כותרות TheMarker >
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    זהבית כהן ומנו וטרכטנברג למדו על צדק חברתי

    4 תגובות   יום ראשון, 2/10/11, 09:49

    הפאודליזים של איפקס קרס, כי כשלא כמו כל פיאודל טוב הם לא ידעו לשמור על האיכרים ואיבדו גם את הלקוחות. תודה לאיפקס שהביאו לנו את המחאה ולא להתראות .

     

    זהבית כהן מתפטרת מתנובה ומפסגות.    ביוני 2011 כתבתי כי צפויות תנודות באייפקס ישראל :

    המסקנה ממשבר הקוטג' הנוכחי הוא כי האסטרטגיה של משק החלב התרסקה וכי תנובה, איפקס וזהבית יוסף כהן,  שהם מובילי האסטרטגיה, צריכים לחפש אסטרטגיה חדשה ולא רק בעניני חלב ואני לא אתפלא אם נראה בחודשים הקרובים תזוזות באיפקס ישראל .

    זהבית כהן אז יוסף, המנהלת שזכתה לכתבות סוחטות דמעות על ילדותה ונחישותה , היא  הייתה זו שכנראה   עשקה את אזרחי ישראל, ורק כעת למדה מה זה צדק חברתי והתפטרה או נאלצה להתפטר .

    ''

    "זהבית יוסף כהן בערוץ 2 . האסטרטגיה שלה קרסה. האם נראה תזוזות באיפקס ישראל בחודשים הקרובים" מתוך הכתבה ביוני 2011.

     

     

    גם הפרופסור עמנואל טרכטנברג יו"ר הוועדה לצדק חברתי שמונתה על ידי הממשלה בעקבות המחאה שהתחילה בקוטג' של זהבית , עבר כנראה מהפך משמעותי בשלש השנים האחרונות . כך לפחות עולה מהדוחות שהגיש לממשלה ב2008 ומראיונות שנתן אז לעיתונות הכלכלית , כשכיהן כיעץ הכלכלי של ראש הממשלה ומהדו"ח על צדק חברתי שהוגש לממשלה בערב ראש השנה  . הפרופסור טרכטנברג כתב מניפסט חברתי שהיה מתקבל בברכה גם על ידי קארל מארכס וגם על ידי נביאי ישראל.

     

    טרכטנברג מדגיש את עברו בשומר הצעיר, את מאבקו לקיום הוגן כסטודנט  ואת נטיותיו המהפכניות , אבל אלו כנראה לא הנחו אותו ב 2008  והתעוררו מאי שם בנבכי המוח רק ב 2011 .

    ''

    עכשיו נותר רק לראות עם הפרופסור טרכטנברג יבצע את המלצותיו בות"ת המקום היחידי שבו הוא באמת משפיע .


    הפרופסור מנואל טרכטנברג המשמש כיום כיו"ר  הות"ת( הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה)   לא היה ידוע בחיבתו לסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות. הוא חתם על הסכם עם מורי המכללות והתעלם משבעים וחמישה אחוזים מהמורים השיכים לסגל הזוטר, שחלקם הגדול מועסק כמו עובדי קבלן. לאחרונה הוא חתם הסכם עבודה גם עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות והתעלם מחמישים אחוזים מהמורים באוניברסיטאות שנקראים  סגל זוטר. הסגל הזוטר הכריז לפני כמה חודשים על סכסוך עבודה ומאיים לשבש את פתיחת שנת הלימודים תשע"ב.


    טרכטנברג  2008 : 

    אכיפת חוקי עבודה זה כנראה לא היה חלק מהצדק החברתי בבית מדרשו של הפרופסור עמנואל טרכטנברג, כשהגיש ב 2008 את תכניתו הכלכלית חברתית לראש הממשלה.

     

    המדינה לא צריכה לעסוק באכיפת חוקי עבודה למרות שלמעלה משישים אחוזים מהחמישון התחתון עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות משכר מינימום . כך קבע מנואל טרכטנברג העומד בראש וועדת המומחים של נתניהו בהמלצותיו לממשלה בדו"ח 2008-2010 , כשעמד בראש המועצה הכלכלית חברתית . אכן מינוי תמוה ומרגיז של נתניהו והממשלה  המראה על אטימות למחאה המתגברת. 

    ועוד כתוב בדו"ח: "לאכיפה מוגברת של חוקי עבודה עשויות להיות השפעות מנוגדות על התעסוקה:

    מחד, אכיפת חוקי העבודה ובפרט שכר מינימום עלולה להביא לפיטורים של

    עובדים אשר תפוקתם השולית נמוכה; מנגד, אכיפת שכר מינימום עשויה לעודד את הצטרפותם של עובדים חדשים למעגל התעסוקה. לפיכך, בשלב זה ועד לעריכת מחקר ממוקד בנושא אין אפשרות להעריך את השפעת הכלי על התעסוקה. בדו"ח נמנעת הוועדה מלהמליץ על תקציבים או פעולות לאכיפת חוקי העבודה. וכמו שנאמר גם: על ראש הגנב בוער הכובע והממשלה היא הראשונה להפר את חוקיה. 

     

    טרכטנברג 2008 בנושאי מיסוי:

     

    טרכטנברג בדו"ח שלו מדבר  על העלאת מס החברות וב2008 הוא דיבר על  הורדתו 


    אז מה ביבי ידע על דעותיו של טרכטנברג והאם הוא צריך להיות מופתע מעמדותיו, לאור השבחים מקיר אל קיר שקיבל מר טרכטנברג ושתיקת המדיה  המבקרת.  להלן קטע מעניין מהעיתון כלכליסט מלפני כשלש שנים. כי בניגוד למה שנכתב בעיתונות היום הרי  שטרכטנברג לא אוהב את הורדת  מס החברות הרי בכלכליסט מלפני שלש שנים הוא דווקא אהב את זה. 

     

    ביבי הפתיע. לטובה", כתבה סטלה קורין-ליבר בגלובס. "מנואל טרכטנברג הוא ההפתעה הכי גדולה של נתניהו. ההפתעה מתעצמת נוכח העובדה שטרכטנברג דיבר בגלוי, וגם שב ואמר את זה לנתניהו בשיחות האחרונות ביניהם, שהוא מתנגד נחרץ למדיניות האידיאולוגית של הפחתת מס חברות ולנוסחת הקסם 'מס חברות מופחת - צמיחה מוגברת'.

    "טרכטנברג מדבר לא רק על עצירת מתווה הפחתת מס חברות ועל ביטול ההפחתה הצפויה בתחילת 2012 במס זה מ-24% ל-23%; הוא מדבר על ה ע ל א ת מס החברות. הוא מאמין בהרחבת מקורות ההכנסה של המדינה והפניה מוגברת של העושר הציבורי לכיוונים חברתיים [...] לזכות נתניהו ייאמר שאת כל זה הוא ידע, ובכל זאת חיזר על פתחו וחזר וביקש ממנו לקבל עליו את התפקיד. לזכותו של טרכטנברג ייאמר שלמרות כל המחלוקות, הוא מבין את גודל המבחן והאחריות".

     

     בראיון לכלכליסט מנובמבר 2008 אומר טרכטנברג לכתבים אמנון אטד ושאול אמסטרדמסקי :

    במקביל, טרכטנברג תומך בהמשך הפחתת מס החברות. "אין לזה משמעות תקציבית גדולה, ואין לזה משמעות מבחינת חלוקת ההכנסות במשק אלא רק מבחינת הגדלת התחרות הבינלאומית. הבעיה בארץ היא שנוצרה זיקה בין מס חברות לבין מס על יחידים, כך שאם אתה מוריד אחד, אתה חייב להוריד גם את השני. אפשר לנתק את הנטל הזה, למשל באמצעות הטלת מס על דיבידנדים. מדינות אחרות התמודדו עם זה, אבל אני לא בטוח שבישראל כולם רוצים לנתק את הקשר הזה", הוא אומר.

     

    אז מה ביבי ידע? כנראה את העמדות האמיתיות של טרכטנברג כפי שהתבטאו בראיון לכלכליסט בנובמבר 2008, למרות שברור שוועדת טרכטנברג עצרה  את המשך הורדת מס החברות ואפילו המליצה על העלאתו. 


    ומה נאמר בוועדת טרטנברג   2011 (  לגזור ולשמור ואתם לא תצטערו ):


    למה העם דורש צדק חברתי:

    העם דורש ”צדק חברתי" – לא זכויות יתר, לא פרוסה גדולה יותר של העוגה על חשבון זו של השני,

    אלא ”צדק חברתי" לכול, צדק שיודע לדלג על פני קווי השבר של העבר, צדק שלא נעצר אל מול שלטי

    ה"אין כניסה" של בעלי השררה. צדק שיונק מנביאי ישראל, צדק שיהודים הניפו בראש החנית של

    מהפכות העבר. צדק שנשכח בהמולת העשייה התזזיתית שמניעה את המדינה הזאת, בחיפזון

    להדמות לגויים ברדיפה אחרי הסיפוק המיידי של מאווי הפרט על חשבון מאווייו של האחר.

     

    הממשלה מחויבת לצדק חברתי:

    הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי הוקמה כי הממשלה הטתה אוזן קשבת למחאה. אילולא זאת, הדרישה

    לצדק חברתי הייתה עלולה להתנפץ אל מול סלעי האטימות, או להתדרדר לעבר תהומות האלימות.

    היו דברים מעולם גם במדינת ישראל: אל מול ההתפרצות בוואדי סאליב או זעקת הפנתרים השחורים,

    הממשלות דאז שילחו לא וועדות מקצועיות אלא אלות שוטרים, והתבצרו זמן רב בהכחשה עיקשת

    לשורשי השבר והמחאה. הפעם הממשלה נהגה אחרת, ומינתה וועדה עם מנדט רחב ביותר,

    עצמאות מרבית ומשימה לבצעה בשבועות ספורים. ללא מחאה לעולם לא הייתה קמה וועדה שזו

    מלאכתה, אך ללא וועדה ספק ואם המחאה היתה יכולה להוליד שינוי מבוקר.


    מה זה צדק חברתי:

    צדק חברתי פירושו הלימה בסיסית ועקבית בין התנהגות נורמטיבית, תרומה ומאמץ של הפרט,

    לבין התגמול שהפרט מקבל בכל מישור ומישור.

    הדברים אמורים הן במישור החברתי (הוקרה, סטאטוס, תחושת שייכות), הן במישור הכלכלי (שכר,

    ביטחון כלכלי), והן במישור הפוליטי (מידת ההשפעה של הפרט על הקולקטיב). אבל החברה בה אנו

    חיים איננה רק אוסף מקרי של פרטים, אלא מרחב תוסס של אינטראקציות והשפעות גומלין בין חבריה.

    על כן הפרט מצפה להלימה של שכר ועונש לא רק ביחס לעצמו, אלא גם ביחס לאחרים: איכפת לנו

    מאוד אם יש מי שמקבל יותר מהמגיע לו, וגם אם יש מי שמקבל פחות. הדבר מזין את תחושת הצדק

    או האי צדק לנוכח מידת אי השוויון השורר בפועל, כתוצאה ממה שקורה בשני קצוות ההתפלגות,

    העליון והתחתון.


    על מיקור חוץ כלפי עובדים:

    צמצום אחריות כלפי העובדים: טענה שעולה בהקשר של מיקור חוץ היא כי הוצאת השירות

    למיקור חוץ עלולה להביא להרעה בתנאי ההעסקה ולפגיעה בזכויות העובדים. יובהר כי אחריותה

    של הממשלה ביחס לעובדים אלה הינה חלק אינטגראלי מאחריותה הכללית לאכיפת חוקי עבודה

    במשק ולקיומם של תנאי העסקה הולמים על כלל העובדים במשק, ועליה להפעיל לצורך זה תהליכי

    מעקב, בקרה ואכיפה נמרצים.


    על אכיפת חוקי עבודה:


    רקע

    אכיפה משמעותית ויעילה של חוקי עבודה, ובפרט, חוקי שכר מינימום, שעות נוספות והעסקת עובדים

    זרים, צפויה להביא לצמצום תופעת העובדים המצויים מתחת לקו העוני, אשר לרוב הם עובדים בלתי

    מקצועיים בעלי כוח מיקוח קטן ביותר אל מול המעסיק. בנוסף תורמת האכיפה לחיזוק הכדאיות של

    בעלי פוטנציאל השתכרות נמוך להשתלב בשוק העבודה על פני הסתמכות על מערכת תשלומי

    ההברה בלבד.

     תחום מרכזי נוסף המחייב טיפול הוא נושא זכויותיהם של עובדי הקבלן. כך למשל, במסגרת הטיפול

    הנדרשת להבטחת אכיפת חוקי העבודה יש לתת דגש מיוחד על זכויותיהם של העובדים החלשים,

    ובפרט של עובדי הקבלן.


    צעדי מדיניות מומלצים

    מאחר שבמדינת ישראל קיימים חוקים מתקדמים להגנה על זכויות העובדים, יש למקד את צעדי

    המדיניות בצעדים לייעול והגברת האכיפה של חוקי עבודה. בבחינת היקף הפרת חוקי העבודה

    בישראל יש להתחשב בשני מאפיינים מרכזיים הקיימים בשוק העבודה. האחד, עובדים רבים, בעיקר

    עובדים בשכר נמוך, אינם מודעים די הצורך לזכויותיהם, לדרכים להגן על זכויות אלה ולקיומם של

    גורמים שעשויים לסייע להם. השני, עובדים רבים נמנעים מלהתלונן על מעסיקיהם מתוך חשש שהדבר יוביל לפיטוריהם.

    לכן, נדרשת אכיפה ממשלתית יעילה. להלן עיקרי הצעדים המומלצים לצורך הגברת האכיפה של חוקי

    עבודה בישראל:


    1 .  הנהגת אכיפה מנהלית ומתן אפשרות למינהל האכיפה וההסדרה במשרד התמ"ת להשית

    עיצומים כספיים על מעסיקים המפרים חוקי עבודה. בהתאם לכך, על הממשלה לפעול לאישור הצעת

    החוק הממשלתית להגברת האכיפה של דיני עבודה, זאת, תוך שמירת מכלול העקרונות אשר הוסכמו

    בין משרדי הממשלה ובין הסתדרות העובדים ולשכת התאום של הארגונים הכלכליים. יודגש כי החוק

    כולל נדבך חשוב הנוגע באחריות מזמין שירותים או מעסיק בפועל על הפרת זכויותיהם של

    עובדי קבלן - הוועדה מבקשת להדגיש כי עניין זה הו נדבך מרכזי בחוק.


    2  . חיזוק מערך האכיפה. במקביל לאישור הצעת החוק הממשלתית, מומלץ לחזק את מערך

    האכיפה הן באמצעות החלת שיתוף מידע עם רשות המסים ועם המוסד לביטוח לאומי (בכפוף

    לבחינה משפטית של התכנות הצעד האמור), והן באמצעות המשך תגבור כוח האדם לאכיפת חוקי עבודה.

    תגבור זה יתבצע תוך מיקוד האכיפה בהפרות חוקי עבודה של עובדים מאוכלוסיות חלשות, החוששות

    כל העת לאובדן מקום עבודתם, בכלל ובעובדים בני מיעוטים בפרט. נוסף לאמור, יש למקד את

    האכיפה בהפרות חוקי עבודה של עובדים זרים, כך שתפחת כדאיות ההעסקה שלהם על פני עובדים

    ישראלים.

     

     מילים כדורבנות . האם הם ילוו גם במעשים? לגזור ולשמור ואתם לא תצטערו.

     

    דרג את התוכן: