כותרות TheMarker >
    ';

    דתי מיוסר וגאה

    אני גבר בשנות ה40 נשוי+ 4 בנים, דתי וגאה. אני התחתנתי באהבה ומאהבה, הבאתי ילדים לעולם באהבה ומאהבה, תמיד ידעתי את נטיותי והדחקתי אותם. עד שזה פרץ החוצה. פתחתי בלוג בישרא בלוג תחת אותו שם וגיליתי עולם שלם של אנשים החיים חיים כפולים הן דתיים והן חילוניים. הבלוג נותן לנו את השיתוף והמקום לדבר ולעיתים כתף תומכת לכל אלו הזקוקים לה. במצבינו האישי זה המעט שאני יכול לתרום ע"יבלוג זה.

    ארכיון

    שים לך מטרה לדעת את עצמך, שזהו הלימוד הקשה מכל לימוד.{ מיגל דה סרוואנטס)

    0 תגובות   יום שלישי, 4/10/11, 15:36

     

    מודעות עצמית היא מתת נעלה, אוצר יקר כחיים עצמם. היא המייחדת אותנו כבני אדם. אבל נלווה אליה מחיר יקר: פצע הכיליון. על קיומנו מאפילה בלי הרף הידיעה שנגדל, נפרח, ובאורח בלתי נמנע ניבול ונמות. (ארווין יאלום)

     

    TO GO, COOPER, YELLOW,  CASTRO, RENUAR, SO GOOD, YES, HOT. HOME CENTER,

     הרשימה כל כך ארוכה שאין לי את הזמן ואת המקום לכתוב אותה.

    האם אנחנו כל כך חסרי עמוד שדרה? האם אנחנו כל כך שטחיים? כמה עלובים.

    החוסר כבוד  והערכה עצמית שלנו כל כך בולטת בכל מקום שאני הולך ברחוב. האם שם לועזי לחנויות אמורות למשוך את הצרכן? האם שם לועזי אמור להיות יותר יוקרתי?

    יש לי וותק של למעלה מעשרים שנה בנסיעות ברחבי העולם, מזרח ומערב, לא ראיתי כזאת עליבות עצמית כמו שאני רואה בארץ. מהיכן נובעת הרגשי נחיתות העצמית שלנו?

    הסופר יורם קניוק ביקש להסיר את הכיתוב יהודי מתעודת הזהות שלו. אני בז לעליבות הנפש שלו.

    קונפוציוס אמר: כל מה שמבקש האדם הנעלה נמצא בתוכו. כל מה שמבקש האדם הנחות נמצא אצל זולתו. האם כל כך הרבה נחותים יש המחפשים אצל זולתם?

    בלא מעט מדינות אירופיות על הדרכון היה מוטבע JUDE. לא מכבוד אלא מתוך גנאי. היום אנחנו חיים במדינה יהודית. אני לא נכנס לויכוח של הפרדת הדת מהמדינה. אני מדבר על מי שאנחנו. לכל אורך ההיסטוריה שרדנו על היותנו יהודים, לא ישראלים, יהודים! מי שאומר אחרת מעוות את ההיסטוריה. מתקופת רומי דרך יוון הצלבנים, ימי השואה ועד להקמת מדינת ישראל. יורם קניוק, באחד מספרי היהודים הנקרא תהילים כתוב: "מכל מלמדי השכלתי". אני משתדל ליישם את זה בכל יום. אברהם לינקולן באחד מנאומיו אמר, איננו יכולים להימלט מההיסטוריה. תמחק, תסיר, תקשקש, תעלים את המילה יהודי אתה לא תוכל להימלט מההיסטוריה. חלק מיהודי גרמניה בשנות ה30 החשיבו את עצמם כגרמנים נאמנים. מאוד רחוקים מהיהדות. התעטפו בהשכלה, בתרבות, בכך הם חשבו שהם יעלימו את יהדותם. הסוף ידוע, הם הושמדו אך ורק בגלל יהדותם.

    יורם קניוק, תפנים את דבריו של סופוקלס: "החכם שופט את ההווה לפי העבר".

    מה אנו מלינים על החינוך בישראל עם עליבות עצמית, עם שטחיות ורגשי נחיתות?

    בעמוד הראשי בעיתון ישראל היום של סוף שבוע לפני שבועיים במגזין תמונתה של בר רפאלי מרוחה על כל העמוד עם הכותרת ליידי בי. לאחר מכן ידיעה בעיתון מעריב, בר רפאלי הגיע לאיזה מוסד בארץ והילדים קיבלו אותה במחיאות כפיים. מיותר לציין כמה פעמים וכמה ידיעות חלולות מתוכן על אודותיה כתובות בעיתונים השונים. בר רפאלי? אשת קריירה צבאית? מדענית? סופרת? היסטוריונית? אולי רק אקדמאית? אהה נזכרתי, סתם בחורה יפה ללא כל רקע צבאי, אקדמי. בחורה סתמית המוכרת את יופייה לכל המרבה במחיר. יש כאלו שיאמרו על מהו מתבכיין או מקשקש? אני מתבכיין על החינוך העובר לילדינו דרך העסקים בארץ שלא מתהדרים בשמות עבריים. אני מתבכיין על סופר ישראלי שוויתר להתהדר בגאון בכינוי יהודי. אני מתבכיין על שטחיות מטופשת  מבר רפאלי דרך  תוכניות ריאליטי מטופשות. אני מתבכיין  על מורשת ומסורת העלולה להעלם. סר ישעיה ברלין שהיה מגדולי הוגי הדעות של שנות ה20 אמר: "אין דבר נקלה וברברי יותר מזלזול במסורת אבות".

    אריסטו אמר:  "התקווה היא חלומם של האנשים הערים".. למען עתיד טוב יותר אני מאחל לכולנו להיות אנשים ערים.

    לסיום אצטט את דבריו של אלכסנדר דיומא מתוך ספרו המרתק הרוזן ממונטה כריסטו:

    יום יבוא ואלוהים יחשוף את סודות העתיד לפני האדם. עד אז תתמצה כל החוכמה האנושית בשתי מילים: ציפייה ותקווה.

     

    שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      dati-g
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות