כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    רק אני

    57 תגובות   יום חמישי, 6/10/11, 09:01

     

     

    את יום הולדתי העשרים לא חגגתי בתשע עשרה באוקטובר שבעים ושלוש. ספרתי כל שניה ממנו בעיניים קרויות לחשיכה הנעלמת ומתגלה בהבזקי טילי פרוג הנגמרים מולי. סופת ברקים זה לא. אבל נראית כך מול טילי הפרוג והאחרים, ומנועי מסוקים ורעש סילוני מיג רוסי ומתח על.

     

    ריח נורא. התראות התקפות קומנדו מצרי גורמות לי להנעת גופי על צירו ללא הפסקה. לבחון כל תנועה בין מצוקי אום חשיבה מול התעלה. שבועיים קשים עברו עלינו. אתמול, קידמו אותנו לכאן לקראת הסתערות ההבקעה. לא נראה שזה יגמר. 

     

    יום הולדת מוזר. עוד יום קרב. לבד. צנוף על קצהו הצפוני של המצוק הענק. אום חשיבה. מבצר ולפניו פרוס מדבר. בור מודיעין בחצי האי סיני. עמדת פיקוד קדמית מול אגמי התעלה. אני בתצפית. כרגע כבה מנוע של טיל שנפל מולי. לא רחוק. מאות מטרים. עקבתי אחרי מעופו האיטי אלי וחישבתי, "יגיע? או לא."..., נפל. מזל.

     

    פתחתי את המכתב. הורדתי את הקסדה לרגע, והוצאתי אותו ביראה. חבוי היה, מוגן מעל רצועות העור הרטוב, תחת ספוגית הצמודה לפסגת קסדת המתכת. עיגולי עיגולים איירה בטושים בגווני ירוק. חיברה אותם, קישטה את המעטפה. המכתב, האחרון ממנה עת יצאתי לקרב. לא קראתי אותו. שמרתיו בקסדה לרגע כזה במיוחד.

     

    קמע. לקחתי אותו איתי בראשיתה של ההתקפה ביום הארור ההוא. יום כיפור. עברו שבועיים. יותר מששת הימים. לא נגמר. פתחתי אותו לאט, מביט בו מוקסם. קפאתי. דחפתי אותו לחולצה המיוזעת וכיוונתי את ה- אף אן הדרוך לשחור הוואדי. עוד הבהק מלחמה האיר לרגע. לא, זה לא קומנדו אויב. אולי שועל...

     

    חזרתי לבחון קדימה, מערבה אל האגם. המ.ק 25 שלי שבק. זהו, אני לבד. כולם במרחק. בעומק האדמה. 'אין לי איך להודיע אם אראה אותם. רק אני כאן. מולם. אני והמכתב'.

     

    מיוזע מפויח ומשומן, פתחתי את קיפולי אהבתי וקראתי בם את מלוא אהבתה. יודע שלא אראה אותה שוב, חשבתי רק 'איך אשמיד אותו רגע לפני שאמות. שלא יפול בידי מצרי...'.

     

    היה זה יום ארוך ביותר ויום הולדתי.

     

    אחרי התחפרות במצוקי הג'ידי וירידות למארבי טנקים על צירים בלילות. טיפוס עם שחר חזרה אל המתחם, באו רגעים בהם כיוון המכוון שאכבוש את איסמעיליה. אבל השאיר אותי ואת חבריי החמושים על המנחת שם. אחרים המריאו בשלושה יסעורים אל גורלם שנחרץ.

     

    שלושים ושמונה פעם, ואין שנה שאינני נחנק ומיבב על רבים כל כך מחבריי ובני משפחתי ז"ל. שמותיהם נותרו חריטה שחורה, בי ובלוחות זכרון בחורשת העיר, מושב, כפר, קיבוץ ועיירה בישראל. רבים באלה, אינם שווים את הדממה שהותירו הם. גם לא את כאב הצריבה שבלב החי. 

     

    מדאיגה אותי המדינה שלי. מאכילה ומשקה מחצית אזרחיה שאינם נמנים בהגדרה על מי שילחמו עליה. ילחמו עליה עבור כולם. הכי עצוב כואב ומדאיג הוא, שכאילו רק אני בין כל שניים בארצי, יודע שאין לנו ארץ אחרת. 

     

    אנא, יכיר יוקיר ישמור ויזכור כל העם בישראל את לוחמיו.  

     

    ''

    לחיצה על האות לסיפור המעשה

    ויש גם כאלה


    מלחמת יום כיפור

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/11 07:49:
      תודה רבה לכולכם. חזרתי משבועיים במרוקו ונמכנסתי לומר תודה רבה ולהתראות בקרוב.
        13/10/11 20:27:
      מרגש
        13/10/11 19:47:
      " יודע שאין לנו ארץ אחרת"...תמיד מתרגשת ..חרוט בליבי על בית בישראל חושב כל בית בישראל מרגיש המון כאב המון שותפות ולכל אחד הסיפור שלו אבל אמירה הזאת נמצאת אצל כולנו. תודה על הסיפור המרגש והאישי שלך.
        13/10/11 13:15:
      יום הולדת הוא יום של חשבון נפש, שוקעים בזכרונות, אכזבות או גאווה. יום הולדת שמח.
        12/10/11 07:30:
      מזל טוב, אומנם באיחור אבל עדיף מאשר אף פעם... ואכן אין לנו ארץ אחרת..ואני מקווה שיום אחד... הזיכרונות והכאב יתחלפו באור של שלום...
      תודה שאתה משתף בזכרונותיך
        10/10/11 07:32:
      קצת באיחור-ריגשת אותי, מקווה שאתם מבלים טוב. מה אתה גם מזל מאזניים?
        8/10/11 20:01:
      גמר חתימה טובה ויום הולדת שמח בכל זאת
        8/10/11 09:25:
      פוסט מעניין ומרגש גמר חתימה טובה , אשוב!
      זוכרת ולא שוכחת את בכתובים באותיות שחורות באותו ספר לבן ונורא. כל כך כַּבדה המלחמה ההיא.
        7/10/11 19:26:
      איזה סיפור!
        7/10/11 19:10:
      מרתק. המלחמה הארורה ההיא חרוטה בליבותיהם של כל אחד ואחת מאיתנו. האם המנהיגות הפיקה לקחים ? ממש לא. האם כולנו נושאים בעול הזה של הגנת המדינה ?ממש לא. אפשר להיות אופטימים ביום כואב שכזה ? לא בטוחה. גמר חתימה טובה
        7/10/11 18:28:
      ריתקת אותי רוני (-:{
        7/10/11 17:42:
      וזה לא נגמר. הילדים שלנו עכשיו נושאים כל כתפיהם את העול הזה, את שלום המדינה הזו. גמר חתימה טובה לך וליקרים לך. ושתהיה שנה טובה
        7/10/11 16:25:

      גמר חתימה טובה וצום קל.
      שבת שלום לך ולמשפחתך יקירי.

       ''

      ועכשיו ברור לי יותר מתמיד...שום דבר לא קורה ללא סיבה.עולם של תוצאות עולמנו הקטן. מזלך הוא מזלנו גם!!! אוהבות אותך לב חם.
      *גמר חתימה טובה
        7/10/11 13:59:
      יש לי הרבה מה להגיד על פניה של ארצנו, אבל נראה לי שעדיף שאשתוק. בכל זאת - יום כיפור בפתח...
        7/10/11 09:14:
      זוכר וכואב את התיסכול...
        7/10/11 07:59:
      כתבת יוצא מהכלל ומרגש מאוד. מאוד מדבר אל לבי. מקווה שהמדינה הזו תהיה ראויה ללוחמיה ולבניה האמיצים, בינתיים לצערי היא לא. *
        7/10/11 06:12:
      אופס...אם כי...
        7/10/11 06:12:

      זכרונות קשים. תקופה לא פשוטה. זוכרת עם כי כמובן לא בעוצמות כאלו.

      ''

        7/10/11 00:07:

      זיכרון המלחמה חרוט עד עמקי נשמתך
      מי ייתן ותוכל להרפות מין הכאב
      לזכור ,אך להשתדל לא לכאוב 
      לכל הנופלים יהי זכרם ברוך
      ולך חבר יום הולדת שמח
      שם במרוקו ממתינה לך 

      חגיגה  גדולה :)

        6/10/11 23:56:
      כואב לקרוא, וגם לדעת שזוהי מנת חלקם של רבים מאזרחי המדינה, שהטראומה הקשה של מלחמת כיפור נחרטה בנפשם ובגופם. מאחלת לך שנה שלווה וגמר חתימה טובה!
        6/10/11 23:40:
      גמאני השתתפתי במלחמת נים הכיפורים
      בחזית הדרומית .
      לשמחתי הצלחתי לשכוח תקופה זו בחיי .
      שנה טובה וגמר חתימה טובה
        6/10/11 21:52:
      אמרת הכל:-( תודה ששיתפת בהתנסות הזו הקשה והשמעת קול למענם.
        6/10/11 21:27:
      קראתי. שתקתי. הערכתי. אסירת תודה שהבאת.
        6/10/11 21:12:
      גם אחרי כל כך הרבה שנים זה לא נהיה יותר קל.
        6/10/11 20:30:
      תודה ששיתפת.....פוסט מיוחד ומעולה אכן תקופה קשה וכואבת לכולם גמר חתימה טובה ובשורות טובות צחיתוש♥
        6/10/11 19:23:
      יהי זכרם ברוך, ולך, חבר, גמר חתימה טובה :-)
        6/10/11 18:56:
      לזכר הנופלים... גמר חתימה טובה
        6/10/11 18:48:
      יהא זכר הנופלים ברוך, גמר חתימה טובה.*
        6/10/11 18:22:
      חתימה טובה
        6/10/11 17:49:
      אותה מלחמה קשה אותי תפסה בלארוז מנות בקבוץ לבנים המגוייסים ובינהם החבר הלוחם שלי לחץ ודאגה אטומית אני התגייסתי למזלי בהפסקת האש. אלו היו ימים קשים של דאגות ובשורות. ואז הפעם נחגוג לך מסיבה ענקית במרוקו. :)
        6/10/11 16:39:

      אותה מלחמה ארורה. כל מי שחי אותה בחזית או בעורף זוכר ימים שאי אפשר לשכוח...

      כבר לא הייתי קרבי וגוייסתי כקצין במפקדה בעורף. לא ידענו הרבה והציבור לא ידע כלום על הזוועות. הצנזורה חסמה כל מידע מהאזרחים, עד שנתגלתה האמת כשצה"ל החל לשלוט ולהשיג השגים.

      נקווה שלא נגיע למצבים דומים.

      שנים טובות,

      רמי

       

       

        6/10/11 16:08:
      יהי זכרם ברוך
        6/10/11 15:12:

      אני שונא ימי הולדת, לך יש סיבה.

        6/10/11 14:26:
      אז הייתי מ'זה קטנה , אני זוכרת מלחמה שלא נגמרה ... כל הכבוד לצה"ל לדורותיו - ותחי מדינת ישראל ...
        6/10/11 14:25:
      גמר חתימה טובה, לך לך לדרכך ושוב אלינו בשלום :-)
        6/10/11 14:03:
      מאוד מרגש לקרוא אותך... גמר חתימה טובה....ומזל טוב....
        6/10/11 13:55:
      מ"חוגג" יום הולדת (26) קרוב אליך (16.10) באותו אזור... שנחייה בזכות חברינו, ולהם התהילה.
        6/10/11 13:50:
      דרור היקר, חתימה טובה :)
        6/10/11 13:24:
       

      טרמילר -

       

      תודה

      מרגש - כואב - נוגע -

      אנא, יכיר יוקיר ישמור ויזכור עם ישראל את לוחמיו. - א מ ן !!

       

      גמר חתימה טובה

        6/10/11 13:23:
      יהי זכרם ברוך. חייך נצלו ועל כך צריך להודות ולהמשיך עם הזכרון שבלב למרות שזה מעט כואב. כתיבה וחתימה טובה.
        6/10/11 13:18:
      תודה על השיתוף הכואב ... יהי זכרם ברוך של כל הלוחמים ... גמר חתימה טובה *
        6/10/11 13:08:
      toda al a shituf chatima tova
        6/10/11 13:04:
      ראשית מזל טוב. הוכחת שאתה בר מזל. לחזור ממופע אימים כמו זה שלך, בעיני אין מזל גדול ממנו. כתבת נהדר
        6/10/11 12:47:

      כמה כאב היום הזה מחזיר לכל כך הרבה בתים.

       

      אתמול שאלתי את הילדון שלי מה למד בשיעור מולדת ... וכשלא ממש ענה לי - שאלתי אותו אם הוא בכלל יודע מה פרוש המילה מולדת, ונחרדתי לשמוע שלא ישבו ודיברו איתם על המילה היחידה הזאת, על המילה שמכילה בתוכה ובי כל כך הרבה.

        6/10/11 12:46:
      תודה-על אז ועל היום.
        6/10/11 12:39:
      דמעות.... כמה כואב ריגשת אותי בכתיבה שלך
        6/10/11 12:28:

      ידידי,

       

      איש לא יוכל להביא מרגוע מוחלט לכאב שאתה חווית בצורה כ"כ קרובה וחדה באותם רגעי אימה, אבל לפחות בכוחותיך לחיות את חייך ולהשקיע כפליים באושריך וביעדיך כאילו מעולם לא נפגעת בעבר. המלאכה ארוכה והריפוי נמשך לאורך החיים כולם. עשית צעד ניכר לעבר מטרה זו באותו מסע אדירה לקצה השני של העולם וכעת אתה עובר עוד שלב עם כניסתך לתחום התיירות וההדרכה, דרך השיוט והטיול למרוקו אותו תוביל בעוד זמן מה. זרוק את עצמך לתוך העשייה ידידי ושט קדימה עם כל הכוח, והיה בטוח שאי שם למעלה, אלה שהיו לצדך באותם ימים נוראים ואשר לא חזרו יריעו לך כל הדרך.

       

      חתימה טובה וצום קל ביום כיפור

        6/10/11 12:11:

      ''

      כל כך מבינה, כואבת, יחד אתך.

      כל כך עצוב

      כתבת כל כך יפה.

      את הלוחמים שאינם אתנו עוד אני נושאת בלבי בכאב ובגעגוע כל כך הרבה שנים.

      באמת שאינני יכולה לשכוח אותם, לא שחלילה רוצה, אבל גם אם ארצה.

      הם חלק בלתי נפרד ממני build in

      חתימה טובה איש, בריאה, שלמה, רכה וקצת פחות כאובה.

        6/10/11 12:08:

      דרורוש, שמחה שהמנוע ההוא פספס...

      כל משפט כאן חרוט על ליבך, ועכשיו גם חרוט על ליבנו (במיוחד הסיומת).

      ואני, בדיוק במהלך המלחמה, באוקטובר 73, עליתי לארץ עם משפחתי. גם סוג של יומולדת.

        6/10/11 10:13:
      וואאווו איך אתה כותב!!! כל כך הרבה שנים עברו מאותה מלחמה ועדין כשאני קוראת אותך מרגישה כאילו זה היה אתמול כאב של אובדן חברים לעולם לא עובר יהי זכרם ברוך
        6/10/11 09:40:
      מאד יפה כתבת, טרמילר. אני זוכרת את המכתבים הללו רק בהפוך, שנכתבו משםן לזאת שחיכתה להם בבית, בדאגה ובקוצר רוח. תודה לך.
        6/10/11 09:27:
      hכיר יוקיר ישמור ויזכור עם ישראל את לוחמיו

      פרופיל

      הטרמילר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון