לפני 6 שנים הייתי, לשנה אחת, מאלפת קלאסית. למדתי באחד מבתי הספר הגדולים למאלפים שבו כלי העבודה העיקרי שנעשה בו שימוש היה קולר חנק, ושיטת העבודה העיקרית הייתה תיקונים באמצעות הקולר כשהכלב לא עשה את מה שהתבקש או כשעשה משהו שאסור. אילפתי ככה לא מעט כלבים בקורס עצמו לבצע פקודות משמעת בסיסיות וכשהסתיים הקורס- במשך שנה אחת הייתי מאלפת שכלי העבודה העיקרי שלה הוא קולר החנק. הגעתי לבתים של הלקוחות שהזמינו אותי והסברתי להם שהכלב הוא חיית להקה וככזה יש לו צורך לטפס במדרג ההיררכי של הלהקה ושאם לא נראה לו מי הבוס, אז הוא פחות או יותר – יראה לנו.

אחת הכלבות שעבדתי איתן שאני באמת לא אשכח הייתה פיפי, כלבה כנענית וקצת פרועה שנורא נורא אהבתי. היא והבעלים שלה הגיעו לעבוד איתי כי היא הייתה מתנפלת על כלבים בטיולים, הייתה אוכלת המון זבל מהרצפה ונורא מושכת ברצועה. אבחנתי אותה על פי הפרוטוקול שלמדתי ככלבה דומיננטית והמרשם היה שיעורי משמעת בסיסית להעלאת קשב והורדת דומיננטיות. או במילים אחרות: פיפי צריכה הייתה ללמוד מי הבוס.

לא עשיתי איתה עבודה יוצאת דופן באיזושהי צורה. לימדנו רגלי ושבי וארצה. תיקנתי כל פעם שהיא התפרצה על כלב ואחרי כמה זמן היא ביצעה את הפקודות האלה לא רע ברוב המצבים. התוקפנות כלפיי הכלבים לא השתפרה בצורה משמעותית. פיפי עדיין הייתה נובחת על כלבים שהיא הייתה רואה ברחוב וכשהבעלים שלה היה מתקן אותה היא הייתה בד"כ מפסיקה. כשהייתי עובדת עם פיפי ומדגימה האוזניים שלה היו משוכות לאחור והגוף שלה נמוך והסברתי לבעלים שלה שזה מראה שהיא כנועה כלפיי ומקבלת את המרות שלי עליה. כמו בטבע. הטיפול של פיפי נגמר בהצלחה חלקית, היה קל יותר ללכת איתה ברחוב והיא צייתה לפקודות בסיסיות, אבל התוקפנות נשארה.

כמה שנים אחר כך כבר הייתי מאלפת חיובית מוצהרת מזה זמן רב. בזמן הזה הספקתי לבלוע עשרות ספרים, מאמרים מדעיים וסמינרים של מאלפים על התנהגות כלבים, שפת גוף, סימני הרגעה, תיאוריית להקה ובעיות התנהגות. עברתי אצל כמה מהמאלפים הנחשבים בארץ והתמחיתי אצל כל מי שהרשה לי. עבדתי עם כלבים בדרכים הכי עדינות והכי כיפיות והתרגלתי שהכלבים שאני עובדת איתם נהנים מהאימון שלהם, ורוצים עוד ועוד. ידעתי שאני נגד אילוף בקולר חנק וידעתי שעשיתי טעויות עם כלבים, אבל שכחתי לגמרי מה ידעתי אז ואיך דברים נראו. עד שהבעלים של פיפי התקשר אליי יום אחד וביקש שאשמור על הכלבה לכמה ימים בזמן שהוא מחוץ לעיר. שמחתי לקבל אותה אליי, וציפיתי שנעשה המון כיף ביחד, אנחנו הבנות כמו פעם.

התחלתי להבין שמשהו לא בסדר כששמתי לב שבכל פעם שהתקרבתי לפיפי, ככה בתוך הבית, היא הנמיכה את האוזניים וקפאה לרגע מכל מה שהיא עושה, התנהגות שמביעה פחד וחשש. לא הבנתי למה היא מתנהגת מוזר, חוץ מזה שאנחנו חברות ותיקות אני גם בחורה קטנטנה בגובה מטר וחצי וכלבים חברותיים ואוהבי אדם כמו פיפי לא אמורים להתקפל כשאני מתקרבת אליהם. זה היה מאוד חריג בעיניי. במשך שלושת הימים שהיא הייתה אצלי היא נתנה לי ללטף אותה והלכה איתי לטיולים ארוכים, אבל היה מספיק היה שאני רק אסתכל עליה בעיניים והיא הייתה מגיבה באותו האופן החששני.
ואם הייתי מרימה את הקול, סתם ככה בשביל להגיד "יאללה בואי נמשיך ללכת" או כדי למשוך את תשומת הלב שלה כשהיא רחוקה- אז היא ממש הייתה מתכופפת נמוך מלקקת את השפתיים פעם אחרי פעם, ומשפילה מבט. באחת הפעמים שזה קרה עברה בי צמרמורת מטורפת כשנזכרתי פתאום שזו בדיוק שפת גוף שהבנתי אז בתור כנועה ונכונה. הבנתי שאין שומדבר לא בסדר עם פיפי,
היא פשוט מפחדת ממני כמו שמפחדים ממישהו שהכאיב לך.

נורא להודות בזה. תהליך המעבר שלי לאילוף חיובי בלבד היה מלא בשאלות ולבטים. הרבה מחשבות כמו "אני הכאבתי לכלב?? לא יכול להיות! אני מתה על כלבים!" או שאלות כמו "אם אני לא אראה לכלב מי הבוס, למה שהוא ישים עליי?" לשמחתי, מצאתי תשובות לכל השאלות שלי ושנה אחרי שהתחלתי לאלף כבר תליתי את קולרי החנק שלי בתור מתלים לעציצים במרפסת.

אז שלושה דברים קטנים שאני רוצה לבקש מכל מי שקורא את זה:

1. לימדו על שפת גוף של כלבים הם אומרים המון דברים שלא רואים עד שלא לומדים את כל הניואנסים הקטנים שלהם.

סרטון מעולה להתחלה:
http://www.youtube.com/watch?v=MgnLgHFRJu4

חפשו ביוטיוב:  “Calming signals”

2. אם אתם מחליטים לעבוד עם תיקונים וקולרי אילוף הקדישו זמן לקרוא את המחקרים שנעשו בנושא ואת המידע על הנזקים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שכרוכים בשימוש בכלים האלה ובענישה בכלל. הנה כמה שאספתי בשבילכם

3. נסו אילוף חיובי. באמת תנסו. יש המון מידע ברשת- סרטונים, מאמרים ומה לא. בכל שיטת אילוף שלא תנסו יהיו בעיות ושאלות- חפשו את התשובות ברשת, לא חסר.

מומלץ מאוד הערוץ של קיקופאפ http://www.youtube.com/user/kikopup

והאתר של קארן פריור http://www.clickertraining.com/

אני מקדישה את הפוסט הזה לפיפי המדהימה שאני עדיין אוהבת, ותמיד אוהב