0
פרק 4 הקולות התחזקו, לרגע נדמה היה לו שהם מדברים יידיש. החלל הקוסמי התחלף בבית הכנסת, אותו בית כנסת שהיה פוקד עם סבא רבא בחגים. סבא רבא היה אוהב לנהל שיחות ביידיש. הוא תמיד היה אומר כשהיידיש תעלם, תעלם היהדות. ושוב הקולות התחזקו, הפעם קרוב יותר, עדיין נדמה היה לו שמדובר בסוג של יידיש האם המוות הוא ישיבה של חכמי לובלין? האם המלאכים הם תלמידי רבנים? הקולות נחלשו הלכו והתרחקו, לוקחים אתם את הזיכרונות היהודיים האחרונים בחלל החיצון. הוא לרגע השתעשע עם עצמו בדמיינו תחנת חלל כשרה בחלל. הוא לא היה דתי, רחוק מכך, אבל פתאום הוא מצא את עצמו במעין 'דה זה וו יהודי בחלל'. הוא חייך' ואז לרגע הרצין, האם יש אנטישמיות בחלל? הרהר בכך לרגע והתעלף. הוא הרגיש מוקף בישויות שונות, למרות שלא ראה או שמע אותן, הוא בכל זאת חש בהן. חום מוזר מציק משהו הציף אותו. הוא שוב ראה הבזקים, דמויות גבוהות רזות מטושטשות. מלאכים? חי-זרים? מושגים ארציים. הוא הצליח לחשוב רק במושגים ארציים, מוגדרים. הרגשות בשונה מהמחשבות הן חופשיות, מופשטות, יכולות לזרום בתדרים קוסמיים, לא מוגבלות למושגים ארציים, מהולים בדימויים מיתולוגיים, לא מציאותיים. הוא חש כל הזמן בהתרחשויות סביבו, כאילו צופים בו, והוא לא מסוגל לתקשר. הוא ידע מה עליו לעשות. לרגע הוא מחק הכל, ניקה את המחשבות, תרגיל למתחילים במדיטציה הודית בסיסית, הוא זרם עם הרגש, נקי ממחשבות מפריעות, מתמזג עם הסביבה. ...המשל יבוא |