דודי רצם
ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...
פוסטים פופולאריים
-
מערבלות המחשבה
1/11/12 | 1622 צפיות
-
המשפחה-כעץ נושא פרי
26/12/13 | 877 צפיות
-
פורץ החומות
11/11/11 | 996 צפיות
-
לתת או לא לתת
19/10/14 | 936 צפיות
-
שבט אחים גם לא יחד.
22/3/15 | 699 צפיות
-
השגת מטרה
11/8/11 | 364 צפיות
פוסטים אחרונים
- תחושה מצוירת. 21/6/16
- כשהפרדוקס נמצא בגילופין. 14/5/15
- כד -קד לחופש 3/5/15
- חוה אם הרובוטים. 24/4/15
- להקשיב לדממה 20/4/15
- להפנט את עצמך 11/4/15
כשמולייר הקבצן פגש את דוסטויבסקי העיראקי
 כשמולייר הקבצן פגש את דוסטויבסקי העיראקי /דודי רצם. הקמצנות אינה נושא חדש בעולם. ישנן מספר שיטות- כאלה שמתחילות בפשטות ועד למתוחכמות שבהן. אציין אחת שכולנו מכירים : קבצנים העומדים בצמתים בין המכוניות ומסכנים את עצמם ואת הנהגים. לצערי, המשטרה והרשויות אינן מקדישות מספיק משאבים ומחשבה למיגור הסכנה. סיפורי אינו בא לתת מענה לתופעה, זו אנקדוטה שחוויתי ומן הסתם אין במטרתי לשפוט אנשים שנמצאים בשפל חייהם ומכורח הנסיבות עוסקים בזה. ישנם יוצאים מהכלל שעבורם - קמצנות הפכה למקצוע משתלם. אפשר להניח שעברו מזמן את מחסום הבושה ואף הקהו את רגשותיהם כפי שנאמר: "המטרה מקדשת אמצעים". כאן מתחיל סיפורי. בדרכי לעבודתי שבשוק רחובות, כמידי יום, אני מגיע לצומת מרומזרת. בפנייתי שמאלה, ישנו רמזור מעצבן הגורם לפקק גדול. בנקודה זו, ניצב בחור כבן 30 חובש כיפה, מדדה על רגלו, מראהו החיצוני כאדם הזקוק לרחמים. ואני, נותן כשזה אפשרי ומקיים חלקית את דברי אבי ז"ל שאמר:" עדיף תמיד לתת מאשר לקבל". והנה באחד הערבים, חברי ואני צעדנו להנאתנו כברת דרך כהרגלינו וכשהגענו לצומת, עמדנו בסבלנות ברמזור . לפתע פתאום! צדו את עיניי, דמות מוכרת בתוך רכב ממתין ברמזור האדום. לרגע לא האמנתי! זהו הקבצן מצומת הדרכים שליד השוק שאני פוגש כל בוקר. יושב לו כמו נסיך ברכב טויוטה כחולה מודל שנראה חדיש וברקע נשמעת מוזיקה רועשת , מחזיק בידו מכשיר נייד סלולארי מתקדם (מיותר לציין שמדובר בדגם אייפון) תהיתי: הייתכן שזה הוא? חמתי בערה, איך אדם המשקר במצח נחושה, מעז לנצל את טוב ליבם של נהגים. אמרתי לחברי: " אני הולך לעשות לחוצפן תרגיל" . בתקווה שאולי יזהה את פני ויתבייש, חשבתי לתומי האומנם ?!
ניגשתי לחלונו ונקשתי בחוזקה! האיש נבהל והנמיך מיד את הווליום, שאלתיו בסלנג:" אחי, יש לך שקל בשבילי ?" תשובתו הייתה: מלווה "ברכה" עסיסית... הוסיף ואמר:"לך תעבוד יא פוץ"!!! לרגע הופתעתי מהתגובה, אף נעלבתי בשם הקבצנים למזלנו... הרמזור התחלף והנהג המשיך בנסיעתו. הסברתי בקצרה לחברי מהיכן מוכר לי הנהג וכך המשכנו לצעוד ומן הסתם עלו תהיות: אולי אח תאום לו ?האם מעשיי היו הולמים? האם רכבו שכור, גנוב, השד יודע מה ? בעודנו דנים בסוגיה, שמענו ממרחק בום חזק ! רעש של בלימה אופייני לתאונת רכבים, מיד רצנו למקום. מסתבר שלא היו נפגעים, רק נזק לרכבים- מזל! רכב מסוג הטיוטה כחולה פגע ברכב משא מאחור. לטיוטה נגרם נזק רב לחלקו הקדמי. הסיבה לתאונה נבעה - אי שמירת מרחק! ומי לדעתכם נהג בטיוטה ?!
|
תגובות אחרונות
-
debie30
בתגובה על תחושה מצוירת.
-
א ח א ב
בתגובה על ללא כותרת
-
face
בתגובה על מחקר חדש קובע
-
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני
-
HagitFriedlander
בתגובה על כשהפרדוקס נמצא בגילופין.
-
HagitFriedlander
בתגובה על ???
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דודי,
אכן סיפור מקומם ביותר,
ומתחבר לסיפור שלי מזווית מסויימת.
זה ממש לא נעים, התגלית שגילית בערב על אותו "קבצן" . . .
והנה הוחזר לו קצת כגמולו.
זה מוציא כל חשק לתת נדבה, אנחנו לא יודעים אף פעם את כל הסיפור שמאחורי באמת.
---
והציור שצירפת יפה!!
דודי שלום,
עברתי על כל הצייורים שלךץ אני צריכה להסתכל עוד הרה פעמים. אבל מה שראיתי היה מקסים בקלות היד ובעומק הנושא. יופי של עבודה. מחר אתבונן הרבה זמן בעבודותיך. הן מענינות אותי מאוד.
לפני לא מעט שנים, עבדתי בבנק לאומי בסניף התחנה המרכזית בירושלים.
בפתח הסניף ישב קבצן קבוע.
קירקש במטבעות שבכוסו ושר "שנה טבה וחג שמח, בנה ביתך וחג שמח".
קולו המאנפף והשיר המונוטוני, חדרו מבעד לקירות הסניף ושיגעו את עובדיו.
מידי שעה, שעתיים היה הקבצן נכנס לסניף להפקיד את הכספים שקיבל לחשבון של מישהו אחר.
למותר לציין כי היומית שלו, עלתה כמה מונים על זו של פקידי הבנק.
שנה טובה :)
דודי, אהבתי את הסיפור ואת הנכונות שלך להסתכן ולהראות ל"קבצן" שנתפס על חם... ואולי בכל זאת היה לו מצפון ולכן איבד את העשתונות ונכנס ברכב.
יש עוד הרבה כמוהו שמצאו את הדרך "הנוחה והקלה" לעשות כסף על חשבוננו אנו שעובדים קשה בשביל כל שקל... בלי הנחות ובלי הקלות.
אני בשביל זה נותנת רק בימי התרומה הגדולים שמפורסמים בתקשורת ויודעת (חושבת) לאן מגיע הכסף. ואם כבר לתת אז במעשים ואמפתיה ולא בכסף.
ממשיכה לעקוב אחרי סיפורי השוק המרתקים שלך בליווי הציורים המיוחדים.
סמדר
באמת חתיכת"פוץ" הקבצן הלז...ועל ההתנהגות הנלוזה שלו, שילם ביוקר..."נדיבות זה לתת יותר משאתה מסוגל, ויהירות זה לקחת יותר משאתה צריך."..האיור מעניין והשיר של בועז תמיד מבורך ומוסיף...עכשיו נראה לי ,שאתה נותן לי גז עם ה"כוכבים"
זכית לזה בכבוד וביושר, הכי חשוב 