כותרות TheMarker >
    ';

    יובל לתיאטרון חיפה

    0 תגובות   יום רביעי, 28/9/11, 16:55

    ''

    יובל לתיאטרון חיפה

       לכל אוהבי התיאטרון באשר הם, הנה המלצה חמה: צפו ביום חמישי בערב, 21:30, באירוע הפתיחה של חגיגות היובל של תיאטרון חיפה, שישודר בערוץ 2. צפו, תתרגשו, תזילו דמעה פה ושם, תחייכו לעצמכם ואחר-כך תנידו את הראש ותמלמלו לעצמכם שאולי עכשיו אתם מבינים טוב יותר למה אתם כל-כך אוהבים תיאטרון!

       כן, 50 שנה של תיאטרון זה משהו, וכשאתה מתחיל לשמוע את הסיפורים על החזון של ראש העיר חיפה הראשון והבלתי נשכח, אבא חושי, ואיך הטיל על יעקב יסעור להקים את התיאטרון (אותו ניהל במשך 15 שנה), ואיך יוסף (פפו) מילוא הרים את הכפפה והגיע לחיפה להיות מנהלו האמנותי הראשון של התיאטרון, כשכל אלה מסופרים מפי ליאורה ריבלין, נתן דטנר, נורמן עיסא, דביר בנדק ואחרים, אינך יכול שלא להתרגש. וכל זה קורה בצהרי יום שישי האחרון, כשבחוץ מסתער עלינו היורה, ובפנים אנחנו, שמחים, מתרגשים ומשתתפים, יחד עם שרת התרבות, ראש עיריית חיפה, יו"ר הדירקטוריון, מנכ"לית התיאטרון ומנהלו האמנותי.

    ''

       הבמה בעיצוב של רוויו מוזיקאלי עם תזמורת במרכז וצעירי התיאטרון על המדרגות משני הצדדים, ואז עולים שחקני התיאטרון לדורותיהם ומספרים, ובעיקר מופיעים בקטעים מהרפרטואר האמנותי של התיאטרון במהלך 50 שנות פעילותו. ומה לא היה שם, מכל טוב: איבגי נותן קטע מ"סוחרי הגומי" של חנוך לוין, שהחל את דרכו ממש כאן, כחלק מהחלטת התיאטרון ומנהלו האמנותי השני, עודד קוטלר, לעודד מחזאות ישראלית. בהמשך יחזרו ללוין גם אילן דר ועירית קפלן (דיאלוג מתוך "שיץ"), ואילו יהושע סובול, שיחד עם גדליה בסר גם היה אחד ממנהלי התיאטרון, מספר על ההצגות "נפש יהודי", "הימים הבאים", "גטו", "פלשתינאית" ו"סינדרום ירושלים" שעוררה סערה ציבורית. ליאורה ריבלין נותנת מונולוג מ"הימים הבאים", דורון תבורי שר מתוך "סינדרום ירושלים", ואילו ריקי גל שוב מרגשת בשיר מ"גטו", ומספרת בראיון וידיאו איך חייה מתחלקים לשניים: לפני "גטו" ואחרי "גטו".

    ''
     

       נתן דטנר שר שיר מ"ברנשים וחתיכות", רמה מסינגר מצטרפת בשירים מ"אירמה לה דוס", וחני נחמיאס שרה מתוך ההצגה "פיטר פן". קודם לכן מספרת גילה אלמגור איך שיחקה את פיטר פן על בימת תיאטרון חיפה (1965) ואיך עפה מעל הקהל ופיזרה עליו אבק פיות. "ילדים שלחו לי מכתבים אחרי שראו את ההצגה, ושלחתי להם חזרה אבק פיות במעטפות קטנות", היא מספרת, ומוסיפה כי נועם סמל, שהיה מנכ"ל התיאטרון בשנות השמונים (עמרי ניצן מנהל אמנותי) שכנע אותה להפוך את ספרה "הקיץ של אביה" להצגת יחיד.

       נציגי קבוצת "הפרוייקט" בניהולה של הבמאית נולה צ'לטון, שהצטרפה לתיאטרון חיפה בשנות השבעים, מספרים על השנה בקרית שמונה ועל הצטרפותם לתיאטרון חיפה. מוני מושונוב, עפרה וינגרטן, דליק ווליניץ, איציק וינגרטן, סיני פתר (שמאוחר יותר היה גם מנהלו האמנותי של התיאטרון) ואחרים מצליחים לרגש את הקהל, ואנחנו תוהים מה עוד מחכה לנו.

       ומחכה לנו יורם קניוק, שמקריא קטע מתוך ספרו תש"ח, אותו עבדה למחזה וביימה נויה לנצט, ומשחקים בה שחקני "החיפאית", קבוצת צעירי התיאטרון המצטרפים לקניוק. בירידה מהבמה כורע-נופל-מתמוטט קניוק והאנשים הסמוכים לו מסייעים לו לעמוד על רגליו ולהתאושש. "זה מרוב התרגשות", מעדכן בהמשך דני נישליס, יו"ר הדירקטוריון, וכולנו נושמים לרווחה.

       קרן מור ומנשה נוי מלווים את המופע בקטעי קישור כשהם ישובים באולם, בין הצופים, ומזכירים לי (לטובה!) את ימי החמישייה הקאמרית, ואילו מיקי קם מצטרפת במערכון על גיל 50. בהמשך שר יוני רכטר  את השיר "בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ", ושלמה בר ושניים מעמיתיו ללהקה מביאים את "ילדים זה שמחה".

       יש גם רגע עצוב של זיכרון על שני אנשי התיאטרון שהלכו לעולמם בשנה האחרונה, ג'וליאנו מר שנרצח בג'נין ומרדכי בן זאב שנפטר. רמה מסינגר ומאיה מעוז מספרות על גוליאנו מר השחקן והגבר, ואילו דורי בן זאב, בנו של מוטקה, מספר על ילדותו בתיאטרון ושר לזכרו.

    ''

       לקראת סיום מעניקים יו"ר הדירקטוריון וראש העיר את אות יקיר התיאטרון לשלושה: יעקב יסעור ז"ל, המנהל הראשון, עודד קוטלר, שהחליף את פפו (ולא נוכח בארוע), ונועם סמל, מנכ"ל הקאמרי, שגם שימש כמנכ"ל תיאטרון חיפה וגם עמד לצד התיאטרון בשנים האחרונות והקשות בהן הועמדה בספק המשך פעילות התיאטרון.

     

       סיום הארוע הוא הדובדבן האמיתי: חיים טופול, שהיה מראשוני התיאטרון ויחד עם ציפורה פלד שיחק בהצגת הפתיחה של התיאטרון, "אילוף הסוררת" לשייקספיר (בימוי  פפו מילוא), מזמין לבמה את כל ותיקי התיאטרון: רות סגל, הגברת הראשונה של התיאטרון, יעקב בודו, אילן דר, ניקו ניתאי, גבי עמרני, אברהם מור, יעקב בן-סירא, צבי גורן, ועוד כמה אנשים יקרים וחשובים שלצערי לא הצלחתי לזהות. זהו, תם האירוע, אפשר לנגב את העיניים, לצאת לאכסדרה ולפגוש פנים אל פנים את כל הדמויות הוותיקות והצעירות יותר שיצרו את היצירה הזאת שנקראת תיאטרון חיפה. הללויה ושנה טובה לכולנו!

    ''
     

    * צילום ותיקי התיאטרון הוא של אבישג שאר-ישוב, ואילו התמונה של ריקי גל מההצגה "גטו" צולמה במקור ע"י מורל דרפלר

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אסקלנטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין