0
זהו. עברנו את החג הזה תכף יגיע יום כיפור ונעבור גם אותו ואז סוכות..ואז כבר נהיה "אחרי החגים" ועוד שנה עברה ולא הספקנו בכלל לשים לב איך היא טסה לא הספקנו לעשות כלום והנה כבר שוב ראש השנה.... הגלגל הזה של העולם. לפעמים אנחנו שוכחים לעצור לרגע, ולהביט בתדהמה על איך הוא מסתובב. קצת מלחיץ לחשוב על העניין הזה כששומעים בראש השנה את הקול שמהדהד "ובראש השנה יכתב..מי לחיים,ומי למוות,מי בצמא ומי ברעב...וכ"ו.. כלומר כל מה שקרה לנו השנה כבר נכתב כל אלה שמתו במיתות שונות השנה כבר היו רשומים מראש לכך למעלה. וקשה לי להאמין שתפילה אחת היא שתשנה את גזר הדין. אני מדברת עם אנשים כולם מתכננים כל כך רחוק...קודם אני אלמד,אח"כ אעבוד,בעוד כמה שנים אשקיע במיזם, "אני מתכנן את זה ל6 שנים הקרובות" "לעשור הקרוב". מסתכלת,מקשיבה, ולא מבינה. איך אפשר לתכנן לתווך ארוך? איך אנשים יודעים מה יקרה להם מחר? הכל דינמי, הכל ברגע משתנה. מאיפה באה הגאווה הזאת לאדם להיות בטוח שכך וכך יהיה עוד כמה חודשים\שנים\ימים? אז נכון שלא כולם כמוני יושבים ויודעים שזה יכול להסתיים בכל דקה אבל בכל זאת אנשים לא מספיק חיים את הרגע. ואז הרגע עובר. אם כולם היו מאמינים שזה יכול להיות יומם האחרון בעולם הם היו מתנהגים אחרת. העולם היה מתנהל בצורה שונה,אולי אפילו טובה יותר. בעוד שבוע בדיוק כולנו נחתם איפה שאנחנו צריכים להיחתם, ואחרי החתימה הזאת לא נראה לי שכבר אפשר לשנות. אז אני מקווה שחיו של כל אחד ואחד יחתמו שם...בצורה הטובה ביותר.
|