אני שומעת את הזמן

עובר בשריקה

בחלון

עובר אלי  העצב שבּךָ

הזמן לא יותיר אותנו

ללא הפיוס המתוק,

שנינו עוד רצים

להספיק

אולי ידי מרפּות

מכּובד שנותיהן

ושֵיבתך מרוּככת,

אתה לא אומר דבר

והיום אף פחות

אך החורף שבא

מדליק  את עינייךָ

בניצוץ החיים הישן,

מדבר אלי

אני שומעת  את הזמן

רוקעת  עם הקצב,

שמחה תפסה מקומה

בלב נוגנת אהבה