כותרות TheMarker >
    ';

    שירים ומה שבדרך

    0

    כְּמוֹ שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ - שָׁקְעָה הָאַהֲבָה וּמֵתָה - -

    161 תגובות   יום שבת, 1/10/11, 12:53
    סיפור אמיתי - גם הגשם שהיה ויהיה לא ישטוף את הדמעות
     

    "יש רגע עצוב ,

    ויש רגע חשוב ,

    ויש רגע שלעולם לא ישוב..."

     
    עברו עליה הרבה שנות שיגרה. אף לא חריגה מסעירה בהן!
    כזו שתטלטל אותה ותניף אותה לגבהים של התרגשות, שמחה,
    מימוש כמיהה וסיפוק.
    אחרי כל הזמן המדכדך שעבר עליה מצאה את האור.
    זה הנוגה מן החשיכה לעבר נשים רבות וגברים רבים.
    גם לדידה של חברתי המקום ההוא היה מערת האוצרות של עלי בבא.
    תגלה כי צפוּנים בה הבטחות והתרגשויות וסערות ולב-נרגש 
    גם תשוקות שהיו חבויות בה במעמקיה,כאשר היא חשה בהן כל השנים
    אך לא כמשהו שיש סבירות למצב שיגרום להרוותן.   הצמא נשאר צמא מדוכא.
    העולם הזה האנונימי-המחתרתי, שאליו נקלעה, הפיח בה חיים חדשים. 
    האישה שפעם  - אולי מפני שקיעתה באפרוריות חייה - היתה כברווזון מכוער,
    חוותה מצומררת, עולם כל כך מרגש: אט אט הופחו בה חיים ההתרחשויות שם במחתרת עשו אותה יותר יפה. הברווזון שהיתה היסב עצמו לברבור נשי מצודד, פניה מלאו אושר ואור, גופה התחטב. רוחש תחושות מענגות. מלא חיות.
    אנשים שחשו בכך שאלו את עצמם מה קורה לה?
    החיים באפילה, במסתור האינטרנט המחתרתי חוללו בה דברים
    שאדם יתקשה להבין. חברתי שנחלתה היתה חיים משמימים אשר כמעט נכנעה להם וכמעט קמלה עמם -  גילתה כי יש חיים בחוץ! 
    כאלה שמעולם לא התנסתה, לא חוותה כמותם.
    גם לא העלתה בדעתה שתהיה מעורבת כשכמותם.  
    אולי רק באילו פנטזיות שבהן חיפשה ישועה.
    כמו מהופנטת החליטה שהיא תזנק כטיל נקבי מתהום השיממון.
    היא תחטוף מעתה ככל שתוכל אל חיקה החם המורעב, המזמין.
    "עכשיו אני הולכת למצות את החיים!" שחה לעצמה, נחושה מאד.
    תחילה שוטטה בצ´ט כה וכה, מתוודעת אל אנשים שונים ממיינת לעצמה את  ההולמים את רמתה, את המושכים במילותיהם ובשיחם.
     אט אט לבשו השיחות את הטעמים של חטאים המתוקים במילים 
     שגבר אולי לא מעז לומר לאישה אחרי היכרות  כה קצרה.
    קל וחומר שאישה בודאי לא תעז להביע את תחושותיה בנסיבות דומות.
    האינטרנט בזכות האלמוניות, מאפשר לאדם להיות גלוי, להעמיק יחסים,
    לבטא את מה שהנפש והגוף מבקשים לעתים גם להתערטל לחלוטין
     ליצור רעויות יש מאין. כאלה שגם בדמיון פרוע לא חלמת אף פעם
     שיווצרו  כמותן.

    השיטוטים בצ´ט  -  גרמו בסופו של דבר לקשר עמוק עם גבר שמשך אותה מאד. הבינה שגם הוא ביקש לדבוק בה. נוצרה אהבה וירטואלית עזה מושכת.

    ניעורו געגועים, ליתר קירבה.

    הוא היה אז בחו"ל לצורכי עבודתו. בלילות, בשובו אל מלונו,

     נכנס לצ´ט. לא זכור אם היא "עלתה" עליו או הוא עליה.

    מכל מקום בשלב מוקדם כבר נוצר "הזיווג".

    -         "דורון" כינה את עצמו

    -           "ואני  רונית, נעים  מאד", השיבה, כשידייה מקלדנות בזריזות רבה. אותן ידיים העתידות לימים לקלדן, להקיש, ללטף ,ללפות את גופו של האיש.
    באותו מפגש אינטרנטי ראשון לא היו יכולים להינתק  אישה מרעהו.
    שלוש שעות שוחחו כמודעים ותיקים. סיפרו על חייהם. הוא שלו והיא שלה.
    היא ציירה את חייה כמושלמים. ככלות הכל עוד מוקדם היה לחשוף את ספונות המתרחש בתוך נשמתה.

    שניהם חיו טוב יש לציין לפי תיאוריהם ההדדיים. 

    אז מה בכל זאת הם חיפשו שם באותו ערב? מה הביא אותם לשם?

    תשובה בהירה יוכל לספק  מן הסתם כל משוטטי אינטרנט,

    התרים אחרי אישה או אחרי גבר. תלוי במינו. אישה מחפשת איש.

    הגבר מחפש אישה. כפי שקורה לכולם, כולל רונית. כולל דורון.

    גם שניהם השתלהבו ממה שמציע האינטרנט בנדיבות. 
    מן הסתם היו קובעים כי ההליכה אל המפגשים המחתרתיים האלה,
    היא אשד נובע המציע ריענון החיים. אולי הוא  פעמון המעורר בענבלו
    דברים רדומים. הוא מקום שיש בו להבטיח מפלס מקביל לחיים הרגילים.
    מפלס שופע  גירויים מכל הסוגים. נפשיים, אינטלקטואליים, מיניים.
    הרבה מן הסוג המיני

    מידי ערב היו ממתינים בקוצר רוח לשעה שבה הכל יעלו על משכבם,

    כדי שיוכלו להיכנס לצ´ט לשוחח. ממפגש וירטואלי למפגש וירטואלי גם הקירבה מתחזקת והולכת.  בתום השיחה בלילה מתקשים להיפרד.

    מפריחים נשיקות וירטואליות,חיבוקים ולעתים הבטחות נועזות יותר .

    החליפו כתובות מייל כדי להדק את הקשר. האהבה הלכה ונעשתה

    נסערת יותר ויותר.  הרגישו שכמו נועדו זה לזו.

    לאחר זמן מה שב לארץ. המשיכו להתכתב במיילים ובמסנג´ר.
    נראה היה שבכל היממה רק חיכו לשעות שיוכלו להיות ביחד לדבר,לספר. המשיכה נעשתה כה עזה עד שאחרי חודש נפגשו.
    המקום שבחרו בו היה רומנטי מאד חורשה אי שם.
    קן ירוק לאוהבים , טיילו שם כמעט צמודים פגישה ועוד פגישה
    עד שלאחר עוד זמן מה החליטו שרוצים להיות ביחד.
    לטעום איש מבשר רעותו ולממש את האהבה שנוצרה. ימים שהיו רק שלהם,
    החיבור ביניהם בעת מעשי האהבה היה נהדר. ושוב – דומה היה כי 
    כל חייהם אינם אלא הפוגה בין סערת מפגש לסערת המפגש הבאה 
    כקורה בין בני אנוש,לאחר המפגש,נפרדו,הביט מבעד לחלון המכונית זה על זו,
    מבט אחרון של תקוה באהבה,לפני שחוזרים לחיים ומודים על הזמן השאול
    שהיה להם ביחד.
    היא תמיד פחדה שיקחו לה את האהבה הזו, היתה אוספת את עצמה במערבולת ענקית כמו חוף ים מגודר בסלעים ורוצה שוב ושוב להחבט בלי הפסקה.
    היו גם ירידות אך גם בשעות של שפל לא נגרע דבר מאהבתם.
    הם כמו נועדו זו לזו הם נשארו חברים טובים.
    החברותה הדוקה מאד התפתחה לכך שהוא נעשה מדריך שלה בתחומים רבים.
    עזר לה בעת שהיה עליה להחליט בנושאים הקשורים לחייה מה שמעולם איש לא עשה בשבילה.
    בין היתר יעץ לה ללכת ללמוד, כדי שתהיה בשלה יותר להתמודד
    ולהתפתח בתחום שהיא כל כך אוהבת.
    יעץ לה בבחירת מקום עבודה המתאים יותר לכישוריה הרבים.
    הוא התענג כל כך מחוכמתה, העריץ את צחוקה המתגלגל, את יופיה,
    את הילדה שנותרה בה, מה שעשה אותה ליותר מצודדת. 
    התענגה על מחמאותיו לא פחות מהתענגותה בעת שבא בה.

    בימי הולדת אהב לקנות לה את הבושם שהיא כל כך אוהבת.

    בכל שבת שלח לה הודעות אוהבות: "אני כאן! אולי רחוק אבל כל כך קרוב". החודשים חלפו ולבשו צורת שנים,במקביל לרובד המשותף

    שהיה שייך רק להם  טיפלו באהבה במשפחתם, גידלו את ילדיהם.

    קשר המפגשים נפסק ביניהם, מבחירתה, היא ידעה שהוא אוהב אותה

    אולם לעיתים היה פחות רגיש אליה וזה הפריע לה, למרות שהיה רומנטיקן

    לא תמיד אמר את המילים שכל כך חיכתה לשמוע - למרות זאת הם היו בקשר טלפוני לפחות פעמיים שלוש בשבוע, הוא אמר לה: " את יודעת

    היו לי נשים רבות בחיי ותמיד כשתם הקשר אז הוא נגמר סופית.  

    תחושתי לגבי הקשר בינינו שונה. אני חש שחייב לשמוע את קולך!

     לדעת את קורותייך בימים שחלפו מאז שיחתנו האחרונה!

    רוצה שתשתפי אותי, רוצה לספר לך גם". הוא מאד רצה שיפגשו עוד ועוד

    והיא בחרה שלא.

    הם תמיד סיפרו זה לזו על ילדיהם - שניהם העריצו כל אחד את ילדיו שלו על ההישגים שלהם על בחירת בן/בת זוג של הילד שלהם, שניהם חשבו בעצם

    שנועדו לחיות יחד לרוע מזלם הכירו לא בזמן המתאים, אלוהים מדוע פגישתם  

    הזו לא היתה לפני 30 שנה? וכך המשיכו לשוחח בטלפון לשתף,לספר, לסמס "אוהב" זה לזו והפוך

    פתע נוצרה שתיקה שבועיים לא שמעה ממנו כלום, לבה נבא לה רעות
    אולם מי יוכל לספר לה מה קרה? איך תדע?  לא היו להם חברים משותפים.
    איש זולתם לא ידע על הקשר הנפלא הזה.  שמרוהו בסוד מוחלט.
    אחוזת תמיהה ובהלה צץ בה הרעיון להקליק את שמו בגוגל.
    כך עשתה ולבה החסיר פעימה,עיניה דמעו.

    "חשתי פתאום כאילו החיים עמדו מלכת" – סיפרה לי.

    מה שראתה בגוגל היתה מודעת  אבל.

    זה לא הוגן שילקח כך ממני! חשבה. לא רק לא הוגן גם נורא.

    אכזרי עוד היו לי  עוד המון דברים לומר לו, לחלוק עמו.

    אני בטוחה שגם הוא רצה עוד לספר לה, לא הבינה איך אדם בגילו הולך.

    ואיך תדע ממה מת? כל כך אהב את החיים. אהבתו אליה היתה חלק מאהבה זו. 

    וככה? פתאום? בלי הודעה מוקדמת?  בלי דמעות פרידה? בעת שתזדקק לכתף תומכת – אל מי תפנה? כשתהיה חייבת עצה – מי יתן לה  כזו?

    חשבה:  אם רק היה לו חבר אחד שהיה משותף לסודם; 

     שאם חס וחלילה....משהו יקרה שיהיה מישהו שיספר לה מה קרה?

    ועכשיו היא לבד.

    לבד לגמרי.

    גלמודה .  כמו פעם לפני שנפגשו לילה אחד באינטרנט.

    אף את מקום קבורתו לא תדע. ללכת אליו. להתייחד. היא מעל והוא מתחת.

     

    בְעוֹבְרוֹ לְאִטּוֹ,
    בְּעֶרֶב דָּמוּם
    בִּשְׁקִיעָה שֶׁל
    תַּפּוּז וְאָדֹם,
    הִבַּטְתִּי בּוֹ.
     הָיָה כְּמוֹ הָרוּחַ
    הַמְּלַטֶּפֶת בְּרַכּוּת
    אַך גַּם בְּעָצְמָה
     אֶת הַגְבָעוֹת,
    מְרִימָה עָנְנֵי חוֹל
     נִרְגָּשִׁים-נִרְעָשִים מִמַגָּעָה,
    מַקְצִיפָה בְּלָבָן אֶת הַגַּלִּים.
    נִפְעָמִים בְּשָלְחוֹ יָדוֹ אֲלֵיהֶם
    מַבָּטוֹ הַבָּהִיר
    מֵעֵבֶר לָאֹפֶק מַפְלִיג
    אֶל מְחוֹזוֹת חֵפְצוֹ.
    חָפַצְתִּי לִשְׁאֹל
    אַיֵּה זֶה תָּשִׂים פָּנֶיךָ ?
    כְּשֶׁכְּבָר הִרְהַבְתִי עֹז,
    רַק טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלָיו
    נוֹתְרוּ בָּחוֹל
     עֵדוֹת,
    לָאָהוּב שֶׁעָבַר כָּאן
    לֹא מִכְּבָר.
    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
    כמו שקיעת השמש - שקעה האהבה ומתה
    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (161)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/3/13 20:42:

      צטט: ~גאיה~ 2012-10-07 08:49:26

      אביה יקרה,

      אכן סיפור עצוב וחונק,

      " כל הסופים דומים דמעות ומיד געגועים"

      והסוף הזה נורא מכול, המרירות שבו, והחסרון האין סופי.

      " הפרידה אין היא נעישית עם מספריים בקו ישר, משהו נטלש בך, נקרע. ומתוך הקרע בולטים החוטים,

      ואין להם מזור.

      ואולי כן.....

      הזמן.

      לזמן יש תוקף וככול שהוא עובר הכאב נחלש והולך,

      אלו טיבם של החיים,

      מה שלא עושה השכל

      עושה הזמן.

      מחבקת כתמיד..

      גאיה -

      תודה על התגובה היפה

      תודה על המילים -

      ערב נפלא

       

        7/10/12 08:49:

      אביה יקרה,

      אכן סיפור עצוב וחונק,

      " כל הסופים דומים דמעות ומיד געגועים"

      והסוף הזה נורא מכול, המרירות שבו, והחסרון האין סופי.

      " הפרידה אין היא נעישית עם מספריים בקו ישר, משהו נטלש בך, נקרע. ומתוך הקרע בולטים החוטים,

      ואין להם מזור.

      ואולי כן.....

      הזמן.

      לזמן יש תוקף וככול שהוא עובר הכאב נחלש והולך,

      אלו טיבם של החיים,

      מה שלא עושה השכל

      עושה הזמן.

      מחבקת כתמיד..

        28/4/12 07:45:

      צטט: מריםבידרמן 2012-04-26 08:54:28

      מילותייך נגעו לליבי..נגעו בליבי...

      מדוייק מתואם...עצוב..

      מתחברת כאן לעצב

      כדי שאוכל לצבעו..לעצבו..

      לעצמי..בעצמי..

      תודה...

      אוהבת...מרים

       

      מרים -

       

      תודה

      שמחה שהיית ואהבת את העצב הזה

      אכן יש סיפורים מהחיים שלעולם נשארים

      שבת טובה

        26/4/12 08:54:

      מילותייך נגעו לליבי..נגעו בליבי...

      מדוייק מתואם...עצוב..

      מתחברת כאן לעצב

      כדי שאוכל לצבעו..לעצבו..

      לעצמי..בעצמי..

      תודה...

      אוהבת...מרים

        26/4/12 07:41:

      צטט: miki007 2011-10-08 10:37:00

      מרגש מאוד
      ועצוב עצוב....

      מיקי - מרב

       

      תודה

      שמחה שהייתם

      חג עצמאות שמח 

        30/11/11 21:17:

      סוף עצוב  לסיפור על אושר.

       

        8/10/11 10:37:
      מרגש מאוד
      ועצוב עצוב....
        7/10/11 16:17:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2011-10-07 15:55:55

      מרגש כתמיד חתימה טובה וצום מועיל

       

      ואחרי ככלות....

       

      לך התודה

      וגמח"ט

      מרגש כתמיד חתימה טובה וצום מועיל
        6/10/11 13:46:

      צטט: בטי.. חיוך...נו... 2011-10-06 06:29:55

      מרגש אביה ...מה שהבאת

      בטי

       

      בטי -

       

      תודה מלב

      גמר חתימה טובה

        6/10/11 06:29:

      מרגש אביה ...מה שהבאת

      בטי

        4/10/11 16:19:

      תודה לכל מי שקרא

      תודה לכל מי שקרא - הגיב - כיכב

      תודה לכל מי שכיכב ללא תגובה

      מאחלת גמר חתימה טובה וחתימה טובה

      המון אושר,נחת,בריאות,שלווה ואהבה

      מכל הלב -

      אביה

      * * * * *

        4/10/11 08:24:

      צטט: * חיוש * 2011-10-03 22:52:36

      אביה חברתי האהובה נשיקה

      שבתי לקרוא את סיפורך המרגש שוב

      לו יכולתי היתי משאירה חותם - עוד אלפי כוכבי אהבה

      לך ככותבת הסיפור

      ולכל האוהבים שלא הצליחו לממש את אהבתם הגדולה

      גמר חתימה טובה

      אוהבת אותך המון

       

      חיוש יקרה ואהובה

       

      תודה

      תודה ששבת שוב לקרוא -

      זה אחד הסיפורים העצובים - מהחיים -

      שתהא לך שנה טובה ויצירתית

      נחת ושמחה בריאות ואהבה

      חתימה טובה

        4/10/11 08:22:

      צטט: reuven1111 2011-10-03 20:38:16

      הכל אצלך רגיש ואוהב, סיפורים מהחיים , שנה טובה ומבורכת חברה יקרה שלי.

       

      ראובן יקר -

       

      תודה

      תודה שהיית וקראת -

      סיפור מהחיים -

      ורגע קשה

      וימים קשים -

      חתימה טובה

        3/10/11 22:52:

      אביה חברתי האהובה נשיקה

      שבתי לקרוא את סיפורך המרגש שוב

      לו יכולתי היתי משאירה חותם - עוד אלפי כוכבי אהבה

      לך ככותבת הסיפור

      ולכל האוהבים שלא הצליחו לממש את אהבתם הגדולה

      גמר חתימה טובה

      אוהבת אותך המון

        3/10/11 20:38:
      הכל אצלך רגיש ואוהב, סיפורים מהחיים , שנה טובה ומבורכת חברה יקרה שלי.
        3/10/11 20:20:

      צטט: idan228 2011-10-03 18:37:42

      תודה אביה על השיתוף סיפור מלטף נוגע ומרגש כאחד נשיקות וערב טוב

       

      אורנתי - שולה - עידן

       

      תודה!

      תודה שהייתם שותפים בסיפור

      חתימה טובה

        3/10/11 18:37:
      תודה אביה על השיתוף סיפור מלטף נוגע ומרגש כאחד נשיקות וערב טוב
        3/10/11 18:03:
      סיפור אמיתי רומנטי מהחיים המודרניים
        3/10/11 17:17:
      אה,בטח בלי התראה.מכירה את זה טוב.
        3/10/11 16:08:

      צטט: מולי11 2011-10-03 09:43:22

      סיפור עצוב. הגשם ישטוף את הדמעות והשמש שוב תזרח. ולך ולמשפחתך גמר חתימה טובה וחג שמח!

       

      עינת - חמודה באמת - אוסי - מולי -

       

      תודה!

      הגשם שהיה בינתיים לא שטף את הדמעות

      כל בוקר - השמש זורחת - החיים לא אותו דבר -

      הכל ענין של זמן -

      חתימה טובה

        3/10/11 16:07:

      צטט: מיכל..shalev 2011-10-03 10:22:06

      נו אביה הגיע הזמן שתתחילו לשמור שבת. את תיהני.

       

      דודי - מיכל - cbhnhi

       

      תודה -

      תודה על התגובה -

      על שהייתם -

      חתימה טובה

        3/10/11 16:06:

      צטט: אליקו 1 2011-10-02 18:30:12

      ערב טוב אביה, חזרתי כמובטח,

       

      אני יודע שאני הולך על חבל דק למדי במה שאני אומר כעת, אך בתור מזל סרטן טיפוסי, אני רגיש באופן יוצא דופן לכל נושא האהבה, למרות שאני בעצמי טרם חוויתי אותה, וגם לכאב הנפשי המלווה אהבה שלא זוכה למימוש (סליחה מראש על הטעויות בעברית היכן שהן יהיו).

       

      לאהבה יש כללים ודרך משלה, ולפעמים הן דווקא לא מטיבים עם אלה שחווים אותה. ברור שזה טבעי לגמרי שאהבה אמיתית ועמוקה יכולה להתפתח גם בין אנשים שכבר נמצאים בקשר זוגי מחייב עם אדם אחר. יכול להיות שעם השנים והתפתחותו של הקולנוע והנרטיב הרומנטי אנשים התחילו להיות מוקסמים ונלהבים מהאפשרות לקשר כזו – כאילו מדובר בחוויה חלומית אדירה שאילולא התזמון והגורל, היה יכול להיות פשוט זוגיות מושלמת. האמת היא שקשר מחוץ לנישואין הוא דבר הרסני שגורם נזק נפשי בל יתואר לכל הצדדים הקשורים בה.

       

      קשה לתאר את המצוקה הנפשית והכאב שירגיש אדם לנוכח הידיעה - כמובן במידה והדבר מתגלה ובמקרים רבים זה כן מתגלה בצורה אקראית במוקדם או במאוחר - שבן/בת הזוג מקיים קשר אהבה – טהור ואמיתי ככל שיהיה – עם אחר, וגם לילדים של השניים. דבר כזה גורם שבר באימון ההדדי בין בני הזוג שזקוק להמון עבודה כדי לתקן אותו, אם בכלל ניתן לתקן. ואם במקרה השותף בקשר מחוץ לנישואין הוא רווק סבלם יהיה כפליים – אם הם באמת אוהבים את אותו אדם הם יצטרכו להתייסר על כך שאולי לעולם לא יוכלו להפוך לזוג רשמי בעצמם ואם הדבר כן ניתן למימוש המחיר יהיה ההרס של משפחה אחר. אני פעם כמעט מצאתי את עצמי מפתח קשר כלשהי עם מישהי שהייתה נשואה אבל לקחתי כמה צעדים אחורה בזמן ולימים הסתבר שנהגתי נכון.

       

      קשר אהבה כזו יש בה את האפשרות לגרום כאב ופגיעה לא רק לצדדים עצמם אבל לגם אלה הקשורים להם, דהיינו ידידים וקרובים. היה לי ניסיון כזה עם מישהו לא מזמן, והבלבול וההפתעה שחשתי כאשר הם לפתע גילו לי שבמשך כל שנות הכרותינו היה להם קשר עם אדם נשוי היה עצום כ"כ שהתחלתי לשאול את עצמי האם משהו מכל הדברים שאמרו לי במהלך השנים בהיותי ידיד ואיש סוד היה אמת.

       

      אהבה היא אחת מהחוויות הכי נפלאות שיש – היא זו שנותן טעם לחיים, ולהמשיך לחיות גם כאשר אנחנו מזדקנים וכוחנו כבר לא במותננו. היא אמורה רק להשתבח ולהתחזק עם השנים ואת ובעלך, דומני, מהווים דוגמה למופת לכך. היא איננה אמור להיות חוויה המובילה לייסורים, לעגמת נפש, ולכאב נפשי שפשוט קורעת את הלב לשניים. קשר אהבה כפי שהוא אמור להיות יכולה להתפתח רק בין שני אנשים אשר פנויים לקשר שכזו ואינם כבולים על ידי שום מעצורים – פיזיים או נפשיים.

       

      כל טוב  

       

      סימונה - בבתא - נירה - אליקו -

       

      תודה!

      אליקו - אהבתי את תגובתך המורחבת

      אם אתה בן מזל סרטן - הם אכן רגישים לנושא האהבה

      הם יתנו את הכל למען המשפחה - האמיתית

      תודה על שיתוף מחשבותיך -

      חתימה טובה

       

       

        3/10/11 16:04:

      צטט: תמו'ש 2011-10-02 13:54:00

      כמה עצוב נגמר ספור האהבה וכל כך אנושי מלא תסכולים ותהיות ישארו כך לא פתורים. הייתי שמחה לסוף אחר. שבוע טוב לך אביה נפלאה

       

      יעל - יהודה אחד - ליאורה - תמוש

       

      תודה!

      זה סיפור אהבה

      שנגמר רע

      היא פה - הוא שם בעולם שכולו טוב -

      לא היתה פרידה וזה הכאב הגדול

      חתימה טובה

        3/10/11 16:02:

      צטט: זהבית שחר-יהודה 2011-10-02 12:23:49

      בין אם סיפור ובין אם מציאות נהניתי לקרוא במילותייך משום הרגשות העזים המובעים שם. לא פעם הגבול בין הוירטואליה למציאות מיטשטש. ולא פעם אף מתאחד וכשזה נגמר ואיננו חשים בתחושת ריקנות מאיימת שכזו. השיר והתמונה המצורפת נפלאים אף הם. תודה לך על פוסט יפהפה ומרגש וגמר חתימה טובה זהבית

       

      זהבית -

       

      סיפור מהחיים - סיפור אמיתי -

      כמה רגשות שהיו שם -

      והכל החל בוירטואליה

      עד ש....

      ובעצם היום - ריקנות משמימה -

      תודה על התגובה

      חתימה טובה

        3/10/11 16:01:

      צטט: ליריתוש 2011-10-02 12:05:35

      ....לפי הסיפור, אביוש, לא הייתי אומרת עדיין ש"שקעה האהבה", היא אמנם מתה פיזית, אך נפשית עדיין תסרב להיעלם מעבר לאופק...........ואולי תתנחם בכך שזכתה, שטעמה את הטעמים הטובים....? עם כל שמחת השנה החדשה, הרי שלחיים יש טעמים שונים, גם של כאב....שבוע טוב, אביוש, גמר חתימה טובה!

       

      ליריתוש -

       

      האהבה לא שקעה -

      היא היתה קיימת -

      האהבה מתה עם הטרגדיה שקרתה

      היא זכתה - אני יודעת שהיא זכתה -

      החיים חזקים מכל דבר

      והם ממשיכים -

      חתימה טובה

        3/10/11 16:00:

      צטט: דן ספרי 2011-10-02 11:31:26

      הסיפור שסיפרת מרתק... אך האם דמיון הוא או אולי מציאות חבויה?... (כי לעתים קרובות המציאות שעליה לא כותבים באינטרנט עולה על כל דימיון...) וגם השיר והתמונה היחידה יפים ומעניינים.

       

      דן -

       

      מציאות - אמיתית ....עצובה - כואבת -

      תודה

      שנה טובה

        3/10/11 15:59:

      צטט: ♥♥ מגירת הלב ♥♥ 2011-10-02 10:35:27

      אביה יקרה..מה שלומך ? קראתי,וזה כל כך נוגע וכואב,עד שנותרתי ללא מילים בכלל,סיפור אהבה עצוב מאוד..שנה נפלאה אביה..רק שמחות .

       

      מגירת הלב -

       

      שמחה לראותך כאן שוב -

      תודה -

      כן זה אחד מסיפורי החיים העצובים -

      פרידה ללא פרידה

      "הפתעה" קשה מנשוא

      שנה טובה

        3/10/11 15:58:

      צטט: Stoner 2011-10-02 10:20:30

      וואו! כבר המון זמן שלא קראתי טקסט כל כך מרגש ונוגע ללב. הכתיבה קולחת ונעימה. עם טיפת ציניות שכל כך מתאימה. התאהבתי בזוג הנפלא ובסוף בכיתי את אבודנה. תודה רבה.

       Stoner

      לך התודה!

      תודה על שקראת - הגבת

      ואכן היו זוג מקסים -

      והאובדן קשה מנשוא -

      שנה טובה

        3/10/11 15:56:

      צטט: אליקו 1 2011-10-02 09:26:57

      בוקר טוב, שבוע טוב ושנה טובה אביה היקרה, הסיפור שהבאת העלה בי עצב וכאב עמוק מאוד וכמובן רצון להביע את תחושותיי, אך קשה לעשות כך בשעות העבודה. לכן אגיב שוב בהרחבה בערב ואעדכן אותך בפרטי לאחר שאעשה זאת. יום נעים בינתיים

       

      אייל - עמותת - יהודה אחד - אליקו - רונית

       

      תודה!

      תודה שהבעתם את שחשתם

      אליקו - אתייחס גם לתגובתך האחרת

      לימים טובים ושנה טובה

        3/10/11 15:55:

      צטט: יהודית מליק שירן 2011-10-02 04:56:51

      את נוגעת בחיים ובכאב האמיתי. שבוע טוב יקירה. קופצת מידי פעם להתחזק ולהעטף ברביד פנינייך. חיבוק ממני

       

      ריקי - מיכאל - ורד - נודד - יהודית מליק שירן

       

      תודה!

      נראה לי שכל חיי אני נוגעת בחיים

      שלי - של אחרים -

      וכמובן איך אפשר שלא גם בכאב -

      הלוואי ויבואו ימים טובים ושמחים

      שנה טובה

        3/10/11 15:53:

      צטט: תמר זוהר שיר 2011-10-02 00:26:14

      רַק טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלָיו
      נוֹתְרוּ בָּחוֹל

       עֵדוֹת,
      לָאָהוּב שֶׁעָבַר כָּאן
      לֹא מִכְּבָר.
       
      חיים
      אהבה
      מוות
      חיים

       

      פרייסאורי - צבעי הנשמה - תמר זוהר שיר - רוויתוש  - יוחנן

       

      תודה!

      שמחה שקראתם את הפוסט -

      ואכן כמו שתמר סיכמה

      חיים - אהבה - מוות - חיים (עצובים כעת)

      שנה טובה

        3/10/11 13:27:
      מקסים ונוגע ללב.
        3/10/11 12:03:
      סיפור יפה מאוד חתימה טובה לך ולכל בני ביתך
        3/10/11 10:58:
      גמר חתימה טובה עם סיפורים שמחים .
        3/10/11 10:22:
      נו אביה הגיע הזמן שתתחילו לשמור שבת. את תיהני.
        3/10/11 09:43:
      סיפור עצוב. הגשם ישטוף את הדמעות והשמש שוב תזרח. ולך ולמשפחתך גמר חתימה טובה וחג שמח!
        3/10/11 08:16:

      צטט: לכבודך 2011-10-02 00:16:36

      אויי. נגמר לא טוב. משהו שלא התממש עד תום. אין המשך לאהבה הוירטואלית הזו ויישומה במציאות. איך הכל נקטע. that is life.

       

      פרח - יוסי נבו - נעמה - ורדית - לכבודך -

       

      תודה!

      כן זה נגמר לא טוב -

      וזה עצוב 

      וזה...

      שנה טובה

        3/10/11 08:15:

      צטט: דניאלה סגל 2011-10-01 22:46:22

      כמה יפה תארת את מערכת היחסים הקרובה, המורכבת, המיוחדת הזאת. יחסים שעמדו בפני המכשולים שהחיים שמים בפני האהבה. רק המוות היה חזק ממנה, מהאהבה. עצוב.

       

      בני - יעל - רומפיפיה - רוח דרומית - דניאלה

       

      תודה!

      שמחה שקראתם

      והייתם בתוך סיפור האהבה

      שנגמרה בעצם בטרגדיה -

      לימים טובים

      שנה טובה

        3/10/11 08:13:

      צטט: חתך הזהב 2011-10-01 21:44:24

      אביה, סיפור נוגע ללב..ממש לא פרי דמיון..הוירטואליה מזמנת מיפגשים ממיפגשים שונים ובהם גם סיפורי אהבה מרגשים....לאהבה אין גבולות של זמן ומקום...

       

      נהר גועש - קוכליאה - מאיר - בייבי - חתך הזהב

       

      תודה!

      כן זה סיפור נוגע ללב -

      הוירטואליה אכן מזמנת מפגשים......

      וגם סיפורי אהבה -

      שבעצם את האהבה הזו

      כולאים ב-4 קירות -

      שני לבבות

      ואהבה

      שנה טובה

        3/10/11 06:36:
      מקסים ביותר
        2/10/11 21:23:
      ממש יפה, משכנע ואמיתי.
        2/10/11 20:47:

      צטט: חייצוק 2011-10-01 19:12:40

      אביה יקרה,

       

      נפלאות המה דרכי האהבה,אך חבל שהסוף עצוב.

      הסיפור כתוב יפה,ושירך נהדר כרגיל למשוררת איכותית כמוך.

       

      היום:1/10/2011 הוא יום נישואי שהיו ביום 1/10/1964-זה היה היום היפה ביותר בחיי כדברי הנביא:

      "היילכו שניים יחדיו בלתי עם נועדו".

       

      ירין - חייצוק - מאיה  - אטיקה

       

      תודה!

      שמחה שקראתם

      ואכן נפלאות דרכי האהבה

      בין שני אנשים -

      מעולמות אחרים

      שלולא הצ'ט כנראה שלעולם לא היו נפגשים -

      חייצוק - מזל טוב ליום נישואיך - המון אושר ושמחה בריאות ואהבה

      שנה טובה

        2/10/11 20:43:

      צטט: רויטל ברזילי 2011-10-01 19:03:46

      אביה יקרה זה מה שנקרא - המציאות עולה על כל דמיון... הסיפור כתוב מקסים ומעניין כל-כך...והנה, כך הם החיים שלנו... אני מאחלת לחברה הזו שלך שתמצא אהבה גדולה בהמשך הדרך שוב...

       

      שטוטית - ירושלמי - רויטל -

       

      תודה!

      תודה שקראתם את הסיפור העצוב -

      סיפור מהחיים -

      והיום חבר מהקפה במסר

      סיפר לי סיפור דומה וממש כואב -

      כן אלו החיים

      והם חזקים יותר מהכל - ויש ללכת הלאה

      שנה טובה

        2/10/11 18:43:
      מקסים....שנה טובה ומאושרת לך
        2/10/11 18:39:
      איזה סיפור רומנטי
        2/10/11 18:30:

      ערב טוב אביה, חזרתי כמובטח,

       

      אני יודע שאני הולך על חבל דק למדי במה שאני אומר כעת, אך בתור מזל סרטן טיפוסי, אני רגיש באופן יוצא דופן לכל נושא האהבה, למרות שאני בעצמי טרם חוויתי אותה, וגם לכאב הנפשי המלווה אהבה שלא זוכה למימוש (סליחה מראש על הטעויות בעברית היכן שהן יהיו).

       

      לאהבה יש כללים ודרך משלה, ולפעמים הן דווקא לא מטיבים עם אלה שחווים אותה. ברור שזה טבעי לגמרי שאהבה אמיתית ועמוקה יכולה להתפתח גם בין אנשים שכבר נמצאים בקשר זוגי מחייב עם אדם אחר. יכול להיות שעם השנים והתפתחותו של הקולנוע והנרטיב הרומנטי אנשים התחילו להיות מוקסמים ונלהבים מהאפשרות לקשר כזו – כאילו מדובר בחוויה חלומית אדירה שאילולא התזמון והגורל, היה יכול להיות פשוט זוגיות מושלמת. האמת היא שקשר מחוץ לנישואין הוא דבר הרסני שגורם נזק נפשי בל יתואר לכל הצדדים הקשורים בה.

       

      קשה לתאר את המצוקה הנפשית והכאב שירגיש אדם לנוכח הידיעה - כמובן במידה והדבר מתגלה ובמקרים רבים זה כן מתגלה בצורה אקראית במוקדם או במאוחר - שבן/בת הזוג מקיים קשר אהבה – טהור ואמיתי ככל שיהיה – עם אחר, וגם לילדים של השניים. דבר כזה גורם שבר באימון ההדדי בין בני הזוג שזקוק להמון עבודה כדי לתקן אותו, אם בכלל ניתן לתקן. ואם במקרה השותף בקשר מחוץ לנישואין הוא רווק סבלם יהיה כפליים – אם הם באמת אוהבים את אותו אדם הם יצטרכו להתייסר על כך שאולי לעולם לא יוכלו להפוך לזוג רשמי בעצמם ואם הדבר כן ניתן למימוש המחיר יהיה ההרס של משפחה אחר. אני פעם כמעט מצאתי את עצמי מפתח קשר כלשהי עם מישהי שהייתה נשואה אבל לקחתי כמה צעדים אחורה בזמן ולימים הסתבר שנהגתי נכון.

       

      קשר אהבה כזו יש בה את האפשרות לגרום כאב ופגיעה לא רק לצדדים עצמם אבל לגם אלה הקשורים להם, דהיינו ידידים וקרובים. היה לי ניסיון כזה עם מישהו לא מזמן, והבלבול וההפתעה שחשתי כאשר הם לפתע גילו לי שבמשך כל שנות הכרותינו היה להם קשר עם אדם נשוי היה עצום כ"כ שהתחלתי לשאול את עצמי האם משהו מכל הדברים שאמרו לי במהלך השנים בהיותי ידיד ואיש סוד היה אמת.

       

      אהבה היא אחת מהחוויות הכי נפלאות שיש – היא זו שנותן טעם לחיים, ולהמשיך לחיות גם כאשר אנחנו מזדקנים וכוחנו כבר לא במותננו. היא אמורה רק להשתבח ולהתחזק עם השנים ואת ובעלך, דומני, מהווים דוגמה למופת לכך. היא איננה אמור להיות חוויה המובילה לייסורים, לעגמת נפש, ולכאב נפשי שפשוט קורעת את הלב לשניים. קשר אהבה כפי שהוא אמור להיות יכולה להתפתח רק בין שני אנשים אשר פנויים לקשר שכזו ואינם כבולים על ידי שום מעצורים – פיזיים או נפשיים.

       

      כל טוב  

       

        2/10/11 17:02:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-10-01 16:42:11

      אני ממש מתקשה עם סיפורים שנגמרים במוות של אחד הגיבורים. כל כך עצוב, כל כך אינסופי. אני רק מקווה שלא תשלח יד בנפשה. ולך הסופרת אני מחזקת את ידייך ומבקשת שלא תהרגי את אחד הגיבורים בסוף , אנא :-)

       

      שירת - אודי - סטאר - אחאב - אילנה ינובסקי

       

      תודה!

      כשסיפור נגמר במוות - זה קשה -

      זה לא יאומן -

      העצב הוא אינסופי והוא לכל החיים -

      היא לא תשלח יד בנפשה -

      והלוואי אילנה ולא הייתי צריכה "להרוג"

      את הגיבור המקסים הזה

      שנה טובה

        2/10/11 17:01:

      צטט: רמיאב 2011-10-01 16:05:29

      אביה יקירה,

      יש לך כשרון סיפור נפלא, לא רק על עניינים אישיים...  חיוך

      הסיפור כל כך מרתק. קטעים ממנו מזכירים לי חוויות מימי הצ'אטים העליזים...

      לפני שנתיים כתבתי כאן סיפור, מעין רומן צ'אטים, עם אכזבה מסוג אחר...

          http://cafe.themarker.com/post/1186550/

      ברור שגם את כבר קראת והגבת שם...

      חתימה טובה,

      נשיקה

      רמי

       

       

       אבו ג'ילדה - ניקיטה - בני - רמיאב

       

      תודה!

      שמחה שקראתם את הרשומה

      הלוואי ולא היה צריך לכתוב אותה -

      מנפלאות הצ'ט והאהבות האסורות

      שנה טובה וימים טובים

       

        2/10/11 17:00:

      צטט: טלוני 2011-10-01 15:30:05

      סיפור מהחיים אביה.
      ואני בטוחה שחברתך, למרות הסוף הכואב, אינה מצטערת ולא מתחרטת לרגע על שזכתה לחוות רגעים קסומים אלה עם נפש שאהבה, ושהחזיר לה את טעם החיים.
      כתבת נפלא!

       

      שקד - ורד - מכבית - רוני שלי

       

      תודה!

      רוני - למרות הסוף הכואב -

      אינה מצטערת אינה מתחרטת

      עדיין אוהבת -

      מרגישה את החסר -

      של זה שאהבה נפשה -

      תודה ושנה טובה

        2/10/11 16:58:

      צטט: צחיתוש 2011-10-01 14:54:25

      אביה בת דודתי המקסימה!

      תודה על הסיפור המרגש

      והסוחף שהבאת.

      סיפורים מהחיים וירטואליים ומציאותיים

      של אהבות ואכזבות

      וזכרונות נעימים.

      המשיכי כך לספר ולשורר

      ואותנו לשתף.....

      צחיתוש♥. 

       

       

      יונית - קלועת צמה - בנג'י - צחיתוש בת דודתי - לכלילדמגיע

       

      תודה!

      שמחה שהייתם וקראתם את הרשומה

      אחד מסיפורי החיים - העצובים

      שבמוות נגמרים -

      צד אחד לקח את הסוד

      צד שני נשאר עם לב שבור

      ולא מאמין -

      שנהטובה

       

        2/10/11 16:47:
      נפלא
        2/10/11 16:27:

      צטט: debie30 2011-10-01 13:57:19

      רַק טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלָיו
      נוֹתְרוּ בָּחוֹל
      עֵדוֹת,
      לָאָהוּב שֶׁעָבַר כָּאן
      לֹא מִכְּבָר.

       

      סיפור אהבה, סיפור של פרידה עצובה.

      ונותר הזיכרון

       

      שוש - חן-לי - טרמילר - נילי - דבי

       

      תודה!

      תודה על התגובות

      זה סיפור אהבה

      אולי יש עוד הרבה

      זה היה אחד יחיד ומיוחד -

      ופרידה מהחיים - פרידה כואבת

      היא לא תדע -

      ונותר רק הזכרון

      שנה טובה

      לא מאמינה שאהבה יכולה לשקוע. את אוהבת את הילדים שלך? את הנכדים שלך? את יכולה לדמיין לעצמך איך אהבתך אליהם "שוקעת"? או שזה אהבה - או משזה משהו שיכול לשקוע...
        2/10/11 14:41:
      בתורת הסיכויים סכוי לכזה אירוע לא קטן כל כך.. מנסיון אישי ))
        2/10/11 13:54:
      כמה עצוב נגמר ספור האהבה וכל כך אנושי מלא תסכולים ותהיות ישארו כך לא פתורים. הייתי שמחה לסוף אחר. שבוע טוב לך אביה נפלאה
        2/10/11 13:42:
      אביה'לה יקרה, ריגשת אותי!
        2/10/11 12:44:

      צטט: דבא סני 2011-10-01 13:57:06

      אביה יקרה,

      סיפור אהבה שתחילה משובב,

      אך, אבוי, מסתיים בכאב...

      לא באתי סיפורך לנתח,

      אך אני מעדיף סוף שמח...

      שנה טובה,

      וגמר חתימה טובה!

      ושתהיה טובה, ממש,

      ומתוקה כתפוח בדבש.

       

      דבא סני

       

      תודה

      כן,חבל שכך הסתיים סיפור האהבה

      לו היתה סתם פרידה ולא מהחיים -

      היה הרבה יותר קל -

      שנה טובה ומתוקה

        2/10/11 12:43:

      צטט: שולה מ 2011-10-01 13:56:35

      לבת דודתי היקרה

      תודה על הפוסט המרתק,

      המסקרן ,המותח והמעניין.

      אמרתי לך פעם שבשבילי (ובטוחה שגם בשביל אחרים)

      את ממש משוררת ,חישבי על זה.

      אהבתי אשוב לככב.

       

       

      הני לקס - יעל חיון - שולה בת דודתי

       

      תודה!

      שולה...את לא אובייקטיבית:)

      אנחנו בני דודות - הא?

      תודה לכם ושנה טובה

        2/10/11 12:42:

      צטט: יעל פריאל 2011-10-01 13:52:58

      סיפור מהחיים. לא משהו מהאגדות או נדיר אפילו... סיפרת אותו כדבר ששמעת מחברה קרובה שפתחה את ליבה בפנייך והדברים נגעו בך. האינטרנט הביא עימו כל כך הרבה שינויים בתחום הזה של היכרות לטוב ולרע וטבע הקשר קבע גם את הסיום, בו עם מות האהוב אין דרך לדלות מידע ולקחת חלק עם המשפחה ושאר המיודעים באבל. אבלה לעצמה וכן בוודאי מאוד בודדה. מאוד אנושי. מברכת אותך בשבת נעימה וקלילה, יחד עם משבי הסתיו המורגשים כבר באוויר. שלך אני.

       

      לולי - סאלינה - קלאופטרה - צבי - יעלי היפה

       

      תודה!

      הלוואי ולא היה קורה -

      והייתי חוסכת סיפור

      או ממציאה משהו פרי הדמיון -

      אבל זה לא מהאגדות

      זה סיפור אמיתי לחלוטין -

      עם סוף עצוב -המון דמעות

      לימים טובים ושנה טובה

        2/10/11 12:41:

      צטט: כריסטין 2011-10-01 13:38:20

      אביה יקרה
      כתבת פוסט חזק, סיפור אהבה עם סוף עצוב
      שנה טובה ומבורכת**

       

      הסטוריה - לליק - אורה - כריסטין -

       

       

       

       

      תודה

      כנראה שכך זה כשהסיפור הוא אמיתי

      ולמרות האהבה הגדולה -

      2 שנועדו להיות יחדיו

      ועתה כל אחד במקום אחר

      שנה טובה

      בין אם סיפור ובין אם מציאות נהניתי לקרוא במילותייך משום הרגשות העזים המובעים שם. לא פעם הגבול בין הוירטואליה למציאות מיטשטש. ולא פעם אף מתאחד וכשזה נגמר ואיננו חשים בתחושת ריקנות מאיימת שכזו. השיר והתמונה המצורפת נפלאים אף הם. תודה לך על פוסט יפהפה ומרגש וגמר חתימה טובה זהבית
        2/10/11 12:20:

      צטט: sari10 2011-10-01 13:35:42

      אביה . . .!!!! ♥

      ~~~~~~~~

      קודם כל אני חייבת לומר לך

      שסיפרת את סיפורה של חברתך באופן מרתק.

      קראתי וקראתי, ממש רותקתי.

      יש לך את זה בגדול! ~ יכולת הכתיבה, ולא רק שירים!!

      ~~~

      עצוב לי על החברה.

      ברור שהיא חווה משבר עמוק,

      אהבה גדולה ואסורה, סוד,

      שהיא קטעה באמצע בגלל סיבותיה,

      אבל הקשר לא ניתק,

      הרגש העז נשאר,

      ולפתע, ללא הודעה מוקדמת,

      ללא הכנה מראש . . .

      כזו מכה.

      טוב שיש לה אותך לחלוק איתך את כאבה. ♥

      ~~~

      אני יכולה לומר עוד הרבה

      על כל הסיפור הזה,

      אבל ~ היי ~ זה הפוסט שלך,

      לא הפוסט שלי חיוך

      ~~~

      עצוב.

      אבל מאוד נהניתי לקרוא אותך. נשיקה 

       

      שרי יקרה

       

      הלוואי ולא היה קורה - הייתי חוסכת

      אהבה גדולה ואסורה

      הוא את סודו לקח איתו לקבר

      היא את סודה - שומרת בחדרי לבה ובוכה -

      בין לבין -

      בלי שאף אחד ידע -

      אהבה שנקטעה בלי הכנה

      בבת אחת - פתאום

      תודה ומקוה לימים טובים

      שנה טובה

       

        2/10/11 12:18:

      צטט: דן ספרי 2011-10-02 11:31:26

      הסיפור שסיפרת מרתק... אך האם דמיון הוא או אולי מציאות חבויה?... (כי לעתים קרובות המציאות שעליה לא כותבים באינטרנט עולה על כל דימיון...) וגם השיר והתמונה היחידה יפים ומעניינים.

       

      דן

       

      הלוואי והיה סיפור דמיוני - הלוואי -

      תודה שקראת ורותקת -

      לימים טובים יותר -

      שנה טובה

        2/10/11 12:05:
      ....לפי הסיפור, אביוש, לא הייתי אומרת עדיין ש"שקעה האהבה", היא אמנם מתה פיזית, אך נפשית עדיין תסרב להיעלם מעבר לאופק...........ואולי תתנחם בכך שזכתה, שטעמה את הטעמים הטובים....? עם כל שמחת השנה החדשה, הרי שלחיים יש טעמים שונים, גם של כאב....שבוע טוב, אביוש, גמר חתימה טובה!
        2/10/11 11:31:
      הסיפור שסיפרת מרתק... אך האם דמיון הוא או אולי מציאות חבויה?... (כי לעתים קרובות המציאות שעליה לא כותבים באינטרנט עולה על כל דימיון...) וגם השיר והתמונה היחידה יפים ומעניינים.
      אביה יקרה..מה שלומך ? קראתי,וזה כל כך נוגע וכואב,עד שנותרתי ללא מילים בכלל,סיפור אהבה עצוב מאוד..שנה נפלאה אביה..רק שמחות .
        2/10/11 10:20:
      וואו! כבר המון זמן שלא קראתי טקסט כל כך מרגש ונוגע ללב. הכתיבה קולחת ונעימה. עם טיפת ציניות שכל כך מתאימה. התאהבתי בזוג הנפלא ובסוף בכיתי את אבודנה. תודה רבה.
        2/10/11 10:14:
      כתיבה נהדרת. מרגשת ומעוררת ענין
        2/10/11 09:48:
      אביה יקרה.. הסיפור נוגע ללב.. קראתי ושוב קראתי פעם אולי אספר לך על חוייה דומה שחוויתי לא רוצה לפרסמה כאן אבל בשיחת פון אשמח לשתף אותך.. את כותבת נהדר.. חיבוק ענק.. אודי
        2/10/11 09:26:
      בוקר טוב, שבוע טוב ושנה טובה אביה היקרה, הסיפור שהבאת העלה בי עצב וכאב עמוק מאוד וכמובן רצון להביע את תחושותיי, אך קשה לעשות כך בשעות העבודה. לכן אגיב שוב בהרחבה בערב ואעדכן אותך בפרטי לאחר שאעשה זאת. יום נעים בינתיים
        2/10/11 09:03:

      צטט: ננהגל 2011-10-01 13:34:58

      הסיפור שלך נגע לליבי , הפרידה תמיד עצובה וכואבת עד שיום אחד נמוג הכאב ונזכרים בו כמו בחלום רחוק . תודה אביה היקרה על הסיפור , למרות שהוא כל כך עצוב הוא כתוב נפלא ♥

       

      אהוד עמיר - עדהקדם - עמי - ננהגל

       

      תודה!

      זה סיפור עצוב -

      סיפור אהבה נהדר

      שהסתיים עם סוף מר -

      והיא כואבת

      והיא בוכה -

      לימים טובים ושנה טובה

        2/10/11 09:01:

      צטט: * חיוש * 2011-10-01 13:26:19

      אביה יקרה לליבי נשיקה

      סיפור אהבה כנגד כל הסיכויים והסיכונים

      סיפורך הרטיט את נישמתי

      ביחוד שלא היה להם ואפילו עד אחד לאהבתם הגדולה

      והיא - את מקום קבורתו לא תדע להשתטח על קיברו ולהזיל דמעה

      וליבה- לעד ידע זיכרון אותה האהבה......

      העד לאהבה כה גדולה ובחדריו תתיחד עם הזיכרונות....

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך אביה שלי

      שבוע ניפלא חברתי האהובה

       

       אוצרת נשימה - לבנה - פנקסון - חיוש - מושיקו החמוד

       

      תודה!

      את מקום קבורתו היא לא תדע

      את העיר - היא יודעת

      אבל כלום מעבר לכך

      וזו היתה אהבה כל כך יפה

      כל כך.

      שנה טובה

        2/10/11 09:00:

      צטט: shira 22 רוצו למטבח 2011-10-01 13:12:37

      ואוו.... אין מילים לתאר.

      אכן פרידה ללא פרידה,

      כואבת כמו כל פרידה אחרת.

      אם לא יותר...

       

      דאאאג - נהר גועש - איציק45 - אסנת - שירה

      תודה

      כן זו פרידה כואבת

      המותירה המון מחשבות - יומיומיות

      שאלות ללא תשובות

      ואיש לא ידע -

      לימים טובים ושנה טובה

        2/10/11 08:16:
      אביה יקרה,סיפור כל כך כואב ונוגע, שאפו!!
        2/10/11 08:10:
      סיפור מהחיים..יפה כתבת..שנה מאושרת..
        2/10/11 07:21:
      התענגתי על סיפורך היפה והנוגע, יקרה. ראי רק בטוב. חג שמח וגמר חתימה טובה !
        2/10/11 07:04:
      המציאות עולה על כל דמיון....קראתי פעמיים.נוגע ללב.שבוע טוב,וגמר חתימה טובה.
        2/10/11 05:51:
      יותר מציאותי מהמציאות
      את נוגעת בחיים ובכאב האמיתי. שבוע טוב יקירה. קופצת מידי פעם להתחזק ולהעטף ברביד פנינייך. חיבוק ממני
        2/10/11 04:50:
      ספור יפהפה..שבוע טוב.
        2/10/11 02:51:

      נגעת לליבי מקסימונת.
      ממני אליך חיבוקי עטוף באהבה.
      שנה טובה מלאה בחיוכים ואהבה.
      שבוע טוב ומבורך.♥♫♥

        2/10/11 01:35:

      מזעיף את הפהצעקה מקסים ועצוב. בכינו בכי תמרורים -

      רוצים יחסים פיזיים ולא ווירטואלים !!צוחקנשיקה

      הלאה האינטרנט - תחי המהפכה הפיזית !!מגניב

        2/10/11 01:26:
      עצוב כל כך עצוב :-(
        2/10/11 00:26:

      רַק טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלָיו
      נוֹתְרוּ בָּחוֹל

       עֵדוֹת,
      לָאָהוּב שֶׁעָבַר כָּאן
      לֹא מִכְּבָר.
       
      חיים
      אהבה
      מוות
      חיים
        2/10/11 00:16:
      אויי. נגמר לא טוב. משהו שלא התממש עד תום. אין המשך לאהבה הוירטואלית הזו ויישומה במציאות. איך הכל נקטע. that is life.
        2/10/11 00:03:
      שנשמע בשורות טובות שנה טובה ומבורכת
        1/10/11 23:56:
      אביה יקרה, אני מודה שרצתי לחפש את הצילום ולא התאכזבתי.
        1/10/11 23:10:
      עצוב הסיפור. ואין ניחומים. לבד לבד צריך להתגבר ולצאת לחיים, לעולם.
        1/10/11 22:51:
      תודה על הסיפור המרתק והעצוב , מהחיים.. והשיר הנוגה ... שבוע טוב ומבורך שנה טובה
        1/10/11 22:46:
      כמה יפה תארת את מערכת היחסים הקרובה, המורכבת, המיוחדת הזאת. יחסים שעמדו בפני המכשולים שהחיים שמים בפני האהבה. רק המוות היה חזק ממנה, מהאהבה. עצוב.
        1/10/11 22:42:

      WOW!!!!!!

      איזה סיפור.

        1/10/11 22:41:
      מה שמציאות יכולה "להכין" לנו, לעולם לא נדע, כתיבה יפה .. כוכב ירוק מתאים לך בהחלט
        1/10/11 22:03:
      החיים מזמנים לנו הכל, גם סיפורים עם סוף עצוב...
        1/10/11 21:44:
      אביה, סיפור נוגע ללב..ממש לא פרי דמיון..הוירטואליה מזמנת מיפגשים ממיפגשים שונים ובהם גם סיפורי אהבה מרגשים....לאהבה אין גבולות של זמן ומקום...
        1/10/11 20:53:
      לרוב אנחנו רוצים הפי אנד אבל מה לעשות שהחיים אכזריים? סיפור יפה ומרגש אבייתי.
        1/10/11 20:49:
      "בְעוֹבְרוֹ לְאִטּוֹ, בְּעֶרֶב דָּמוּם בִּשְׁקִיעָה שֶׁל תַּפּוּז וְאָדֹם, הִבַּטְתִּי בּוֹ. "
        1/10/11 20:14:
      סיפור פשוט זה לא...
        1/10/11 19:57:
      חזרתי לקרוא...מאד עצוב וחבל. זו באמת בעיה עם האינטרנט..קרובים ולא קרובים בו זמנית...ואם מתים תוך כדי אז זו בכלל בעיה.
        1/10/11 19:33:

      צטט: פלבסקי 2011-10-01 19:15:53

      למה סיפור יפה כזה חייב להיות עצוב? לא מספיקים לנו ביבי ודומיו? אין מקום לאופטימיות בראש השנה?

      פלבסקי -

       

      כי הסיפור הזה הסתיים כך  -

      והוא עצוב -

      ונותרו הדמעות -

      השאלות -

      ואין תשובות

      שבוע טוב

       

        1/10/11 19:27:
      כתבת מרתק וכל כך נוגע הלואי שזו תהיה שנה מוארת ושמחה לכולנו גמר חתימה טובה**
        1/10/11 19:21:
      *מרגש מציאות שעולה על כל דמיון הלוואי רק טוב
        1/10/11 19:15:
      למה סיפור יפה כזה חייב להיות עצוב? לא מספיקים לנו ביבי ודומיו? אין מקום לאופטימיות בראש השנה?
        1/10/11 19:12:

      אביה יקרה,

       

      נפלאות המה דרכי האהבה,אך חבל שהסוף עצוב.

      הסיפור כתוב יפה,ושירך נהדר כרגיל למשוררת איכותית כמוך.

       

      היום:1/10/2011 הוא יום נישואי שהיו ביום 1/10/1964-זה היה היום היפה ביותר בחיי כדברי הנביא:

      "היילכו שניים יחדיו בלתי עם נועדו".

        1/10/11 19:09:
      שנה מוארת ויפה אביה זה המקום לבקש ממך סליחה ומכול החברים ולברך את כולם בברכת ת שנה טובה ומאושרת וכמו תמיד את מרגשת אותי בכול מה שאת מביאה לכאן כוכב של זהב על הפוסט המרגש ולשנה החדשה מהלב ירין
        1/10/11 19:03:
      אביה יקרה זה מה שנקרא - המציאות עולה על כל דמיון... הסיפור כתוב מקסים ומעניין כל-כך...והנה, כך הם החיים שלנו... אני מאחלת לחברה הזו שלך שתמצא אהבה גדולה בהמשך הדרך שוב...
        1/10/11 19:00:
      אין עוצמתיים יותר מסיפורים של אהבה במיוחד אלה המיסתוריים והמסתימים בטרגדיה. העצוב בעיניי שהטרגדיה בסיפורך היא סופית מה שהופך אותה לראלית ואמיתית
        1/10/11 18:59:
      מרתק !
        1/10/11 18:47:
      מרגש מאוד. תודה אביה. המציאות לעיתים עולה על כל דמיון
        1/10/11 18:08:
      סיפור אהבה מרתק, הסיום עצוב מאד. כתיבתך מהנה. שנה טובה ומאושרת.
        1/10/11 17:15:
      סיפור מרגש , מסתבר שאנשים נוצרים בליבם באהבה ,חיים שלמים נוספים החיים איתם , גם אחרי מותה של האהבה ... הזיכרון אף פעם לא מת ...וטוב שכך שיהיו רק זיכרונות טובים .שנה טובה :)
        1/10/11 17:02:
      מציאות וירטואלית..עצוב קצת אבל כתוב היטב :)
        1/10/11 16:42:
      אני ממש מתקשה עם סיפורים שנגמרים במוות של אחד הגיבורים. כל כך עצוב, כל כך אינסופי. אני רק מקווה שלא תשלח יד בנפשה. ולך הסופרת אני מחזקת את ידייך ומבקשת שלא תהרגי את אחד הגיבורים בסוף , אנא :-)
        1/10/11 16:29:
      אהבה וידטואלית .. ואולי בגילגול הבא...שבוע טוב ושנה טובה
        1/10/11 16:26:
      מעט נוגה לשנה החדשה אך כתוב בכשרוןרב כיאה לך...מאחל לך ולמשפחתך היקרה שנה נפלאה!
        1/10/11 16:24:
      פרידות תמיד עצובות...הן בהחלט כמו שקיעת השמש...
        1/10/11 16:20:
      כישרון
        1/10/11 16:18:
      סיפור עצוב ונוגע. אני אישית חושבת שפרידות אלו הן זמניות. אם זו אהבת אמת, הם יתאחדו שוב בעולם הבא.
        1/10/11 16:05:

      אביה יקירה,

      יש לך כשרון סיפור נפלא, לא רק על עניינים אישיים...  חיוך

      הסיפור כל כך מרתק. קטעים ממנו מזכירים לי חוויות מימי הצ'אטים העליזים...

      לפני שנתיים כתבתי כאן סיפור, מעין רומן צ'אטים, עם אכזבה מסוג אחר...

          http://cafe.themarker.com/post/1186550/

      ברור שגם את כבר קראת והגבת שם...

      חתימה טובה,

      נשיקה

      רמי

       

       

       

      סיפור עצוב, נראה שעדין אני מתקשה בשכאלה (כל איש מקיש מעצמו...) שנה טובה לך אביה, המשכים קלים ומצויינים (ליצירתיות איני דואגת...) :))
        1/10/11 15:30:

      סיפור מהחיים אביה.
      ואני בטוחה שחברתך, למרות הסוף הכואב, אינה מצטערת ולא מתחרטת לרגע על שזכתה לחוות רגעים קסומים אלה עם נפש שאהבה, ושהחזיר לה את טעם החיים.
      כתבת נפלא!

        1/10/11 15:24:
      סיפור אהבה שהתחיל מתוק ונגמר רע. אבל ככה זה בחיים, לא תמיד הכל נגמר בהפי הנד.
        1/10/11 15:24:
      הסוף הזה עושה את המציאות קשה ואת הסיפור מיוחד. מירה
        1/10/11 15:20:
      אהבה עד מוות
        1/10/11 15:02:
      מתח רומנטי מטלטל. מעלה ומטה... ולך חברתי אאחל, אהבה שפויה ומספקת, עם רגעי שיא מרנינים. על אמת. לא וירטואליים.
        1/10/11 14:54:

      אביה בת דודתי המקסימה!

      תודה על הסיפור המרגש

      והסוחף שהבאת.

      סיפורים מהחיים וירטואליים ומציאותיים

      של אהבות ואכזבות

      וזכרונות נעימים.

      המשיכי כך לספר ולשורר

      ואותנו לשתף.....

      צחיתוש♥. 

       

       

      החיים הם קוץ ופרח, דובדבן ועוקץ. שבת קסומה ושנה טובה!
        1/10/11 14:36:

      הבנתי..

      הפנמתי..

      שאלתי..

      השבתי..

      תודה.

      כן יש להודות על כל רגע נפלא שהיה.

      והזכרונות - גם להם יש מקום מכובד.

      -

      אשרי האדם השמח בחלקו.

      -

      והנפטר,

      תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

      -

      עכשיו הוא  נכנס בפעם נוספת אל בין גלי האינטרנט,

      כסיפור של נצח.

      -

      אשריך. זכית.

      ------------------------------------------------------------------------

      מזמין אותך להגיב לדיון חשוב...

      -

      ''
      נשמח מאוד לשמוע את דעתכם בנושא ,
      טעות של חברת אינטרנט כלפי לקוחות.

      .

      עוזרים לחברי הקהילה

      ''

      הפורום בו חברי הקהילה יכולים להעלות בקשות עזרה

      בעניינים משפטיים ולא משפטיים,

      וניתן להעלות מודעות דרושים (לא של חברות כח אדם) אחר

      עורכי דין או מתמחים

        1/10/11 14:35:
      קצת... ?! :) שנה טובה
        1/10/11 14:00:

      שילוב נפלא ומרגש של מילים
      על חיים מתוקים מרירים

        1/10/11 13:57:

      רַק טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלָיו
      נוֹתְרוּ בָּחוֹל
      עֵדוֹת,
      לָאָהוּב שֶׁעָבַר כָּאן
      לֹא מִכְּבָר.

       

      סיפור אהבה, סיפור של פרידה עצובה.

      ונותר הזיכרון

        1/10/11 13:57:

      אביה יקרה,

      סיפור אהבה שתחילה משובב,

      אך, אבוי, מסתיים בכאב...

      לא באתי סיפורך לנתח,

      אך אני מעדיף סוף שמח...

      שנה טובה,

      וגמר חתימה טובה!

      ושתהיה טובה, ממש,

      ומתוקה כתפוח בדבש.

        1/10/11 13:56:

      לבת דודתי היקרה

      תודה על הפוסט המרתק,

      המסקרן ,המותח והמעניין.

      אמרתי לך פעם שבשבילי (ובטוחה שגם בשביל אחרים)

      את ממש משוררת ,חישבי על זה.

      אהבתי אשוב לככב.

       

        1/10/11 13:56:

      אני מאמינה שנשמות אוהבות ישובו להיפגש בעולם הנשמות.

        1/10/11 13:55:
      כמו באגדות..מקסים
        1/10/11 13:52:
      סיפור מהחיים. לא משהו מהאגדות או נדיר אפילו... סיפרת אותו כדבר ששמעת מחברה קרובה שפתחה את ליבה בפנייך והדברים נגעו בך. האינטרנט הביא עימו כל כך הרבה שינויים בתחום הזה של היכרות לטוב ולרע וטבע הקשר קבע גם את הסיום, בו עם מות האהוב אין דרך לדלות מידע ולקחת חלק עם המשפחה ושאר המיודעים באבל. אבלה לעצמה וכן בוודאי מאוד בודדה. מאוד אנושי. מברכת אותך בשבת נעימה וקלילה, יחד עם משבי הסתיו המורגשים כבר באוויר. שלך אני.
        1/10/11 13:52:
      כן ירבו הפוסטים, באוקטובר ובשאר חודשי השנה, האהבה לא מתה. שבת שלום וגמר חתימה טובה.
        1/10/11 13:49:
      לאביה יקרה, אכן סיפור מלא תוגה.שבת מבורכת. ציונה
        1/10/11 13:48:
      כל כך יפה...יפה ועצוב...וכל כך אמיתי...כן...זה קורה לפעמים וזה כואב...כואב....תודה אביה על סיפור מהחיים מסופר נפלא ותודה על השיר הנוגע....שנה טובה ושלווה !!סאלינה
        1/10/11 13:44:
      כתבת באופן מרגש פיסת חיים ...עצוב* והחיים ממשיכים...שבת ששששששלום...
        1/10/11 13:43:
      סיפור אהבה עצוב וכואב היה לחברתך ... אולי זה סימן להתחלה חדשה? החים כמו גלגל, פעם מטה ופעם מעלה ... יפה כתבת *
        1/10/11 13:42:
      toda avia al a shituf
        1/10/11 13:40:
      אביה כתיבה סוחפת ומרתקת והסיפור עצמו עוצמתי ,נוגע וכואב באותה מידה ... זאת אהבה מיוחדת ,אהבה לדורות ...
        1/10/11 13:40:
      גם כן סיפור כואב מהחיים ...מוגש לעילא !
        1/10/11 13:38:

      אביה יקרה
      כתבת פוסט חזק, סיפור אהבה עם סוף עצוב
      שנה טובה ומבורכת**

        1/10/11 13:35:

      אביה . . .!!!! ♥

      ~~~~~~~~

      קודם כל אני חייבת לומר לך

      שסיפרת את סיפורה של חברתך באופן מרתק.

      קראתי וקראתי, ממש רותקתי.

      יש לך את זה בגדול! ~ יכולת הכתיבה, ולא רק שירים!!

      ~~~

      עצוב לי על החברה.

      ברור שהיא חווה משבר עמוק,

      אהבה גדולה ואסורה, סוד,

      שהיא קטעה באמצע בגלל סיבותיה,

      אבל הקשר לא ניתק,

      הרגש העז נשאר,

      ולפתע, ללא הודעה מוקדמת,

      ללא הכנה מראש . . .

      כזו מכה.

      טוב שיש לה אותך לחלוק איתך את כאבה. ♥

      ~~~

      אני יכולה לומר עוד הרבה

      על כל הסיפור הזה,

      אבל ~ היי ~ זה הפוסט שלך,

      לא הפוסט שלי חיוך

      ~~~

      עצוב.

      אבל מאוד נהניתי לקרוא אותך. נשיקה 

        1/10/11 13:34:
      הסיפור שלך נגע לליבי , הפרידה תמיד עצובה וכואבת עד שיום אחד נמוג הכאב ונזכרים בו כמו בחלום רחוק . תודה אביה היקרה על הסיפור , למרות שהוא כל כך עצוב הוא כתוב נפלא ♥
        1/10/11 13:34:
      סיפור אהבה במיטבו...מעניין מי היא רונית?
        1/10/11 13:34:
      בהחלט סיום עצוב..
        1/10/11 13:34:
      עצוב אבל אלו החיים - כתבת יפה
        1/10/11 13:33:
      סיפור עם סוף עצוב...נאחל שנה טובה לכל האוהבים (-:
        1/10/11 13:28:
      נפרדנו כך היתה דממה..............פוסט קשה וטעון ברגשות
        1/10/11 13:26:

      אביה יקרה לליבי נשיקה

      סיפור אהבה כנגד כל הסיכויים והסיכונים

      סיפורך הרטיט את נישמתי

      ביחוד שלא היה להם ואפילו עד אחד לאהבתם הגדולה

      והיא - את מקום קבורתו לא תדע להשתטח על קיברו ולהזיל דמעה

      וליבה- לעד ידע זיכרון אותה האהבה......

      העד לאהבה כה גדולה ובחדריו תתיחד עם הזיכרונות....

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך אביה שלי

      שבוע ניפלא חברתי האהובה

       

        1/10/11 13:24:
      * יפה אהבתי, מעניין. שנה טובה רק טוב והרבה אושר אהבה יצירתיות ובריאות בכמות מסחרית

       

      "וְרַק טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלָיו נוֹתְרוּ בָּחוֹל

       עֵדוֹת, לָאָהוּב שֶׁעָבַר כָּאן לֹא מִכְּבָר..."
       
       
       
       
                                    
      מעניין מאוד. שבת שלום ושנה טובה

      ואוו.... אין מילים לתאר.

      אכן פרידה ללא פרידה,

      כואבת כמו כל פרידה אחרת.

      אם לא יותר...

        1/10/11 13:11:
      כוכב....
        1/10/11 13:09:
      דווקא אין לי בכלל זמן לקרוא עכשיו...אז קחי בינתיים כוכב ואחזור לקרוא אחר כך.
        1/10/11 13:05:
      פרידה כואבת.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אביה אחת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין