מחר בערב יכנס אלינו יום כיפור.
ביום זה נידון לטוב ולרע, עבור המעשים שעשינו השנה.

התקופה האחרונה היא תקופה של חשבון נפש.
מה עשינו השנה?
במי פגענו? ממי אנחנו צריכים לבקש סליחה.
מה אנחנו יכולים לעשות טוב יותר.

ביום זה, כל שנה, אני נוהגת לעשות לעצמי חשבון נפש נוסף: מה היה לי השנה? האם אני נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות?
מה למדתי השנה? לאילו מסקנות הגעתי?
ומכאן - מה לעשות בשנה הבאה לטובה, כדי שהיא אכן תהיה טובה יותר.

אולם תקופה זו הינה גם תקופה מצויינת לערוך חשבון נפש עם מערכות היחסים שיש לנו מסביבנו.
האם האנשים שנמצאים סביבנו הם אנשים שנעים לנו להיות בחברתם?
עם אלו אנשים השנה חיזקתי את מערכת היחסים, ומכאן שהם עוברים למעגל קרוב יותר,
ומאלו אנשים חויתי אכזבה, ולכן מקומם במעגל מרוחק יותר.
הגדרה מחדש של מערכות היחסים סביבנו עוזרת לנו מאוד - הגדרת  מערכות היחסים שיש לנו עם האנשים שסביבנו, מגדירה למעשה את רמת הצפיות שיש לנו מהם, וכך מונעת אכזבות בהמשך.

זוהי גם תקופה טובה לחשוב על אותן מערכות יחסים קשות יותר שבסביבנו, עם אותם אנשים שאנו נמצאים עימם בקונפליקט:
האם התמודדנו עם אותם אנשים?
האם התמודדנו נכון?
האם יש דרך טובה יותר להתמודד?
אולי כדאי לעשות זאת הפעם בדרך אחרת?
ואם דחינו ודחינו את ההתמודדות - אולי הפעם הגיע הזמן?

השבוע פגשתי עו"ד שאמר לי שלא מומלץ לחיות עם קופנליקטים קשים לאורך זמן, כי צריך להנות מהחיים,
ההתעסקות אינה בריאה וגם מביאה קארמה לא טובה.


לקראת השנה החדשה ולקראת יום כיפור,
אני מאחלת לך , ולכולנו שנדון לכף טובה.
ושהשנה נצליח להתמודד עם כל מערכות היחסים הקשות,
ושנדע להנות ולהוכיר את הטוב שמסביב, כי זה הדבר החשוב ביותר.


גמר חתימה טובה.