שלוש הערות על סטיב ג'ובס: 1. כל הרשת הומה הלם וצער. אתמול בלילה, נהרג אדם שבנה סוכה בירושלים, לא עליו ההמולה, אלא על סטיב ג'ובס. איש משמעותי, משפיע, כמעט מיתולוגי אם לא מיתוס בחייו. האיש מהסוכה וג'ובס חד הם, בשר ודם, חיים ואז מתים, אבל העצב על ג'ובס הוא גם עצב על עצמנו, פחד מהמוות שלנו. אנשים מיתולוגיים נתפשים אצלנו ככאלו שממציאים את העולם, וגם כאלה שלא יכולים למות, בטח לא בגיל 56, ואם הוא מת, מת משהו בביטחון שלנו כלפי העולם וכלפי הנצח השקרי. התחושה היא של אדם קרוב שמת, הרי הוא בביתנו דרך כל גאדג'ט אפשרי. ואדם קרוב מת תמיד מחזיר אותך לדיון על המוות שלך. 2. ג'ובס שינה את העולם. ללא ספק. את הטכנולוגיה ותחום הצרכנות שבו. הוא לא שינה ערכית-מהות דבר. הוא הנרי פורד של המחשבים, כך הוא ייזכר. הוא הקל על חיי כולנו, ממש כמו האוטו, אבל הוא לא שינה סדרי עולם פנימיים. אייפון הוא מכשיר נפלא לכולנו, אבל במדינה ללא חופש ביטוי הוא חתיכת ברזל. עוד מאתיים שנה ימשיכו לצטט את לותר קינג או לינקולן כי הם עסק במהויות ערכיות-הומניות, ג'ובס יהיה הנרי פורד. לא מעט, אבל לא משנה עולם. 3. גיל 56. תמיד אמרתי ואמשיך לומר, האיכות חשובה יותר מהכמות. |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברוטוס: אצל היהודים היה מקובל שנים הרבה ששם המשפחה נגזר ממקצוע ראש המשפחה, שלרוב עבר מאב לבנו. כך אתה מוצא שמות משפחה כמו חזן, שוחט, חייט, נגר, סופר, וביידיש שרייבר, מצגר ועוד, ובערבית נמצא את אותם שמות מקצועות, מועלם, טביב ועוד
נטוס: אחרי כל ההסבר הזה, אתה רוצה לומר שסטיב המנוח לא הסתפק בעבודה אחת?
..
* צודק שרון גם בתפיסתנו את המוות שלו בעיניים שלנו ובפחדים שלנו מפניו, וגם בכך שהוא מקביל של הנרי פורד ולא של מרתין לותר קינג אפילו לא של רוזה לוכסמבורג. "כולם מדברים על שלום אפחד לא מדבר על צדק" מוקי
1. המפורסמים מפורסמים גם במותם, זה היה תמיד מנהגו של עולם. מעבר לבונה הסוכה בירושלים באותו יום מתו כמה מליונים ברחבי העולם, רובם אפילו לא מוזכרים.
2. עוד מאתים שנה הצאצאים שלנו יכתבו על מסופון ... סליחה, יהיה להם צ'יפ מחובר למוח שהם יפנו את המחשבה שלהם אליו שימצא להם את הפתרון, מה זה הוגה דעות... לדעת מי קינג או לינקולן, הרוב לא ידעו אפילו למה אתה התכוונתה פה.
3. הפטנט של סבתא שלי, התקף לב זריז בגיל 72, אני מוכן לאמץ אותו (אם יש סיכוי שאני אגיע לשם).
אני מסכימה אתך לגמרי. מעדיפה להשוות אותו לביל גייטס, שאת הונו מקדיש למען חינוך הילד ומשקיע בספריות ובהעשרת בתי ספר בתקציב הגדול יותר מתקציב החינוך של מדינת ישראל. צניעותו מלמדת אותי ואת הילדים על חשיבות ההשכלה יותר מכל. סטיב ג'ובס השיג למען עצמו בעיקר את הישגיו, אנחנו נהנינו ונהנים אך אין בכך מס ערך מוסף. חבל שמת כמו כל אדם אחר. נכון שרון איכות חיים חשובה מכמות. אם אפשר לשלב אותם , מה טוב.