וואוו. עברה בערך שנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי.

עכשיו, ערב יום ההולדת שלי וערב ראש השנה עיקצץ לי לקרוא, להיזכר (לא שאפשר לשכוח), להתרגש.

אתם לא מבינים כמה קרה בשנה הזו. כל כך הרבה. החיים התהפכו מקצה לקצה.

אנחנו מאושרים עכשיו. ממש מאושרים.

אנחנו גאים. אנחנו מאוהבים. אנחנו שמחים ואנחנו אסירי תודה בכל יום שעובר.

פיצי שלי. היא התקדמה אל כל המקומות שעליהם חלמנו ואליהם שאפנו. היא התקדמה מעבר.

לא עובר יום שאני לא נדהמת ממנה. היא כל כך חכמה. היא כל כך חברותית. היא כל כך תקשורתית. היא כל כך חייכנית ושמחה ומהירת קליטה. זה פשוט מטורף. מטורף!

מבחינה פיזית היא עדיין קטנה, אבל לא באותה קיצוניות כמו שהייתה ולאט לאט היא מטפסת לכיוון העקומות. היא עדיין מאחרת מבחינת מוטוריקה גסה ובעיקר עדינה, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד, להישאר בפוקוס ובסוף נגיע לשם. והפעם זה בטוח.

אני מעריצה את הילדה הזו. היא הילדה הכי גיבורה והכי שמחה שפגשתי ואני גאה בה ובעצמי ובבעלי כי אני מרגישה שאנחנו מילאנו אותה בכל הכוחות והשמחה האלו. הכל בזכות האהבה שהעמסנו עליה וממשיכים להעמיס.

זה מדהים לחשוב איפה היינו ואיפה אנחנו היום. זה לא יאומן. אני מרגישה שיש לנו כל כך הרבה מזל, המטבע התנדנד הרבה זמן על השולחן ולמזלנו הוא נחת על הצד הטוב. יצאנו מהסיפור הזה בצד "הרגיל" של המשוואה. ואלוהים יודע שכל כך הרבה זמן לא האמנו שכך יהיה.

אני חושבת שהדברים הכי גדולים שלקחנו מהתהליך שעברנו זה קודם כל אסירות התודה המטורפת הזו שמלווה אותנו עם כל מילה, צעד והתקדמות של הילדה המדהימה הזו. אני מוצאת את עצמי אומרת תודה כל כך הרבה פעמים ביום. פשוט אין דרך אחרת להכיל את כל הרגשות האלה.

אני חושבת שלמדנו שאנחנו חזקים יותר ממה שהאמנו. שאנחנו חזקים כל אחד לחוד אבל בעיקר ביחד.

שאנחנו משפחה במלוא מובן המילה. שתמיד נהיה זה לצד זו ושתמיד נאהב, אחד את השנייה ואותה באמצע וכל כך חזק.

זה לא שלא היו גם קטעים קשים בשנה הזו.. הייתי שוב בהריון והפלתי בחודש החמישי. נפלתי שוב, אבל הפעם המדהימה שלי שלא נתנה לי ליפול לזמן רב. פשוט אי אפשר להיות עצובים לידה.

עכשיו מותר לנסות הריון נוסף, אנחנו רק מחכים לקבל עוד כמה תוצאות של עוד כמה בדיקות. story of my life..

אני מאחלת לעצמי ולאהובי ליום ההולדת ולשנה החדשה שנמשיך לצעוד על דרך המלך, שנזכה לחבק תינוק או תינוקת בריאים נוספים, שהילדה המדהימה שלנו תמשיך להיות כל כך רגילה וכל כך מיוחדת ושגם השוני הזה, היחסית קטן, שעדיין נותר מבחינת המראה החיצוני, לעולם יישאר חיוור לעומת האופי המדהים, הקורן והשמח שלה.

שנה טובה אנשים,

אני מאחלת לכם רק אופטימיות,

לפעמים חלומות מתגשמים. באמת!