מה קרה באו"ם?
איך זה שלא רק אובמה מסתייג פתאום מהפניה של הפלסטינים לאו"ם, אלא גם האירופים, ומדוע? כי ברור לכולם שאין בכוונת הפלסטינים להביא לשלום במזרח התיכון, להיפך, המצב יתחמם עוד יותר עם מלחמות באופק, יסבך את מדינות המערב במעורבות וירחיק עוד יותר את הפתרון.
ראש הממשלה לשעבר אולמרט כותב היום: עכשיו או לעולם לא, זו לא דעתי. כי עוד לא הגיע הזמן של הפלסטינים להפנים כי נחוץ שינוי רדיקאלי בחשיבתם. צעד ראשון לשינוי הוא הכרה במדינה יהודית. למעשה, השלב הראשון במו"מ הבא צריך להתחיל בנקודה זו, אחרת אין כל טעם להמשיך. בניגוד לאולמרט אני מעריכה כי השלום יושג אחרי שהפלסטינים יבינו כי אינם מסוגלים לשבור את ישראל ואו אז יתפשרו, גם אם זה יקח עשרות שנים (אני מעריכה שפחות) כי אנו חיים בעידן מתקדם יותר ויותר ומתישהו יימאס להם מהנצחת האתוס הפלסטיני, יבוא דור חדש שאינו מכיר את 48, דור צעיר ורציונלי יותר.
ציונה |
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
1. אובמה מסתייג מהפניה לאו"ם, מכיוון שבאופן שיטתי (לגבי נושאים שונים ומשונים במדיניות החוץ והפנים שלו) הוא מאמין בפתרונות שמגיעים מתוך הסכמה, ולא על ידי כפייה (זו אולי הסיבה שהוא גם מסתייג - כולל בנאום הציוני, ממפעל ההתנחלויות). חוצמזה שהפנייה של הפלסטינים לאו"ם עלולה לגרום נזק למדיניות החוץ של ארה"ב.
2. אף אחד מהנואמים (כולל הישראלי) לא הסתייג מהרעיון שמדינה פלסטינית צריכה לקום. להיפך - כולם טענו שמדינה כזו צריכה לקום - אך תוך כדי משא ומתן ולא כצעד חד צדדי.
3. את טוענת שצריך לחול שינוי בחשיבתם של הפלסטינים - אך כיצד את מצפה שחשיבתם תשתנה כאשר התנאים בהם הם חיים לא משתנים? האם לא מדובר כאן בביצה והתרנגולת? האם בכך שאנו חותרים להנציח את מצבם אנו לא מקבעים גם את דרך חשיבתם הבעייתית?
4. "צעד ראשון לשינוי הוא הכרה במדינה יהודית". הפלסטינים הכירו בישראל - האם כוונתך היא לכך שהם צריכים להכיר בכך שישראל היא מדינה יהודית? אם כך אולי אפשר לדרוש מהם להכיר בכך שישראל היא מדינה דמוקרטית, שיוויונית וכו'? ואיך הדרישה (היפה) הזו מתיישבת עם קריאתו של ראש ממשלתנו למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים?
5. יכול להיות שאנחנו יכולים לחנך את הפלסטינים על ידי כוח (באופן פרדוקסלי זו הדרך שגם הם מנסים לחנך אותנו), מצד שני אי אפשר לומר שלא ניסנו את הרעיון הזה עד היום. לפחות עד עתה הכלל שעבד הוא שמי שזורע כוח קוצר שנאה.
ההתפשרות של שני הצדדים כבר כאן.
נתניהו הסכים לשתי מדינות ממערב לירדן
עאבס הסכים לתכנית החלוקה שחילקה את השטח בין מדינה ליהודים ומדינה לערבים.
שניהם עשו שינוי.
עכשיו לעבודה - נגמרו הדיבורים.
אתה צודק.
הבעיה כאן שבכל שנות הסכסוך מאז 1967 הועלו רק טענות ותנאי הפלסטינים, רק לאחרונה הובאו לדיון גם תנאי הישראלים, וכעת רק נותר לחכות עד שהפלסטינים יסיימו לעכלם, שיערב לחיכם!
לפיכך, יקח זמן עד שיהיו מוכנים לעבור לשלב הבא, דהיינו להתפשר, יכול לקחת שנים על גבי שנים.
ציונה
או כמו שהמלחמה בין צרפת וגרמניה היתה נצחית...
או המלחמה בין איטליה לאוסטריה (טירול) היתה נצחית
או המלחמה בין רוסיה לפולין היתה (ממזמן...) נצחית.
או המלחמה בין פורמוזה (טאייוואן) וסין היתה נצחית
או המלחמה בין יפן לסין היתה נצחית.
וגם לא היה עם מי לדבר אז.......
ציונה
תודה לך ציונה
ניתוח מצב מעולה.
לא על חשבון בטחון ישראל, אם הפלסטינים אינם מוכנים להתחייב לכך, למה עלינו להסכים לתנאיהם? רק הבנה הדדית לצרכיהם של הצד השני יביא את תקוותיהם לידי מימוש.
זו כל התורה על רגל אחת.
ציונה
בהמשך לפוסט קודם:
לכאורה ישראל מערימה קשיים בהצבת תנאיה, אך מה שעומד לנגד עיניה הוא הרצון והצורך להגיע לשלום יציב עם שכנותיה ולא מילוי מאוויה של עם שמחפש מדינה ולא שלום.
ציונה
לא אני לא טועה.
לפלסטינים כמו לישראלים צריך להיות אינטרס עליון לשלום. הם לא עושים שלום למענינו אלא למענם. ושלום רק יכול להיטיב את מצבם.
מה פירוש צריך להביא אותם בכוח למו"מ? עד עכשיו הם באו תמיד. זו ישראל (נכון יותר ממשלת נתניהו) שדחתה אותם. היא זו שלא באה למשא ומתן בתירוצים שונים. בקרב המערב יש תמימות דעים בעד מדינה פלסטינית. גם אובמה הוא בעד מדינה כזו רק שעכשיו מי שמדבר מתוכו הוא אובמה שהולך לקראת בחירות. אחרי הבחירות בארה"ב, אם לא תוכרז מדינה פלסטינית עד אז, את כבר תראי מה זה לחץ על ישראל.
ולא יקום דור של פלסטינים רציונליים שלא מכירים את 48. רוב הפלסטינים שחיים היום לא מכירים את 48. לא על בשרם. ככל שיחלפו השנים ללא הסכם ויימשך הקיפוח שלהם, הפלסטינים החדשים שיוולדו יצטרפו למעגל השונאים של ישראל. דברים "כאלו" אף פעם לא מסתדרים מאליהם.
ישראל הרי לא כבשה את השטחים בגלל נושא הפלסטינים. היא יצאה למלחמה ב-67 בגלל שליטי מדינות ערב.
"קיבלנו" שליטה בפלסטינים למרות שלא חיפשנו את זה. פגענו בהם וקיפחנו אותם שלא לצורך והגיע הזמן לתקן את זה.
זו נקודה חשובה, לאורך כל ההסטוריה המנהיגים הפלסטינים מכתיבים והעם אינו פוצה פה
וזה מה שמונע כל סיכוי לשלום, צריך שינוי משמעותי בתודעה אצל הפלסטינים.
ציונה
אתה טועה, ובגדול.
ברגע שתהיה מדינה כזו, איזה אינטרס יש לערבים בכלל ולפלסטינים בפרט ללכת לקראת שלום עם ישראל, הכרה במדינה יהודית או סיום הסכסוך? הם ימשיכו במסע הדה לגיטימציה נגד ישראל, מתוך אשליה שכך יביסו את היהודים. נכון לעכשיו הם ממשיכים לשגות באשליותיהם...
כדי לגרום לפלסטינים להתפשר יש להביאם בכוח למו"מ. זו הדרך היחידה להשגת תוצאות, יקח זמן כמה שיקח, אפילו שנים. נושא המדינה היהודית הפך לאחרונה לקונסנזוס בקרב מדינות המערב, וזו דוגמה אחת טובה לאיך משתנה המציאות (בקצב איטי ביותר, יש לומר) במזרח התיכון.
ציונה
אני לעומת זאת חושב שתקום מדינה פלסטינית בקרוב וזה באמת לא משנה מה אובמה אומר וקל וחומר מה נתניהו אומר.
אם אנחנו חכמים, אנחנו צריכים לשאוף שתקום מדינה כזו. כי משם אפשר להתקדם לשלום. לא מהמצב שאנחנו נמצאים בו היום.