הביקור האחרון שלי ביפן היה קצת יותר משנה.

כל פעם אני נפעמת מחדש כמה הכל כל כך דינמי ומשתנה בקצב שאנו לא מכירים.

עוד לפני 15 שנה שהגעתי לטוקיו חשבתי שהיא מדהימה ביופיה, נקייה והיפנים מקסימים.

והיום סך הכל שנה עברה ואני מגלה מגדלים חדשים, גורדי שחקים, ברים וחנויות חדשות.

השינוי הויזואלי של העיר מעיד על מגמת השינוי שהחברה היפנית חווה היום.

בעבר היה מאוד קשה לפגוש יפני דובר אנגלית ברחוב,  עד כדי שאם היית שואל ברחוב משהו באנגלית, הם היו בורחים כדי שלא יצטרכו להתמודד עם העובדה שהם לא יכולים לענות...

היום טוקיו זוהרת, יפה, נקייה וצבעונית כולה מוארת ומקושטת לקראת הקריסמיס שאוטוטו מגיע.

גם הדור הצעיר משתנה..

מתלבשים אחרת, מתנהגים אחרת, מפוקחים יותר מבעבר ופתוחים לשינויים

ולדברים חדשים.

יותר צעירים עוברים לגור בחול כדי ללמוד תרבויות חדשות ושפה חדשה.

חוזרים ליפן עם נכס של שפה ותרבות ומפגינים זאת בכל הזדמנות.

אז זהו???

יפן המסורתית הולכת ונעלמת?

יפן שהייתה לפני 15 ו- 20 שנה לא תחזור להיות כבעבר?

לצערי לא!

הכל קורה כל כך מהר שלדעתי לאף אחד אין שליטה על מה שקורה.

מה דעתכם?

מי שחווה את יפן בעבר ומכיר אותה היום אולי יכול הזדהות עם דבריי.?