עוד לילה לא שקט
הלילה ירד, כולם הלכו לישון, רק אני נשארתי ער. רוצה קצת אוויר, פותח חלון, ללכת לישון לא ממהר.
מדליק עוד סיגריה, צופה בעשן, חושב על יום שעבר. איפה אני? לא יודע היכן, ומה טומן בחובו המחר?
יושב וצופה בעוד סרט אחד, מהמחשבות מנסה להתנתק. אך קשה הדבר שאני פה לבד, מהם אי אפשר להתחמק.
כבר חצות הליל, שקט מסביב, מנסה רק לשמוע אותה. אך היא נעלמה, נהפכה ליריב, רק אתמול חברה היא הייתה.
כותב לה מכתב, מחכה לתגובה, אך היא לא רוצה לענות. לאן נעלמה אותה אהובה? ולמה עוד נותר לחכות?
הטלפון מצלצל, אולי זו היא? זו רק הודעה ישנה. רציתי רק לסמן עוד וי, אבל התאהבתי בה.
הבטיחה לי עולם ומלואו, הבטחתי שאחכה לה לעד. אולי מחר, מחכה לבואו, אך אותי היא השאירה לבד.
כל מעשיי, כל היום, עושה אני בשבילה. אולי כל זה היה רק חלום, אולי היא פשוט נבהלה.
עדיין לבד, מחכה לה לעד, אך היא לעולם לא תופיע. אולי אני הוא לא האחד, אז למה בשבילה אני מזיע?
כל הזכויות שמורות אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש ללא היתר מראש ובכתב מאת יובל א.נ. 2007© |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילותייך תמיד מרוממות את נפשי,
הרי כל מילה באה מעומק ליבך,
וחודרת עמוק לנשמתי...
תודה לך יקירתי,
ששוב הגבת לשירי...
יובל,
הגעגועים הם דבר מכאיב שרק מעצים את תחושת המחסור,
אך אם תשקע בהם תוכל רק ליפול לאחור..
ותאמין לי שאני יודעת עד כמה קשה ליישם, למרות שקל לומר..
אך מאחלת לך מכל ליבי להרים את ראשך ולשאת עיניך אל המחר..
מאמינה ומקווה ששם צפוי לך האושר האמיתי והאהבה הקסומה,
שתראה בך האחד והיחיד ותדע להעריך את אופי הנשמה!
שיהיה בהצלחה ורק טוב על הלב!
אלה יקירתי...
כמה כיף לי לראות אותך איתי פה,
כמה אני אוהב את תגובותייך המחבקות והמחכימות...
תודה לך שבאת להגיב על שירי,
ותודה לך שאת פשוט את...
יובל
הגעגוע זה משהו שלא עוזב בין רגע, זה לוקח זמן
וכן, זמן עושה את שלו.
הכתיבה שלך נוגעת ,חודרת אל תוך הנשמה ומשקפת את האדם שבך.
אהבתי.ואיזו תגובה מקסימה כהרגלך...
תודה יפתי שבאת לבקר,
ותודה שהארת עם כוכב נוצץ...
אוהב...
אגלה לך סוד אסי ידידי היקר...
השיר במקור נכתב בגוף שני,
באיזשהו שלב החלטתי לשנות אותו לגוף ראשון כי הרגשתי צורך לעשות זאת,
לא יודע למה... אבל כנראה זה היה צריך לקרות...
אוהב את תגובותייך המפרגנות,
תודה ששוב באת לבקר,
מבטיח בהמשך שירים עם קצת פחות עצב...
תודה חיים על שבאת לבקר,
תודה על תגובתך ועל הקישור ששלחת...
מקווה לראותך מבקר שוב ביצירותיי...
יובלוש,
הגעגועים ...
באים ותוקפים
בנו
ללא הזהרה
מוקדמת
חושפים
תאי- פגע
קדומים...
_________
כתיבה נוגעת כהרגלך :)
איזה עונג להעניק לך
שוב כוכב*
ושוב ראשון ...
אני מסכים עם אברהם שהגיב לפניי..הכתיבה שלך רכה ונעימה לעין..
חוץ מזה שזהו הפוסט הראשון שלך (שראיתי) שבחרת להשתמש בגוף ראשון
והענקת למילים נופך אישי יותר ואינטימי..זה נהדר לטעמי..
תענוג לקרא את כתביך איש יקר
גם אם עצבות ואכזבה שוכנים לפעמים בין השורות..
שבת נפלאה :)