שִׁיר שֶׁנִּכְתַּב בְּאֵלֶם,
וְהוּא מַפְצִיר לְהֵאָמֵר.
מַקְשִׁיבָה לִנְשִׁימוֹתַיו,
לְרֶטֶט מִלָּה נִגֶּרֶת,
מְפַעְפָּעָת כְּלָבָּה.
מְנַעֶרֶת אוֹתִיּוֹת
עָטוּיוֹת הִינוֹמַת עֲרָפֶל,,
מְרַחֲפוֹת בִּתְּעִיָה,
בְּצִמְרוּר דַּקִּיק.
תֵּן לִי אֶת הַמִּלִּים,
אַתְּ שֶׁכָּמוּס בְּתוֹךְ הִשְׁתִּיקָה,
כָּל קֶמֶט שֶׁנִּצְרַב,
כָּל סֶדֶק שֶׁלֹּא מִתְאַחֶה..
אֲחַבֵּק זֹךְ נַפְשְׁךָ
בְּאַדְוַת לֵב.
|