יום שישי 6 בבוקר ... אני חוטפת ליקוק רטוב מכלבי השובב

נו כבר קומי..אני רוצה לצאת .. יש לי פיפי....

אני מתהפכת לצד השני רוצה עוד כמה רגעים להתכרבל במיטה...

והוא כבר נושך בעדינות בסדין כמו מכונת כתיבה ישנה..   צ'ה צ'ה צ'ה..

וכבר הוא ליד הדלת מגרד בה ומבקש .."ססמי תפתחי"

אני מבינה שלישון כבר לא אוכל... מתגלגלת מהמיטה, מתמתחת...

וחמודי כבר לידי מנפנף בזנבו העשיר כדגל לבן

עם חיוך כלבי רחב... יופי יופי קמת... יאלה החוצה לדשא ולמרחבים...

אי אפשר לעמוד בפניו של חמודי זה.

אני מזכירה לו שהשעה מוקדמת ועליו להיות שקט..ש..ש..ש

פותחת לו את הדלת והוא מחכה לאישור יציאה... יש!

וכבר הוא שועט במדרגות אל הדשא ומרחבי הקיבוץ

יעשה סיבוב ישתחרר..יבקר כמה חברים..ויחזור

והנה הוא יושב בפריסה של בעל בית, בכניסה לביתנו

מרוצה ומשקיף על השבילים הזורמים אליו

חיי כלב מאושרים ושובבים

שיהייה בוקר נפלא לכולנו