. רייטר 2011-09-21 21:09:48

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-21 19:43:25

      אז בשם איזה סמרטוטון בתשלום אתה מתבכיין, "מעריב", "ידיעות" או ה"ארץ"? גרפומן.

      נשלחתי על ידי כוחות האופל של מעריב ידיעות והארץ, שילבו כוחות שם בשביל מטרה נעלה כמו זאת...

      וברצינות זאת לא הייתה הנקודה, אני ממש לא מתבכיין על גורלם של עיתונים אחרים, כל אחד מהם חוטא בדרכו, אבל אף אחד מהם לא שינה את כללי המשחק ברמה העסקית על מנת לדחוק את המתחרים שלו החוצה (אולי חוץ מנמרודי במעריב בזמנו).  הנקודה היא שישראל היום בחיים לא היה מגיע להיות העיתון הגדול במדינה אם היה מתנהל כמו עסק/עיתון כלכלי לכל דבר.  סך הכל שאנשים לא ייקחו כמובן מאליו שום דבר שכתוב בעיתון, על אחת כמה וכמה עיתון שמחולק חינם ולא עובד בשביל להרוויח...

      _________________

      השורה התחתונה היא, שישראל היום זה כנראה מה שרוב האנשים רוצים. כל היתר הם תירוצים. ומצחיק שאתה רומז שעיתונים אחרים חפים מאינטרסים כי הם עסק כלכלי. מה, לעסק הזה אין מממן בעל אג'נדה?

       

      כבר כתבתי לך שכל עיתון וחטאיו שלו ומאוד השתדלתי לא להיכנס לפוליטקה שמאוחריי העיתון, ההתייחסות היא לדרך שבה פרץ העיתון לחיינו ולמיצבו כרגע כעיתון המוביל במדינה. לא כולם מוכנים להפסיד מיליונים בשביל להיות המוביל במדינה, לא משנה באיזה תחום.

       

        21/9/11 22:11:

      איזה אוכל ?! מזבלה ציבורית של משפחת נתניהו. צעקה

      שוחד פוליטי של טייקון הימורים מדממים,

      שיחד עם מימון חבלני הגבעות ורב המרצחים ליאור,

      השתלט על חיינו, צעקה

      וגורר את קרטוניהו שלו ואותנו לאבדון.

      למרות נסיוני המשפטי וידיעותי,

      איך זה יכול להיות חוקי, נבצר מבינתי !! 

        21/9/11 21:44:
      תיקון לוגי- במסעדה אתה בוחר מה לאכול, גם אם אינך נדרש לשלם. בעיתון המוגש לך בחינם אתה מוזמן לקרוא כל מה שהמערכת מבקשת להאכילך.
        21/9/11 21:19:

      צטט: אב. רייטר 2011-09-21 21:09:48

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-21 19:43:25

      אז בשם איזה סמרטוטון בתשלום אתה מתבכיין, "מעריב", "ידיעות" או ה"ארץ"? גרפומן.

      נשלחתי על ידי כוחות האופל של מעריב ידיעות והארץ, שילבו כוחות שם בשביל מטרה נעלה כמו זאת...

      וברצינות זאת לא הייתה הנקודה, אני ממש לא מתבכיין על גורלם של עיתונים אחרים, כל אחד מהם חוטא בדרכו, אבל אף אחד מהם לא שינה את כללי המשחק ברמה העסקית על מנת לדחוק את המתחרים שלו החוצה (אולי חוץ מנמרודי במעריב בזמנו).  הנקודה היא שישראל היום בחיים לא היה מגיע להיות העיתון הגדול במדינה אם היה מתנהל כמו עסק/עיתון כלכלי לכל דבר.  סך הכל שאנשים לא ייקחו כמובן מאליו שום דבר שכתוב בעיתון, על אחת כמה וכמה עיתון שמחולק חינם ולא עובד בשביל להרוויח...

      _________________

      השורה התחתונה היא, שישראל היום זה כנראה מה שרוב האנשים רוצים. כל היתר הם תירוצים. ומצחיק שאתה רומז שעיתונים אחרים חפים מאינטרסים כי הם עסק כלכלי. מה, לעסק הזה אין מממן בעל אג'נדה?

        21/9/11 21:09:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-21 19:43:25

      אז בשם איזה סמרטוטון בתשלום אתה מתבכיין, "מעריב", "ידיעות" או ה"ארץ"? גרפומן.

      נשלחתי על ידי כוחות האופל של מעריב ידיעות והארץ, שילבו כוחות שם בשביל מטרה נעלה כמו זאת...

      וברצינות זאת לא הייתה הנקודה, אני ממש לא מתבכיין על גורלם של עיתונים אחרים, כל אחד מהם חוטא בדרכו, אבל אף אחד מהם לא שינה את כללי המשחק ברמה העסקית על מנת לדחוק את המתחרים שלו החוצה (אולי חוץ מנמרודי במעריב בזמנו).  הנקודה היא שישראל היום בחיים לא היה מגיע להיות העיתון הגדול במדינה אם היה מתנהל כמו עסק/עיתון כלכלי לכל דבר.  סך הכל שאנשים לא ייקחו כמובן מאליו שום דבר שכתוב בעיתון, על אחת כמה וכמה עיתון שמחולק חינם ולא עובד בשביל להרוויח...

        21/9/11 19:43:
      אז בשם איזה סמרטוטון בתשלום אתה מתבכיין, "מעריב", "ידיעות" או ה"ארץ"? גרפומן.
        21/9/11 19:19:

      באין חזון י(ת)פרע עם

      כשהso called מנהיגות שלנו דוגלת בהישרדות והתקרבנות

      אין פלא שמשאת הנפש של העם היא "אכול ושתה" כי מחר... זה יעלה יותר

      מקווה שההתפק/כחות לא תהיה כואבת מדי

        21/9/11 18:14:
      אנלוגיה מעניינת. שיהיה לכולם בתיאבון. :))
        21/9/11 16:26:
      מאכילים אותנו בזבל, אבל אנחנו בטוחים שהזבל הזה הוא נפלא..מעניין.
        21/9/11 16:14:
      אכן צודק אין ארוחות חינם
        21/9/11 16:10:
      מעולה :)) ה"עסק" מאכיל את מי שלא צריך בחינם ומזניח את אלו שאכן זקוקים לארוחה.