חתונה שיוט לוויני במרחבי הגלקסיה...
לקוחות שלי מחתנים את בנם, חתונה רביעית השבוע... בלי עין הרע.... הופעה חובה, כמובן... חייבת, חייבת להגדיל אשראי. או לחילופין לשדוד איזה בנק :))))) נסעתי לפי המפה שהיתה מצורפת. הפעלתי גם GPS, פניתי לכלא אימתני חומות גבוהות (של תקווה? באמת לא יודעת...) משם מתחת לגשר של כביש ראשי, על פי המפה הייתי צריכה להמשיך ישר. ובכן, היו שם 4 פניות. (אף אחת לא הובילה "ישר"). הימנית ממשיכה צפונה, אחת ללא כניסה, השלישית מובילה לתוך פרדס חשוך ומשם לג'נין.... הרביעית מחזירה אותי הביתה.... השעה כבר 20:00 חשכה מוחלטת, ואני פחדנית, לא נוהגת בשום אופן לתוך פרדס אפל, אפילו לא כביש, רק דרך כורכר...... גם לא איבדתי שום דבר בג'נין... מה?? השתגעתי?? קצת התברברתי בין הפניות,הרדיו מתנגן בפול ווליום, באיזה מוזיקת Heavy metal.... שלא אהיה לגמרי לבד:))))) משתעשעת בסללום בצומת החשוכה והמיותמת, דלתות הרכב, נעולות... אף רכב לא עובר, אין את מי לשאול.. ואולי באמת יותר טוב שכך.. אנחנו הרי לא רחוק מג'נין:)))) החלטתי לחזור הביתה. להכנס למחרת למשרד של המזמינים, לתת להם את הצ'ק, להסביר שלא מצאתי את הדרך וזהו.. לא ממש בא לי להעלם בתוך פרדס חשוך גם לא להגיע לג'נין.. אני בדרך חזרה הביתה, ולפתע משמאל מבחינה בשלט המורה בדיוק על המקום שחיפשתי.. טוב, עדיין נסעתי המון בדרך בחשיכה מוחלטת, בין שדות בור, ופרדסים... את זה אני ממש לא אוהבת, לא רוצה שיצוץ לי איזה בעל חיים שאני חלילה אדרוס בלי כוונה, אבל בסופו של דבר הגעתי.. החופה נערכה רק בשעה 22:30, עד שכל האורחים הצליחו להגיע...עלי כעסו החברים, על שלא התקשרתי ותיאמתי שיבואו דרכי וניסע יחד, נו שויין, עבר להם.... הם הרי רגילים...... המקום ממש מוזנח.. אפילו לא כיסחו את הדשא שהיה מאד גבוה. כל הזמן היה בי חשש, שמא מסתתר לו איזה עקרב או נחש בתוך הדשא הלא מכוסח.... ובמרכז ממש בין השולחנות הערוכים, המפות הלבנות, הכלים המהודרים, היתמרה לגובה עצום אנטנה המשרתת כנראה את כל אמצעי התקשורת. האוכל היה ממש משובח, ישבנו, סיפרנו בדיחות, שתינו יין אדום. המוזיקה היתה כל כך קולנית, שבקושי שמענו האחד את השני, נסענו הביתה, ספוגי קרינה ויין.. וכבר ראינו שם את האחות הגדולה וגם את הגיסה, שתיהן בהריון מתקדם, מה שאומר, תוך חודשיים שלושה, חמסה, חמסה.... נהיה מוזמנים לשני אירועים נוספים... חברה, יופי, שתרבנה שמחות, אני מוכנה לבוא לרקוד, להשתולל, לשתות יין, לשמוע בדיחות...., אבל בבקשה, בבקשה. שיהיה זה במקום של יישוב, ובלי אנטנה פרטית ענקית ממש מעל הראש... ולכל חבריי, אאחל מפה מעל גלי הוירטואליה. גמר חתימה טובה, הרבה אושר בריאות והמון המון אהבה.... ציפי |
