כשנבלעת בים קרן אור אחרונה , מתעורר דרקון . מותח כנפיו, מפהק להבות, מתכונן לעוד לילה ארוך. כי יצורי חצות-חלום ,כבר זולגים לאיטם ברווח הצר, השחור שמפריד בין שקיעה לזריחה . כשעולה חמימות בין כנפיים , של דרקון מחובקת, נרדמת לאט, עוצמת עיניים, יודעת לבטח שדרקון ואני יחד לנצח. |