נדמה שמרגע שאנחנו לומדים לדבר מכריחים אותנו להתנהג לדכא את הצורך להגיד להתחיל להיות פוליטקלי קורקט להיות כל מה שאנחנו לא יכולים להיות פתאום רגשות הופכים להיות משהו מתוזמן, מאופק, לא מעודכן אחר כך אנחנו גדלים ומגלים יום אחד שאין לנו מקום יותר לא לעצמנו לא לאהוב לא להגיד ולא לדבר אנחנו מוצאים את עצמנו מתפללים בשקט ליותר אני רוצה להזמין אתכם לחוויה של ארבע שעות שבה תוכלו להיות יותר לכתוב מהבטן בלי חוקים בלי פסיקים או נקודות בלי להתנהג בלי להיות שום דבר אחר רק אתם עד סוף היום רץ דיל באתר בא לי גם בו מוענקים 50% הנחה על סדנת כתיבה אינטואיטיבית זה המקום שלכם להגיד את מה שאתם לא מעזים לומר http://www.baligam.co.il/tel_aviv/offers/textora את הסדנה מעבירים אנוכי עם ניסיון כמרצה לקופירייטינג ויחסי ציבור ושחר הדר הבעלים של טקסטורה מילים של אהבה אשמח לראותכם להזמנות: או דרך הדיל או בטלפון 0526767729 מ |
floret
בתגובה על להיות הקול של מי שאין לו קול
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על ההזמנה
אני בדרום , זה רחוק ..
מאחלת לכם בהצלחה
וגם שנה טובה
מאופק אינו בהכרח לא מעודכן.
מעודן לא חייב להיות מזוייף.
מעובד לא אומר מדוכא.
להיפך. אתה שולט ביצר, לא הוא בך. תמצית החירות.
ואז, גם מרומז יכול להיות ממוקד, אותנטי, יצירתי, מתוחכם. והרבה יותר מאתגר מן הפשט.
למי שיודע איך, יש שם המון מקום. אם הוא מוצא עצמו מתפלל ליותר- אפשר שזה למרות, לא בגלל...
שנה נהדרת -:)
http://cafe.themarker.com/post/2363804/