כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    rachelyg

    סיפורים ושירים וציורים

    פוסטים אחרונים

    0

    פגישה מקרית - פרק א'

    2 תגובות   יום חמישי, 22/9/11, 00:22

    ''

     
    היא יצאה והפתק בידה, מדי פעם הביטה בכתוב ולא האמינה שהיא עשתה זאת, היא מורה צעירה ואהודה בין תלמידיה, איך עשתה את הצעד הזה, ומה יאמר שלמה בעלה.
     
    בשולחן הפינתי בבית הקפה הקטן, ישב לו אורי, הקפה המהביל הוגש לשולחן על ידי מלצרית חיננית, גם עוגה בצידו וגם עיתון היה על השולחן.
     
    אורי התמקד בקריאת העיתון כשלפתע, גברת צעירה חלפה במהירות לידו, ובדרכה משכה שימלתה את העיתון והפכה את הקפה שנשפך על העיתון ודלף על מיכנסיו של אורי.
     
    "את לא רואה איך שאת הולכת ?." שאל בכעס.
    "אוי, סליחה, ממש לא שמתי לב, אני ממש מצטערת !"
    היא הוציאה מגבון, קרעה האריזה והגישה לו.
     
    בית הקפה הקטן הממוקם בקצה השכונה היוקרתית, היה עדיין ריק מפאת השעה המוקדמת של הבוקר.
    השולחנות החומים ועליהם מפיות לבנות ועליהם סכין ומזלג, היו ממורקים ומוכנים לקבלת אורחים, הוילונות הסגולים ורודים הישרו אווירה פסטורלית על הסביבה.
    בנוסף למפיות היו מונחים על השולחנות אגרטלים לבנים קטנים ובתוכם ורד אחד אדום.
    הרחוב מול בית הקפה היה ריק מאדם, רק אורי לבדו ישב לו בפינה ולגם קפה חם , אכל מהעוגה הטבולה בסירופ אדמדם וקרא עיתון.
     
    בעודו מנגב את מכנסיו במגבון שהגישה לו הגברת הצעירה,
    הוא הרים את ראשו וראה שתי עיניים תכולות מביטות בו כמבקשות סליחה, על הפנים היה חיוך מבויש והגוף מוטה קדימה לעזור.
    הוא לא שלט בעצמו, התרשם עמוקות ממחוות הגברת הצעירה שידיה עמוסות קלסרים ותיק מנהלים , וכעסו דעך והתחלף ברצון להכיר את העלמה היפה.
     
    "אולי תרצי לשבת לשתות קפה איתי ?" שינה את טון דיבורו.
    היא היססה לרגע, הזדקפה ואמרה.
    "אני מחכה לחברותיי , עוד מעט הן תבונה"
    "נו תשבי כמה דקות , אזמין לך קפה, מלצרית !!!"
     
    היא לא יכלה לסרב, אורי היה בשנות העשרים המאוחרות לחייו, גבר חסון, שזוף, נאה ושרמנטי. והיא בשנות השלושים המאוחרות שלה, דקיקה ושברירית אך ,אשת עבודה ובית. 
    מזמן לא פגשה או נעצרה אפילו לשיחה עם גבר כזה, בבית הספר כולן נשים קוטריות כאלה, והגברים היחידים שם הם מורה להתעמלות בכלל לא נאה ומנהל זקן.
    ליבה התחיל לפעום בחוזקה, גופה החל לנוד קלות והיא כל כך פחדה שהוא ישים לב להתרגשותה.
    היא הניחה את ישבנה באיטיות על הכסא ונשמה עמוקות.
     
    "מה את עושה בחייך ?"
    "אני מורה"
    "את נשואה ?"
    "כן"
     
    היא לגמה בעדינות מהקפה שהגישה לה המלצרית החיננית, וגופה היה כאילו "בהיכון" לקום, מצד שני כל כך רצתה שהקפה לא יגמר מהר כדי שתוכל עוד קצת להנות מהגבר הנאה שלצידה.
     
    השיחה זרמה בינהם וההכרות תפשה תאוצה.
    החברות אחרו כך שהיה לה עוד קצת זמן איכות עם הגבר.
    אחרי זמן מה קמה על רגליה ואמרה,
    "אני ממש צריכה לקום ולתפוס שני שוחנות לחברותיי, היה מאד נעים לשוחח איתך !"
    "רק רגע , הנה קחי את כרטיס הביקור שלי, אשמח אם תתקשרי אלי ".
    הוא מסר לה את כרטיס הביקור שלו ונגע קלות באצבעות ידה הרועדת.
    היא לקחה את הכרטיס ועברה לפינה אחרת בתוך בית הקפה הקטן , היא הפכה והפכה בכרטיס הביקור של הגבר השרמנטי שפגשה באקראי ודחפה אותו אל תוך תא סודי שבתיק המנהלים שלה. 
     
     
    רחלי
    26.3.10
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/11 22:01:

      צטט: mezra 2011-09-22 21:43:27

      סיפור מהחיים רחלי

      בהחלט יכול לקרות דבר כזה.

      תודה מאיר

      רחלי

       

        22/9/11 21:43:
      סיפור מהחיים רחלי

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      rachelyg
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין