אני מעניק ציון גבוה לועדת טרכטנברג, למרות שיש בה המלצות הפוגעות במגזר העסקי; ולמרות שהועדה לא התמודדה עם אחת האפליות הבולטות והמשוועות כיום;  המליצה על העלאת מס החברות למאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, המייצרים מקומות עבודה ולעומת זאת, היא לא התמודדה עם הטבות המס המופלגות, הניתנות דווקא למפעלי התעשייה החזקים, המבוססים והעשירים ביותר בישראל ללא הצדקה עניינית, וכל זאת תחת המעטפת של חוק עידוד השקעות הון, על אף שאין להטבות מופלגות אלה שום קשר להשקעות הון.

אני מעניק ציון גבוה לועדת טרכטנברג על שום שעשו עבודה יסודית, מקיפה ועניינית שאם המלצותיה ייושמו הן יורידו את יוקר המחיה בישראל למעמד הבינוני ולשכבות הביניים.

ועדת טרכטנברג הבינה את הצורך ביצירת תחרות.  ועדת טרכטנברג הבינה את הצורך בשבירת מונופולים ולא היססה להתמודד עם ההגנה המופרזת והבלתי מוצדקת, הניתנת למגזרים מוגנים, דוגמת החקלאות והתעשייה, על חשבון הציבור הרחב. 

אולם הסיבה המרכזית שבגללה אני מעניק ציון גבוה לועדת טרכטנברג היא משום שבפעם הראשונה, לאחר טירוף שחיקת הערכים במדינה, מועלים בדברי המבוא של דוח ועדת טרכטנברג נושאים בעלי אופי ערכי ולאומי אמיתי החייבים להוות את המצפן לכולנו ואני מתכוון לכולנו: שרי ממשלה, חברי כנסת, תקשורת, ועדי עובדים וכולנו.

מדברי המבוא עולה כיוון חדש שכולנו צריכים להרהר בו: הפסקת הסגידה להון ולראוותנות, יציאה מהמערכת המטורפת של פערי שכר דמיוניים והבנה שהתעשרות אינה יכולה להיעשות על גב הציבור הרחב אלא תוך שמירה על כללי ההגינות. 

בשנים האחרונות איבדנו את הכיוון. ממדינה הרוצה לעצב ערכים חברתיים ולאומיים, התדרדרנו למדינה שבה הערכים הבולטים והמוערכים ביותר הם רמת השכר אותה מקבלים המנהלים, ההתמודדות של מי יקבל שכר יותר גבוה, והצורך להצדיק שכר דמיוני בעשיית רווחים על גב הציבור.

סוף כל סוף נאמרים דברים שאולי יזעזעו אותנו מעט ויחזירו את כולנו לשפיות, אשר למענה נוצרה למדינה. שפיות האומרת כי אין זה מספיק לצמוח. אין זה מספיק לגדול. אין זה מספיק שיש כלכלה חזקה עם גרעון תקציבי נמוך, שיעורי צמיחה מרשימים וחוב לאומי נמוך בהשוואה לתוצר. שפיות האומרת כי צריך גם להשקיע מאמצים בחלוקה שוויונית של פירות הצמיחה, בהפחתת יוקר המחייה ובחיים של כבוד לכל עובד.

ועדת טרכטנברג לא יכולה ליצור מהפכה. שום ועדה לא יכולה ליצור מהפכה.

כל ההישגים החשובים שלנו היו הישגים שנעשו בצורה הדרגתית ועל פני טווח זמן ממושך; אבל המאסה העיקרית בהמלצות הן בכיוון הנכון והחשיבות המרכזית שלהן היא בהכוונה הערכית שבפעם הראשונה מנוסחת בכישרון רב ע"י הועדה ופרופ' טרכטנברג עצמו.

אם המערכת הפוליטית תדע להתגבש; ואם ראש הממשלה יוכל להוביל מנהיגות אחידה, כפי שעשה ביוני 2009 תוך כניעה מבישה להסתדרות הכללית, יהיה זה צעד חשוב קדימה.

אני מעניק ציון גבוה לועדת טרכטנברג ואף מציע לכל מובילי תנועת המחאה שיוותרו קצת על כותרות רעשניות ויבינו שאם המלצות ועדת טרכטנברג אכן תבוצענה יהיה בכך הישג לאומי דרמטי, גם להם אישית וגם למדינה כולה.

אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר ולשכת המסחר ת"א והמרכז.