היממות רוחות שועטות בערבות,

והלילות כאיילות נסות מאריות.

ובצהרי לילה שחור,

מחזה יללה בשעון,

חרדה מחרכי חלון,

הבוקר הן, כי-בא האור.

הזמן כמי אשליה

חומק מבין אצבעותיי

לא אצודנו לעולם

הנני טרף בטפריו.