The wise man said "just walk this way To the dawn of the light The wind will blow into your face As the years pass you by
Hear this voice from deep inside It's the call of your heart Close your eyes and you will find Passage out of the dark"
לפעמים מתחשק לי לצעוק.... הכל בסדר בחוץ – ובפנים סערה...
יש ימים שאני פוקחת עיניים, מביטה במראה ומולי משתקפת- הדמות הזרה...
זה קצת מזכיר לי שכשהייתי קטנה הייתי בטוחה, שאם אסתכל עמוק אל תוך עיניי במראה,פתאום תתגלה בפני דמותי האמיתית... מן מפלצת כזאת, שעורבת בפנים, מחכה לסימן...
והשנים שחולפות ומשנות אותי, בלי שאני מוכנה... חשדנית יותר, אנרגטית פחות – ופחות תמימה.... לא תמימות נאיבית היא שחסרה לי, זו תמימות אחרת... כזאת שמסתכלת ישר בעיניים- ולא מוותרת... כזאת שמאמינה בכוונות טובות, בהתאהבות במטרה... בתחושה הפנימית שהכל יסתדר כי כך נכתב בשמיים- ולא ב"אין דרך חזרה"...
אני יודעת, זה מצב רוח כזה, מלנכולי ולא טיפוסי לי.... מחר בבוקר האופטימיות תשוב, לפחות עד הפעם הבאה...
The wise man said "just find your place In the eye of the storm Seek the roses along the way Just beware of the thorns"
Here I am Will you send me an angel?
Scorpions- Send me an angle
|