כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    במדינת הגמזים

    18 תגובות   יום רביעי, 5/10/11, 21:48

     

     

    הכל התחיל משכנינו, בני הזוג יצחקי. בחדר המדרגות עדכנו אותנו היצחקים בהתלהבות על שובם זה עתה מהאתר התיירותי "ליליפוט". נחפזתי להיפרד מעל האדון יצחקי, אך זרע הפורענות כבר נזרע:

    אבא - כך הגדולה – מה זה "ליליפוט"?

    למלמתי שזה הכינוי שקיבלנו באו"ם, אך בתי הגיבה בריצה קלה אל ידידה הטוב, מר גוגל, וכך נגזר עלינו לשרך את מכוניתנו בשבת סתווית אחת לאתר "ליליפוט", בואכה לכיש. למזלנו השיגה אשתי דיל משגע דרך מקום העבודה, וכך נכנסנו במחיר של ע"ה מאות זוזים זניחים בלבד.

    לחופי השלוליות שכונו "כינרת" ו"הים התיכון" חסרו לי פחיות הקולה, ערימות הזפת והמזרקים נגועי האיידס, אבל – היי, זו ישראל. שלמות תחפשו במקום אחר.

    עברנו בין דגמי הערים, שנפרשו במרחב ללא סדר והגיון נראים לעין. לתהייתי בדבר האפשרות שזו אמירה פוסטמודרנית על המפעל הציוני, השיבה אשתי שהקטנה אוכלת חצץ.

    מאי-שם צץ בחור ועל חזהו תלויה קופה רושמת:

    חמישים שקל!

    משכתי בכתפיי. העיקר שהילדה תהיה מרוצה.

    אוקיי, אבל למה חמישים שקל?

    החצץ מלוכלך. טרי זה במאה.

    כמה זמן יש לנו עם זה?

    חמש דקות. ואני מקפיד. יש תור.

    ודאי.

    ולא לשים בכיסים. אתם עוברים שיקוף חצץ ביציאה.

    נראה לי שהוא עבד עלי. החצץ דווקא נראה טרי. אך הזמן לא היה כשר לצאת חוצץ. גררתי את בתי מהחצץ אך -

    סירות פדלים! צעקה בתי בהתרגשות.

    אצנו למקום האטרקציה ועמדנו בתור רק כדי לגלות שצריך לשלוף שוב את הארנק. גם בסרט בן עשר הדקות אודות מדינתנו הנאווה נדרשנו לטבין ותקילין שמנים.

    בתא הצר שהתחזה למצפה התת ימי באילת שחו שלושה קרפיונים אומללי מבט הלוך ושוב.

    נו, לפחות זה חינם, אמרתי. אפשר לנשום לרווחה.

    הבחור עם הקופה הרושמת צץ:

    חמישים שקל.

    מה חמישים שקל, צעקתי, על מה?

    אתה נושם, ציין הבחור. מה אתה חושב, האויר פה חינם?

    אני לא מתכוון לשלם בשביל לנשום, אמרתי.

    הבחור משך בכתפיו:

    אין בעיה, אמר. אתה לא חייב לנשום. בחירה שלך.

    העברתי עיני סביב. כולם נשמו בהפקרות אורגיאסטית: הורים, ילדים, סבתות. דגים.

    לעזאזל, אמרתי במעי, לא יתכן שכולם ינשמו ורק עקב קמצנות אמנע זאת ממשפחתי.

    הצצתי לאחור. אשתי פתחה וסגרה את פיה כקרפיון, עיניה יוצאות מחוריהן. הילדה, מצידה, כבר היתה סגולה.

    טוב, טוב, רטנתי ופתחתי את הארנק.

    לפני היציאה עברנו בדגם בגודל טבעי של סניף בנק ובית משפט השלום.

    אני מבין שאת השיאים הם שומרים לסוף, אמרתי בהערכה.

    אך זה לא היה דגם. השומר (בגודל טבעי) עצר אותי:

    כאן אנחנו מאפשרים לך לבצע את הפרוצדורה של הטלת שעבוד על מכוניתך, עיקול מכנסיך, הטלת משכנתא שניה על ביתך, מכירת ילדיך לעבדות וכל הדרוש לשם תשלום חובותיך בעוון קניית הארטיקים בקפטריה שלנו - וכל זה בלי להסתבך בפקקים בכניסה לעיר ובלי לחפש חניה.

    הודיתי לו בנימוס ובהליך קצר נכנסתי לסניף הבנק ועשיתי לעצמי ברית מילה פיננסית.

    ביציאה עמד הבחור עם הקופה הרושמת, שיניו הצהובות נוצצות באורה של שמש הסתיו:

    מאה שקל לאיש בבקשה.

    שאלתי בהכנעה למה זה, ועל כן ביאר לי האיש שבכניסה גובים כסף, נכון?

    נכון.

    נו, אז למה לא ביציאה?

    הגיוני, לאטתי.

    לאחר מכן לא היה עלינו עוד לשלם פרוטה שחוקה, אלא רק בכניסה לחניה, בעליה לשאטל, בירידה ממנו וביציאה מהחניה. בעודי נוהג הצצתי בעצבנות לאחור עד שנעלם באופק הבחור עם הקופה הרושמת, מנפנף לעברנו בחביבות.

     

    למחרת פגשנו את היצחקים בחדר המדרגות:

    היינו ב"ליליפוט", תיארתי כחולמים.

    והבית עדיין שלכם? שאל אלכס יצחקי בחוסר אמון.

    אני לא נותן לזוטות כאלה להטריד אותי, גיחכתי. הפלגתי בשבחים על האתר, הודיתי לו מקרב לב על ההמלצה והלכתי לאוהל.

    עד מתי תישארו שם? צעק יצחקי מחלון ביתו.

    עד הגשמים! קראתי בחזרה. כיף פה!

    אני לא הולך לגלות לו כמה שנים נותרו עד להסרת העיקול על ביתנו. את הבחור הנחמד שעבר לגור בביתנו עם קופה רושמת הצגתי בתור בן דודי. מה אני צריך שיצחקי ידע שאני פראייר.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/11 07:23:

      צטט: forte nina 2011-10-05 22:15:51

      הגמדים דורשים 'צ-ד-ק חב-ר-תי'!

      עד מתי רשעים יעלזו?!

       

      עד שייגמרו הפראיירים. כלומר - לעולם ועד.

        11/10/11 07:22:

      צטט: ארזעמירן 2011-10-10 11:10:29

      הייתי מייעץ לך לשנות את שמך ל-אפריים, לולא הייתה לו , לשם, ארומת-חננה עוד יותר (אפילו) מ-אהוד. וגם - מצחיק. לגמרי מצחיק.

       

      לא אשנה, מאותה סיבה שאתה לא תשנה את שמך ללואי ויטון.

        11/10/11 07:22:

      צטט: lexis 2011-10-08 13:11:32

      מצויין, אבל אני בעד להוסיף את השם המפורש של האתר, בתגיות או משהו. שיעלה בחיפוש הבא של "ליליפוט" בגוגל, למען יראו וייראו. אה, וגמר חתימה טובה לך ולמשפחה, אהוד :)

       

      אני לא בעד. מה את רוצה, שתהיה הסתערות כללית של עורכי דין עלי, ששכרם משולם מהכספים ששילמתי שם?

        11/10/11 07:21:

      צטט: שלויימה (חוני) 2011-10-06 02:33:35

      בקנדה זה יותר זול אבל פחות מצחיק.

       

      בקנדה, בקנדה... אני אוהב שאתה מוציא לי את העיניים.

        11/10/11 07:20:

      צטט: כמעין המתגברת 2011-10-06 01:37:28

      ולמה ה"עם" לא דרש צדק חברתי?

       

      כי העם היה עסוק בלחפש את הבקבוק של התינוקת ולחגור את הבנות וכל זה בשלושים מעלות בצל.

        11/10/11 07:20:

      צטט: זונות פוליטיות 2011-10-05 23:07:31

       

      ברוטוס:   אפריים קישון מתהפך בקברi



      נטוס:      מזמן לא צחקתי כל כך חזק

       

       

      ..

       

      למה מתהפך? אם כבר, אז מתגרד בנחת בצד.

       

        11/10/11 07:20:

      צטט: mom.doc 2011-10-05 22:48:42

      מיני ישראל אכן מקום מבחיל למדי. הגעתי לשם איכשהו בטעות לאחרונה (הוזמנו לבת מצווה שם) והייתי בהלם מהתאוותנות של בעלי המקום.

       

      אני לא מאשר ולא מכחיש. מה אני צריך שהם יתבעו אותי. "כבודו, הוא כתב שאנחנו גובים כסף על נשימה! מישהו עוד עלול להאמין לזה!"

        11/10/11 07:18:

      צטט: Da Vinci 2011-10-05 22:08:16

      הפואנטה היא שההוא עם הקופה הרושמת הוא הבן דוד של יצחקי, על באמת.

       

      ________________________________________________________________

      אם היית הולך עוד צעד נוסף וכותב "הג'ינג'י עם הקופה הרושמת" קישון היה מודה לך מקרב קבר.

      רגע - איפה המפתחות שלי?!

       

      מגיע לך.

        10/10/11 11:10:
      הייתי מייעץ לך לשנות את שמך ל-אפריים, לולא הייתה לו , לשם, ארומת-חננה עוד יותר (אפילו) מ-אהוד. וגם - מצחיק. לגמרי מצחיק.
        8/10/11 13:11:
      מצויין, אבל אני בעד להוסיף את השם המפורש של האתר, בתגיות או משהו. שיעלה בחיפוש הבא של "ליליפוט" בגוגל, למען יראו וייראו. אה, וגמר חתימה טובה לך ולמשפחה, אהוד :)
        6/10/11 02:33:
      בקנדה זה יותר זול אבל פחות מצחיק.
        6/10/11 01:37:
      ולמה ה"עם" לא דרש צדק חברתי?
        5/10/11 23:42:
      בדיוק ככה.
        5/10/11 23:07:

       

      ברוטוס:   אפריים קישון מתהפך בקברi



      נטוס:      מזמן לא צחקתי כל כך חזק

       

       

      ..

       


        5/10/11 22:48:
      מיני ישראל אכן מקום מבחיל למדי. הגעתי לשם איכשהו בטעות לאחרונה (הוזמנו לבת מצווה שם) והייתי בהלם מהתאוותנות של בעלי המקום.
        5/10/11 22:15:

      הגמדים דורשים 'צ-ד-ק חב-ר-תי'!

      עד מתי רשעים יעלזו?!

        5/10/11 22:08:

      הפואנטה היא שההוא עם הקופה הרושמת הוא הבן דוד של יצחקי, על באמת.

       

      ________________________________________________________________

      אם היית הולך עוד צעד נוסף וכותב "הג'ינג'י עם הקופה הרושמת" קישון היה מודה לך מקרב קבר.

      רגע - איפה המפתחות שלי?!

        5/10/11 21:58:
      יפיפה!

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין