כל כך אוהב אותך
בשעה לא שעה כמו מנטרה חוזרת הדופק מתחיל לפעום החדרים בלב נפתחים ונסגרים זורקים דם לעורק הראשי בגרון , ומשם הדופק נשמע לי באוזן.  כשכל המרחב פתוח ואני נשאב לתוכו אני הולך תמיד אל מקום חדש . כל הגוף עטוף בחליפה שגורמת לך להרגיש איש ביוני אך תמיד בראש המחשבה שזה לא מספיק ואז אני מניח את אני הקסדה על הראש קושר אותה היטב שמע יעוף לי הראש אז לפחות עם הקסדה כדי לא לטנף את האספלט הקדוש בדם שלי. אני מרגיש את הלחיים שלי נצמדות ללסת ועולות למעלה שדה הראייה שלי נהיה אנכי , אני מרים את המשקף כדי להרגיש את האוויר של שעות הבוקר המוקדמות מנסה לצנן אותי ...היא יודעת שאני הולך לקרב ואולי לא לחזור ,אך אני שלם עם זה ! אני שורך את החליפה חזק ושומע את הנעילה האחרונה של המעיל שמהדק לי את הצלעות ונותן לי את האות שהשעה הגיעה . חצי סיבוב של הסוויץ סחיטה של ידית הקלאץ לחיצה על המתנע ומתוך השקט האין סופי במרחב המסחרר הזה נשמעת יללת תן בליל ירח מלא אך זה לא תן מבין הרגליים שלי מתעורר לו ההר געש בקול אלט נמוך גירגורי כמו חתול בר שנלחם על טריטוריה שלו מול להקת צבועים . אותה צווחה מיבשת לי את הזיעה שמתחת לחליפה ואני באוטומט מחליט זאת השעה !
אני סוחט את המצערת ושומע אותה מדברת אליי בנהמה מפחידה ולא הכי חברית אני מחליט לא לבזבז זמן שמא היא תתחרט פתאום , מרכין ראש וגב רגל ימין על דוושת הברקס נקישה ברגל שמאל על רגלית ההילוכים שילוב לראשון שיחרור הקלאץ סחיטה של המצערת ויציאה חדה מהמקום עם המון רעש בעקומה לינארית אחידה מחט הסלד מטפס לכיוון האדום ידית הקלץ נסחטת שוב מרפה מהגז מעלה לשני שוב סוחט את הגז יחד עם שיחרור הקלץ הגלגל האחורי נצמד אל הקרקע ומשאיר מאחוריו חבילה נכבדת של גומי חרוך מדמם לו על האספלט הלוהט הלב שלי בדיוק כמו מחט הסלד מטפס מעלה ואין קארדיולוג שירצה לבדוק אותי באותו רגע ! שוב המהלך המונטוני של סחיטה ..שיחרור ..נקישה בדושת ההילוכים אני כבר בקמש של שלוש מספרים מתחיל להתקרב למהירות המראה בהילוך נמוך יחסית כל כך הרבה זמן לא נגעתי בך אני מצטער ההיתי חייב לסחוט אותך למוות את מבינה נכון ? מרחוק המקום שאילו חיכיתי עיקול יבש וחד שמתקרב אליי במהירות ואני צריך להתמזג אליו יותר מהר מימנו אחרת אני יבטל את כח האנרציה ויתחבר על האספלט הרותח והשאיר הרבה בשר חרוך והדבר החרוך היחיד שאני מוכן לוותר עליו זה הגומי שמסביב לצמיגים הבתולים שלי. העיקול אוטוטו בפניה ואני מוריד הילוך בסלד גבוה ושומע את יללת המנוע צווחת כל כך חזק היגוי הפוך והטייה של הגוף בתוך הפניה בלימה על הבולמים והגוף בזווית של 45 מעלות הברך משתפשפת באספלט יחד עם המרפק במהירות מפחידה הקו המקוקב רץ לי בעין כמו רפלקטור וזה אסור אני מרים את הראש מיד ואני מרגיש נוזל קר מחלחל מהצאוור אל הגב מצנן לי את את חום הגוף הרותח . הפנייה לא נגמרת והנה עוד הילוך עולה הזנב האחורי מנסה לבגוד בי ומנסה לנער כמו סייח צעיר אך אני לא נותן לו. מוריד משקל אחורנית מצערת סחוטה עד הסוף, היישורת מתחילה לבצבץ והדופק בשמים נשיקה על הבלם הקידמי להתיישרות קלה הפניה מסתיימת ואני ביישרות שוב הפניה הסתיימה והקו שלי מאחור . שוב פעם עבר שם שד רוח רפאים שמשאיר שם משהו שלא ניתן להסביר עברתי שם וזהו זה שלי. אני יעבור שם שוב ושוב ושוב בווראציות אחרות יכול היות באפילו באוטובוס . אך תמיד כאשר העבור שם אני אסתכל על הכל ב45 מעלות והריח את האספלט החם עם הגומי הנשרף של מגן הברך וזה שלי לנצח ...ושלך יקירתי |