"אובמה, ידיד חדש או מזוייף של ישראל?" מאמר מערכת ג. אבידן

0 תגובות   יום שלישי, 27/9/11, 11:39

 מאז בחירתו, הראה הנשיא האמריקני פנים שוחקות לערבים ולפלשתינאים ופנים כעוסות לישראל. נתניהו נתבע לחלק מחוות לפלשתינאים, כגון הקפאת בניה, לפני שהללו יסכימו לחזור אל שולחן הדיונים. התביעה האחרונה ששלף אובמה היתה שישראל תקבל על עצמה לחזור לגבולות 67 ורק מנקודה זו מותר לה להציע חילופי טריטוריות...

ופתאום, שינוי מפתיע. בהוראת הנשיא האמריקני הובהר כי ארה"ב תטיל וטו אם הפלשתינאים יגישו למועצת הבטחון בקשה להתקבל כמדינה לאו"ם.

אובמה אף נשא נאום שהוגדר כפרו ישראלי ביותר.

מה פשר השינוי? האם באמת לא הכירה ישראל את פניו האמיתיות והידידותיות של אובמה או שיש כאן הסבר אחר?

לחץ רפובליקני

פאול אדמס, איש הבי.בי.סי, חושף את הסוד העצוב של הפוליטיקה האמריקנית.

כמעט כל האירגונים היהודיים בארה"ב קידמו בברכה את נאומו של אובמה והגדירו אותו כפרו ישראלי ביותר עד כה.

אמנם, אם שומעים את המועמדים הרפובליקנים, מקבלים תמונה שונה.

למשל, ריק פרי, מושל טקסס, האשים את הנשיא שהוא מעודד את הפלשתינאים לבקש חברות באו"ם.

"לא היינו כאן היום, על סף תהום כה מסוכנת, אילו המדיניות של אובמה במזרח התיכון לא היתה כה נאיבית", אמר פרי. והוסיף: "שחצנית, מוטעית ומסוכנת".

יריבו המרכזי, מיט רומני, מושל מסצ´וסטס לשעבר, קרא למה שמתרחש באו"ם "אסון דיפלומטי ללא אפשרות תיקון". והוסיף וציטט את עצמו: "זה השיא של מאמציו הממושכים של אובמה במשך שלוש שנים לדחוף את ישראל מתחת לאוטובוס".

אלו הן טענות אמיצות ומתגרות גם יחד, כותב אדמס. יש לשער כי המועמדים הרפובליקנים חשים שיש להם מה להרויח מכך שידגישו את העוינות שהם מזהים אצל אובמה נגד מדינת ישראל.

גם בוב טרנר הרפובליקני ניצל את החרדות היהודיות ביחס למדיניות החוץ של אובמה במזרח התיכון.

איתות בניו יורק

מה רוצים הרפובליקנים? מסתבר שהם מעונינים להשיג את הקול השמרני הפרו ישראלי וכן את הקול היהודי.

המאורעות האחרונים בניו יורק הראו שהקולות היהודיים עומדים לשיכנוע.

בוב טרנר, איש עסקים מן המפלגה הרפובליקנית, הביס את יריבו הדמוקרטי המנוסה ותפס את המושב בבית הנבחרים ממנו פרש חבר הקונגרס מן המפלגה הדמוקרטית, אנטוני ויינר.

האיזור הזה לא ידע מועמד רפובליקני מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. טרנר ניצל את הדאגות של היהודים עקב מדיניות החוץ של אובמה במזרח התיכון. הוא הפיק תועלת גם מתמיכתו של ראש עירית ניו יורק לשעבר, אד קוך.

"בחירתו של בוב טרנר תעביר מסר ענק לנשיא אובמה לאמור שאין אנו מרוצים מהאופן שבו הוא מטפל בישראל", אמר קוך בקריאה לבוחרים ממש לפני ההצבעה.

התוצאה אכן שיקפה את התיסכול לגבי מצב הכלכלה אבל יש לשער שעוד מועמדים רפובליקנים באיזורי בחירה אחרים רשמו לעצמם את מה שחושבים המצביעים היהודים, שיש כה הרבה מהם.

החברים הותיקים של נתניהו

הקונגרס עצמו מלא אוהדים של ישראל. שם עולים שוב ושוב האיומים לחסום חבילת תמיכה בת 50 מיליון דולרים לפלשתינאים אם הם ימשיכו במאמציהם לקבל מעמד של חברות באו"ם.

לא בפעם הראשונה, מאשים אדמס, הקונגרס מרחיק לכת יותר מדי גם אם זה עבור ממשלת ישראל. לדברי ה"ניו יורק טיימס", מחלקת המדינה של ארה"ב נאלצה לפנות לנתניהו כדי שיעזור לה לשכנע את חברי הקונגרס לא לחסום את חבילת הסיוע הזו.

החלטה נגד הפלשתינאים היתה מזיקה, לדברי אדמס, לאימוניהם של שוטרים פלשתינאים ופוגעת בתורה בבטחון ישראל.

וכך, למרות מערכת היחסים המורכבת ולפעמים הקפואה של נתניהו עם הבית הלבן של אובמה, מציין איש הבי.בי.סי, הוא עדיין "יקיר הקונגרס" וכזכור הוא זכה שם לתשואות רבות בנאומו במאי.

אדמס ספר 36 פעמים שבהן הנציגים עמדו על רגליהם כדי למחוא כפים לנתניהו, יחס אוהד ש"אובמה רק יכול לחלום על שכמותו" מעיר איש הבי.בי.סי בציניות אופיינית.

נתניהו גם ציין שהתמיכה בקונגרס הגיעה מצד שתי המפלגות, הרפובליקנים וגם הדמוקרטים, חברי מפלגתו של אובמה.

"אני רואה כאן הרבה חברים ותיקים", אמר בביקורו בקונגרס. "אני גם רואה כאן הרבה חברים ותיקים של ישראל. דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד".

אדמס מזכיר גם שבמהלך הקיץ הוזמנו יותר מ-80 חברי קונגרס לביקור בישראל. הם נלקחו משתי המפלגות כאחת. הוא גם מצביע על כך שחברי שתי המפלגות היריבות "רצים בהתרגשות" כדי להציע חקיקה פרו ישראלית. למשל החלטה שתתמוך בסיפוח הגדה המערבית לישראל. הצעה שהועלתה בידי חבר קונגרס רפובליקני. או הצעה שתשלול את הסיוע הצבאי לכל מדינה שתתמוך בהצעת ההתקבלות של הפלשתינאים לאו"ם. ההצעה הזו הועלתה בידי חבר המפלגה הדמוקרטית.

(שימו לב שהיחס הטוב לנתניהו ולישראל וההצעות הפרו ישראליות אינן זוכות כמעט לשום סיקור בתקשורת הישראלית...).

הצעות כה נדיבות הושמעו גם בעבר, אבל האוירה הידידותית מאד בקונגרס הפרו ישראלי גורמת קשיים לאובמה המנסה "לתמרן במים המלאים מוקשים של הדיפלומטיה המזרח תיכונית", כותב אדמס. וכאן בפעם הראשונה מגלה איש הבי.בי.סי את הצד שבו הוא תומך. נגד ישראל...

סודו של אובמה

התמיכה שישראל קיבלה יוצרת "אתגר פוליטי מקומי", כותב אדמס. הבחירות לנשיאות הולכות ומתקרבות, וזו התקופה שבו הגיעה שעתו של הבית הלבן להיות "זהיר" ביחס לנושא הישראלי פלשתינאי. וזה מה שמסביר, לפחות חלקית, את טון הנאום הידידותי של אובמה.

האם באמת היינו זקוקים להסבר של אדמס? לא ממש. החידוש המרכזי הוא שהסיבה לתמיכה של אובמה בישראל, שהיא זמנית ומקומית, ברורה לעין כל פרשן. אובמה לא הפסיק להיות בעד הפלשתינאים ונגד ישראל. הוא פשוט נאלץ לקבל את תכתיבי השעה ולחכות עד שיסתיימו הבחירות לנשיאות. אם הוא ינצח, הוא יגבה תשלום טבין ותקילין...

דרג את התוכן: