מריחה עוד מהשביל את ריח הניקיון את ריח התבשילים שומעת את צהלת הילדים את נביחות הכלבה שכבר מבשרת את בואי. הדלת נפתחת, "באת בזמן אמא", הם אומרים לי. "בדיוק הרגע גמרנו הכל, את רק שבי איתנו". ובעלי היקר, היפה, הנפלא, מחייך אלי, פורש אלי את זרועותיו וחזהו הרחב הוא בשבילי מפלט מהעולם. |