כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    At your most beautiful

    32 תגובות   יום חמישי, 22/9/11, 14:55

     

     

    מייקל סטייפ לא יודע את זה, אבל הוא הסול מייט שלי.

     

    כל מגע איתו משאיר אותי בלי עור, בלי הגנה, נוגע בכל הרגשות הכי אינטימיים בלי כפפות, משקיף עלי מתמודד לבד עם עצמי, עם ההצפות, עם החיוּת, עם הפגיעוּת שיכולה להרוג אותך ברגע הבא. ועד שזה יקרה, החיות הזאת מרכיבה אותך על רכבת הרים של פלא, טירוף והכרת תודה, מסחררת מבחילה ומגרה, עד שהיא מניחה אותך בחזרה בעדינות על הכיסא, כמו צלילי הבאנג'ו האחרונים של Losing my religion. מיתרים שמסובבים את המוח לאחור וקול שעד היום לא הצלחתי לפענח. אולי זה כבר לא יקרה.

     

    מייקל סטייפ הראה לי שכדי להסתנכרן עם עולם מטורף ומשתולל צריך להיטרף ולהשתולל יחד איתו. כי מי שמתקבע באדמה, נלחם בשדים וברוחות והעיקר לא לזוז, בעצם נלחם על זכותו להישאר מת. כי נולדנו להיות בתנועה והתנועה הזאת תרים אותנו, תפיל אותנו, ותסחוט אותנו עד שלא נוכל יותר ונמות מתשישות. ומי שחי את התנועה יודע שגם כשהוא ימות, הוא חי כמו שבן אדם מרגיש חי. ומייקל סטייפ יותר מהכל בשבילי, הוא אדם חי.

     

    REM הייתה להקה מלוכלכת. הקליפים שלה היו על סטים מבולגנים, הסאונד לא הפך סינתטי עם ההתפתחות הוירטואלית, הדמויות היו מוזרות ולא סימטריות. והאמת היא שאף פעם לא הסתדרתי עם השירים השמחים שלהם. היה בהם משהו, בסוג השמחה הזאת, שלא לטעמי, אפילו מאולץ. אבל היו לה שני גאוני מוסיקה, פיטר באק ומייקל מילס, עם נוכחות בימתית מעוררת יראת כבוד מהזן של לאונרד כהן, כאלה שכל מבט בהם הוא שיעור. והיה לה את מייקל סטייפ.

     

    במשך 30 שנה היה ל-REM מספיק זמן כדי לגעת עם הטקסטים במוזרויות, בפשטות היומיומית, לחפש, לחקור ולגלות שאין מה למצוא כי אין תשובה ואין פתרון. נשאר רק לעשות את הכי טוב שאתה יכול ולחיות לחיות לחיות. הם נגעו באהבה, בדימוי עצמי, בבדידות אורבנית, ברגעי קסם שהיו ואינם עוד, גם כשחוזרים לזירת הפשע אחרי שנים. הם זיהו את הרִיק כאוייב הגדול של הנפש ואת הידיעה שעם האוייב הזה אתה צריך ללמוד לחיות כי הוא לא יעזוב אף פעם. הם ידעו להיות פוליטיים כשצריך, רוחניים כשרצו, ידעו לתת בראש ולהיות סופר קוליים בלי לנסות שום דבר בכוח. הם ידעו שהחיים הם מסע שבו אף אחד לא שואל אותך אם ומתי לעצור. הם הלכו יד ביד עם הדבר הזה, בפסגות, בתהומות, הביטו בעיניים לליבה של הנשמה ועשו אהבה עם הרגשות שלהם, והכל מתוך ההבנה שלהיות חשוף, לחקור את העולם הרגשי שלך, לנסות, להתנסות, לשאול ולהישען על הקומן סנס, זאת הדרך הכי שלמה לא לשרוד את החיים האלה. ובדרך שכזאת אין ממה לפחד. האמת שלך תגן עליך עד שמשהו יקרה. ואם היא לא תגן, היא לפחות תגרום לך להרגיש מלא יותר.

     

    בעיניי REM אף פעם לא הגזימה. לא ניסתה לתקן את העולם כמו U2 ולא חיפשה לחקות אף אחד, כמו אואזיס. לא קרסה אל תוך עצמה, כמו להקות שהתחילו איתה ולא היו מלאות מספיק. היה לה את הקומן סנס שהחזיק אותה בתוך רכבת ההרים בלי שהכל יתפרק כמו שקרה לקורט קוביין והייתה לה היכולת להתאים את עצמה להלכי הרוח שיכולים לדפוק לכל אחד את השכל. ומעל לכל REM  הייתה שם לאורך כל הדרך, 30 שנה. חתיכה של חיים.

     

    יש דברים שאף פעם לא מאכזבים אותך. המיטה שלך בסוף היום, המוסיקה הנכונה לזמן הנכון, האש שבוערת בפנים, כמה אנשים. מייקל סטייפ אף פעם לא איכזב אותי. הוא רק ידע איפה לגעת הבן זונה.

     

    לקראת הפירוק של  REM, אחרי 30 שנה, זאת הבחירה שלי לעשרת השירים הטובים שלהם. הקליפים מספרים אותם לא פחות טוב.

     

     

    --------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

     

    10. לוחמי חופש, משרתי מצפון, שליחי ממשלות שיודעות יותר טוב ממך מה טוב לך

     

    Orange Crush

     

    ''

     

     

    9. בדידות אורבנית בחסות העבדות המודרנית

     

    Daysleeper

     

     

    ''

     

     

    8. אתה לא עומד בקצב, אתה פגום

     

    Imitation of life

     

     

    ''

     

     

    7. קל יותר לאהוב את מי שהשארנו מאחור


    The one I love

     

     

    ''

     

     

    6. רוצה להיות בודד יחד?


    Überlin

     

     

    ''

     

     

    5. על מותר ואסור

     

    Losing My religion

     

     

    ''

     

     

    4. אפשר לחזור למקום, אבל לא לרגע. מה שהיה לא יהיה יותר

     

    Nightswimming

     

     

    ''

     


    3. זה לתמיד

     

    Leaving New York

     

     

    ''

     

     

    2. אולי זה לא העולם. אולי זה אתה שדפוק

     

    Drive

     

     

    ''

     

     

    1. אני חושב שראיתי חיוך

     

    At my most beautiful

     

     

    ''

     

     

        8. אתה לא עומד בקצב, אתה פגום

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/7/12 13:36:
      לא התלהבתי מREM אף פעם במיוחד . אבל המילים שלך עושות חשק להקשיב לשירים שלהם ממש טוב, לחיות קצת יותר. טוב.
        23/5/12 11:21:
      פוסט נהדר. תודה. בדיוק השבוע הם התחברו לי מעולה. בצד השמח, דווקא. עם השייני הפי פיפל, שיותר משהו שמח הוא מופרע בעיניי. וככה, כשאני תקועה באיזה פקק מפתיע, התנגן לו זה ברדיו, וגרם לי לשמוח בפקק, ובפאוזה מהחיים שנתן לי.
        23/5/12 01:23:
      יפה מאוד
        19/3/12 15:24:
      כותב מוכשר אתה!! נהניתי הנאה אמיתית לקרוא את הפוסט שלך ועשה לי חשק להקשיב לשירים ולגלות עוד משהו על רגשות, על החיים דרך המוזיקה.לשמוע פתאום באמצע החיים ולתת למוזיקה לבטא את זה בשבילך בחיי שזה מתנה! רק מי שלא שמע מעולם ומתחיל לשמוע פתאום מבין איזו מתנה זו! תודה!
        13/2/12 21:02:
      השירים שלהם גורמים לי לרצות להכנס לאוטו ולנהוג לאי שם
        11/1/12 22:21:
      ואוו איזה יופי של פוסט, אני כל כך שמחה שקראתי אותו והוא השאיר בי את אותו היופי והתשוקה אל המוזיקה הנקייה והמשפט הזה שלך בסוף - "(או השני המשפטים) יש דברים שאף פעם לא מאכזבים אותך. המיטה שלך בסוף היום, המוסיקה הנכונה לזמן הנכון, האש שבוערת בפנים, כמה אנשים. מייקל סטייפ אף פעם לא איכזב אותי. הוא רק ידע איפה לגעת הבן זונה" אחד הטובים ביותר שקראתי
        8/1/12 00:40:

      הסול מייט שלך לא יודע את זה אבל הוא גם סול מייט שלי

      ושיר מס' 1 שלך הוא גם שיר מס' 1 שלי.

      תודה על הפוסט וששמת את השירים. וכתבת יפה כל-כך...

      אני מאוד אוהבת גם את the great beyond 

      אבל בא לי להוסיף דווקא את זה, בגלל הקליפ האקסטרה-מרגש הזה, שהוא כל-כך... הם:

       

      ''

        2/1/12 03:12:
      וווואוו ווווואו, איזה מילים הבאת פה. את הפסקה השניה אני מדפיסה, תולה, ומחלקת לכל מי שרק אפשר. הכי מסר לחיים. ...כדי להסתנכרן עם עולם מטורף ומשתולל צריך להיטרף ולהשתולל יחד איתו. כי מי שמתקבע באדמה, נלחם בשדים וברוחות והעיקר לא לזוז, בעצם נלחם על זכותו להישאר מת.... יו אר גודדדדדדדדדד
        24/12/11 19:20:
      beautiful
        21/12/11 11:55:
      יש בך בהירות נדירה. תענוג
        17/12/11 17:14:

      צטט: king stone 2011-12-17 14:36:05

      תודה!

       

        17/12/11 14:36:
      תודה!
        11/11/11 12:58:

      צטט: קליגרפית 2011-11-04 17:21:32

      איזה פוסט מובחר! בחיים לא הייתי מגיעה אליך אם לא היית מבקר אצלי. תודה.

      בדיוק ככה ובמילים אלה.

        4/11/11 17:21:
      איזה פוסט מובחר! בחיים לא הייתי מגיעה אליך אם לא היית מבקר אצלי. תודה.
        21/10/11 20:14:
      דייקת מאוד. הזכרת נשכחות.
        20/10/11 11:17:
      לאחר קריאת הפוסט הזה בליווי המוזיקה,המוכרת -בטח מוכרת,אני בטוחה שגם מייקל סטייפ היה מאוד מרוצה מאחיו התאום.כשיש קולטנים כל כך חדים (שעברו את סינון ההשלכה) מן הסתם זה עונג אמתי לכל יוצר להמשיך ליצור,ולו רק בשביל -1. נהניתי מאוד לקרוא אותך ואת הדרך בה אתה קורא אותם.
        13/10/11 11:44:
      רוב השירים של REM גורמות לי לבכות. זה נורמלי?
        13/10/11 06:12:

      צטט: אסנת גזית 2011-10-13 00:15:14

      פוסט לגזור ולשמור - איזה יופי!! תודה!

       

       

       

      :)

       

       

        13/10/11 00:15:
      פוסט לגזור ולשמור - איזה יופי!! תודה!
        30/9/11 23:03:
      ממש נהדר. חג שמח.
        26/9/11 13:16:
      נהדר מה ואיך שכתבת :)

      צטט: forte nina 2011-09-22 17:47:14

      להקה נהדרת. הקדשתי לעצמי היום לרגל הפירוק את השיר הסמלי הזה. כי הם היו חסרי פוזה כולל צורת חייהם.

      ומייקל סטייפ כשלא היה לו מה להגיד,  אז הוא לא עשה לא מה שבונו עשה ובטח לא מה שמייק ג'אגר עשה. מה שחשוב  שהוא כתב מוזיקה אלטרנטיבית אמיתית ומוזיקה צעירה נצחית, של סטודנטים,  ויש לי המון כבוד אליו.

       

       

      צודקת בכל מלה

       

       

        24/9/11 13:31:
      מעבר לניתוח העומק ,האורך והרוחב ,שהבאת כאן. יש לך משפטים שראוי לקעקע אותם.
      תודה לכולם, על התגובות. REM הרוויחו את זה ביושר
        24/9/11 09:33:
      מחווה יפה עשית, איש.... וגם סידרת,למי שמעוניין, בוקר שבת עם מינון גבוה של מוסיקה טובה....
        23/9/11 17:14:
      BIG Up 4 a wonderful Post !
        23/9/11 08:46:
      רכבת הרים של פלא, טירוף והכרת תודה, הטקסט לא פחות מהשירים
        23/9/11 07:49:
      סחתיין מר ברוך
        22/9/11 19:19:
      יופי של בחירה. בעיקר המקום הראשון.
        22/9/11 18:01:
      גדולים מהחיים ולא אמרתי מספיק
        22/9/11 17:47:

      להקה נהדרת. הקדשתי לעצמי היום לרגל הפירוק את השיר הסמלי הזה. כי הם היו חסרי פוזה כולל צורת חייהם.

      ומייקל סטייפ כשלא היה לו מה להגיד,  אז הוא לא עשה לא מה שבונו עשה ובטח לא מה שמייק ג'אגר עשה. מה שחשוב  שהוא כתב מוזיקה אלטרנטיבית אמיתית ומוזיקה צעירה נצחית, של סטודנטים,  ויש לי המון כבוד אליו.

        22/9/11 17:42:

      אמנם החסרת את its the end of the world as we know it
      אבל פיצית ושמת כאן את leaving new york הלא מספיק מוערך ואת uberlin שאני מאוד מאוד מאוד מחבב.

      לי הם יחסרו

      לא שם לא פה

      יום כן יום לא

      פרופיל

      ארכיון