כל סוחר מתחיל יודע שהמקום הטוב ביותר להקים את חנותו הוא המקום בו נמצאים מירב הקונים הפוטנציאלים. ההגיון הפשוט הזה מסביר את סוד הקסם של הטרמינל. כיוון שבטרמינל יש תנועה רבה של אנשים, הערך הכלכלי של המתחם עולה.
זו על רגל אחת הסיבה הראשונית (עוד לפני כניסה לענייני דת) לריב המתמשך והארוך על פיסת המדבר ששמה מדינת ישראל. שכן מדינתנו האהובה עומדת בצומת דרכים של שלוש יבשות – ושולטת על נתיבי מעבר יבשתיים מאירופה לאפריקה, ומשתיהן לחצי האי ערב ולמפרץ הפרסי. כמו כן היא מחברת בין הים האדום לים התיכון, ומהווה נמל פוטנציאלי לחלק ניכר ממדינות ערב. לכן כל כך הרבה ממלכות כמו האשורים, הבבלים, המצרים, הסורים, היוונים, הרומאים, הערבים, הע'ותמנים ועוד התחרו על השליטה בחבל ארץ זה.
במצב הנוכחי בשל הסכסוך הישראלי פלסטיני דלתות הטרמינל כאילו נאטמו. מעבר הסחורות היבשתי מאפריקה לאירופה נקטע, מעבר סחורות מהים התיכון למדינות המפרץ ואסיה התיכונה לא יפרק בנמלי עזה, יפו אשדוד או חיפה. מוסלמים העושים את מצוות החאג' – עליה לרגל למכה – לא יעברו בישראל – כמובן שמצוות החאג' המוסלמית כלפי ירושלים כמעט ונעלמה. למעשה המצב הפוליטי מונע מישראל את הפוטנציאל הראשוני שלה – "כמדינת טרמינל". פוטנציאל הנושא בחובו עצמה כלכלית גבוהה, אך לא פחות מכך גם עצמה מדינית.
נכון הבידוד האזורי של ישראל איננו יוזמה עצמאית ובכל זאת... מגיל צעיר הוטבעה בנו התובנה שביטחוננו תלוי באסטרטגיית "קיר הברזל”. כלומר חומה בלתי חדירה (המושטת על מאזן אימה) היא הערובה לקיומנו. לאחרונה נוסף גם הביטוי הציורי של שר ביטחוננו - “ווילה בג'ונגל". כלומר מדינת ישראל כשתל זר במרחב – שקיומו נעוץ בגובה הגדרות שמונעות מהג'ונגל לחדור לווילה. התובנות הללו שאנו חוזרים אליהן שוב ושוב מקבעים את גבולות ה”קופסא” שבה אנו חושבים. כך קורה שאנו מזהים בכל הצעת פיוס ערבית מזימה שתכליתה לפרוץ את אותו קיר ברזל ולסכן את קיומנו. כך קורה שהאוזן שלנו מיומנת לשמוע ולהעצים את דברי המלחמה שאומרים אויבנו, ולבטל את דברי השלום שלהם. למעשה הגפת דלתות הטרמינל היא גם בחירה קיומית שלנו.
(עם משמעות קצת אחרת אבל איך אפשר בלי) |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו שאלה או קביעת עובדה? אני חושב שהטרמינלוגיה של "החיר" היא סוג של ברירת מילים שמסבירה את דרך חשיבתנו את הסכסוך. השלום הוא מוצר לקנייה - והשטחים הם מחיר לאותו מוצר (וכאן צריך להכנס לסוגיה האם המחיר גבוה או נמוך). באופן אישי אני מתנגד לעיסקה של תשלום מחיר כדי לקבל שלום (נסי למשל לקנות חברות תמורת סחורה כלשהי ותגלי שקיבלת חברות בע"מ)- מצד שני אני מאוד בעד לפתור בעיות כדי להשיג שלום.
ומתוקה
במילים אחרות: אתה מוכן לשלם כל מחיר כדי לפרוץ את חומת הבדידות...
ציונה
כל ניסיון מהצד השני[בשעה שמעולם הפלסטינים לא היו נוחים יותר כמו בקדנציה הזאת] מתורגם בחשדנות ובפרנויה, כך שהמשבר שפוגע בך בצורה הקשה ביותר הוא זה שאינך צופה אותו. אצלנו הוא זה שרוצים למנוע כל הזמן.
ואולי חסר לנו מנהיג, כפי שהגדיר קיסינג'ר, אדם שיוביל את ההולכים אחריו מהיכן שהם נמצאים - אל מקום שלא היו בו מעולם.
למרות שאומרים שלכל אדם יש תחליף למאיר אריאל אין.
שנה טובה.
ברוטוס: דפקה את הביצוע הזה בחרת מכולם?
נטוס: מאיר אריאל, כל-כך חסר לנו כאן, בימים שבם אין מבוגר אחראי בסביבה
..