בנוצתה על פיו,

תרדמה.

וכנשוק שרף

ניעור לתחיה.

העולם בחוגה

סובב שיכור 

והלב בעגולה 

חובק כל הויה.

הנה זו הגבעה

מרכינה ראשה מול שמיה

והר גאה הפך גיא,

מפני החושך, מפני האור.

רואה אותה בלבנה

מלאה כשלבו חסר

לחשה בנוצתה:

בתרדמת הדמים

כולנו מלאכים .