אתמול (ערב ראש השנה), אכלנו ארוחת חג משפחתית,

היו כאלה כמויות של אוכל כאילו אנחנו רגע לפני צום או תענית!

ואני, שאוכל בעיקר עם העיניים, ויש לי עיניים כחולות (מדהימות),

הרגשתי שאם תוקעים בי סיכה הקישקע שלי מתפזר לכל הרוחות.

אבל זה רק קצה הקרחון, יש עוד ארוחת חג היום וארוחת חג מחר,

את כל שאריות ראש השנה ועוד, נפגוש על השולחן, אלללה הוא אכבר!

אני לא יודע על מי להטיל את האשמה, יש לי התלבטות בשתי אפשרויות,

אחת הוא אלוהים שסידר ככה ת'חגים, והשניה מי שאחראי על הכמויות!

מדובר בכמה נשים פולניות, שעליהן מנצחת פולניה, שוב, אללה הוא אכבר!

הן חילקו ביניהן את התבשילים, בגלל זה היו גם דגים, גם עוף וגם בשר!

שבעה סוגי סלטים, ארבעה מיני תוספות, חמש עוגות וכל אחד מהם בכמות,

כשאני חושב עכשיו על להכניס פירור של אוכל, בא לי עכשיו פשוט למות...

חברים, "מעניקי  כוכבים ירוקים", יכול להיות שמדובר בפוסט פרידה מלכותי,

אני לא בטוח שאני עובר את החג, כשליבי פועם באופן לא מלאכותי!

אני משוכנע שהיממתי את מרביתכם שלא היו מודעים לגודל צרתי, 

ככל שאני יודע ובלי שערכתי מחקר אקדמי , זו רק הבעייה הייחודית שלי!