היא הפכה והפכה בפתק כשראשה נטוי כלפי מטה , עצמה את עיניה ונשמה עמוקות , לפתע נקישה בזכוכית דלת הרכב, היא קפצה מבהלה, הרימה ראשה וראתה את אורי מסמן לה לפתוח את החלון.היא כל כך התרגשה והתבלבלה, נעלה את החלונות ושוב פתחה, וחייכה אל אורי כשואלת מה קרה.אורי חייך אליה ואמר " האוטו לא נדלק לי , תוכלי להסיע אותי לביתי ?".היא רעדה ונשמה עמוקות, טלטלה את מחשבותיה לכל הכיוונים ולרגע לא יצאו המילים מפיה, אורי המשיך לבחון את פניה המתאדמים וחיכה לתגובתה."מצטערת אני חייבת לרוץ לבית הספר, אם אתה זקוק למזומנים , יש לי ".הוא הביט בה ואכזבה מילאה את ליבו, הוא חייך אליה והודה לה , ברך אותה לשלום והלך. עקבה בעיניה אחריו וידיה רעדו,הפתק נפל מידיה, וזיעה כיסתה את זגוגיות משקפיה,היא חשה שהחמיצה חוויה, למה לא הלכה איתו ? , בליבה כל כך רצתה , אבל משהו בה סרב. המכונית זינקה ויצאה את החנייה, נסעה לעבר ביתה, כל הדרך חלמה על אורי ולא שמה לב שנסעה ברמזור אדום. איילה ראתה את המכונית של שלמה חונה בחניית הבית הזוגית. הוא חזר לפניה, היא חייבת להופיע כרגיל , בלי רעד, בלי התרגשות, בלי הבעות פנים שונות.היא החנתה את הרכב בחנייה וירדה, עמדה לרגע , ישרה את גבה ונשמה עמוק.עלתה במדרגות הבית באיטיות כשהיא סופרת את המדרגות כדי להסיט מחשבותיה מאורי. שלמה ישב בכורסת הטלויזיה , רגליו משולבות על ההדום, השלט בידו והוא מחפש ערוץ לצפיה." היי חזרתי, איך היה היום שלך ?" שאלה בדרך למקלחת,"כרגיל ואיך שלך ?""גם כרגיל!" ענתה בחיוך קל,בעודה מתפשטת כשרק לבניה עליה, הרגישה את ידו של שלמה חובקת מתניה ומרעיפה נשיקות על צווארה, לרגע רצתה להרחיקו בטענה שהיא עייפה, אבל לא, היא התמסרה לו, עצמה את עיניה ודמתה את אורי עוגב עליה, היא נהנתה מכל מגע גופו של בעלה, התפתלה כנחש וחשה עצמה כאלת יופי. בעודם מתגפפים שמעה את צליל הפלפון שלה בתוך תיקה, מצלצל, מצלצל, " אל תעני " לחש לה שלמה, " אל תעני" חזר וביקש, והיא המשיכה להנות מהרגע החולף. רחלי4.10 |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#