כותרות TheMarker >
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    אנגליה ב'

    18 תגובות   יום חמישי, 6/10/11, 15:40

    בעיר באת' שבה יש את המרחצאות הרומיים היפהפהיים דילגנו על המרחצאות, שהיינו בהן בעבר, לטובת בית קפה הצופה לרחוב,  בשל מחזה מרהיב.

     

    בעיר חגגו פסטיבל ג'ין אוסטין. הנערות הצעיריות התרצצו ממקום למקום כעדת דרורים בשמלות כותנה קיציות ארוכות, שערן אסוף ושמוט קווצות תלתלים, הנשים המבוגרות התלבשו בהתאם לגילן עם שביסים, ארנקים תואמים ושמכיות, היו ג'נטלמנים מבוגרים שנעזרו במקל הליכה גדול, ונראו כמו מנהל בית היתומים של אוליבר טוויסט (טוב דיקנס), ומן הסתם הוא ייצגו גיבור  מספריה של אוסטין, והיו האצילים הכפריים ההדורים שהלכו אנא ואנא עם רעיותיהן נשואות הפנים שלובי זרוע ומצביעים לעבר האופק, והיו גם הקצינים עם המעילים האדומים וכובעי הפרווה.

     

    שאלתי גברת זקנה אחת אם לא קר לה - היא חייכה ואמרה "כרגע ייצאנו מהחום של בית הקפה, ששם שתינו קקאו חם". בשלב זה הייתי כבר ברחוב, עם מעיל החורף שלי וצעיף חם. אך בעצם דילגתי במסע של זמן 200 שנה אחורה, עת אוסטין בת 20 החלה לפרסם את ספריה.

     

    הסתכלתי פעורת פה במחזה. נצמדתי לקצינים אדומי המעיל הרי הם הכי חתיכים בסדרות הטלוויזיה. בחיים הם פחות. גם האנגלית שבפיהם היא די אלמנטרית שכן הם לא מדקלמים את השורות הכתובות. אבל מה שהצלחתי להבין שהם עושים הכל למען הכיף. הם ממנים את התלבושות שלהם, הנאמנות למקור, לפי דגמים הנשמרים במוזיאונים. הם לא מקבלים כסף בשביל התפקיד שהם ממלאים בסצנת הרחוב. הם שייכים לאגודה של שומרי המורשת הבריטית, ואת המופע שלהם, ייבצעו גם בערים אחרות, שבהן גרה ג'ין אוסטין.

     

    בככר חצי הסהר האלגנטית בעיר (דוגמאת ככר דומה בלונדון) זכינו לביקור בבית ג'אורג'יאני,שמדגים החיים במקום במאה ה18, בנוסף לתערוכה קטנה לזכר ג'יין אוסטין, בחדר אוכל ערוך לתפארה עם פירות העונה, הרגשנו כאילו חברנו מהככר עוד מעט יגיעו  למנה האחרונה של ארוחה דשנה. תמונה של גברת אלגנטית מוכרת מאד השקיפה מהקיר על השולחן הערוך. לגברת קראו סטפלטון והיא הושאלה מהנשיונל פורטרייט גלרי, בלונדון, שם הייתי מספר פעמים וזו הסיבה, כנראה, שהתמונה הייתה מוכרת.

     

    סלון מרהיב עם רהיטי מהגוני וכסאות צ'יפנדייל, לביקור של  תה-אחר הצהריים- קיבל את פנינו ובו גם פינת העבודה של הגברת, כולל שולחן תפירה, ההופך כבמטה קסם גם לשולחן כתיבה, (למשלוח ההזמנות לקבלות הפנים). ובסמוך: חדר השינה של הגברת עם מיטת אפריון  שגודלה היה מוגדר היום קינג סייז. "הכיצד? הם היו יותר נמוכים מאתנו" שאלנו את הגברת שעל המוזיאון. גודל המיטות לא היה קטן יותר, מאשר היום באנגליה, היא הסבירה. לעומת זאת המיטות בקונטיננט, כמו בהולנד, היו קטנות, שכן, שם, הם נהגו לישון בחצי ישיבה. אז נזכרתי שאת המידע הזה כבר קיבלתי באמסטרדם, בביתו המשוחזר של רמרדנט, כששאלתי למה המיטה קטנה כל כך. (טוב, אני עיקבית).

     

    גולת הכותרת הייתה בשבילי המטבח. שם רואים את החיים האמיתיים. את הנעליים המרופטות של הטבחית  והסנדלים הבלויים של המשרתת, וכל חפצי הבית, כולל משקלות, מיכל ענק דמוי שוקת לאיחסון הלחם (להגנה מהעכברים), תנור מצוייד עם אפשרויות לצלייה ובישול,  תבניות של עוגיות, סירי ענק, מחבטות, "ששת", קונוסים של סוכר וכלי חיתוך מותאמים לסוג סוכר לא מעובד שעד היום מקובל להגישו. 

     

    בבאת' יש בית נוסף אחר מאותה תקופה, ביתו המשוחזר של ויליאם הרשל אסטרונום, מגלה כוכב האורנוס ב1781 ומוזיקאי שהתגורר שם עם אחותו קרוליין, מוזיאונים ועוד שכיות חמדה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/10/11 03:39:

      צטט: Arye 2011-10-10 00:38:24

      כי הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר. האמת היא שאומנם יש לנו מה ללמוד מהבריטים, אבל גם להם יש ברוך השם מה ללמוד מאתנו.

       

       

      ברוררר....

        10/10/11 03:38:

      צטט: ליריתוש 2011-10-08 20:53:09

      נשמע לי משעשע למדי, כל שימור המסורת הזה, ממש לא שייך לנו ולארץ, אני חושבת - ולכן אולי קוסם לנו להסתכל בזה. אגב, כשלמדתי בשנה שעברה בלימודי עריכה, הביאו לנו מידע שג'יין אוסטן לא ידעה בכלל לכתוב כראוי והייתה לה עורכת....כנראה שעם חומרים טובים משלה ועורכת טובה גם כן - זה היה המתכון להצלחה....(אם תרצי, אחפש לך את המידע הזה, בתקווה שלא הושמד בטעות)

       

       

       

      ששש..... ליריתוש אם לא תספרי לאף אחד - נראה לי שגם העורכת לא עזרה הרבה

        10/10/11 00:38:
      כי הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר. האמת היא שאומנם יש לנו מה ללמוד מהבריטים, אבל גם להם יש ברוך השם מה ללמוד מאתנו.
        10/10/11 00:32:

      צטט: עודד אל-יגון 2011-10-07 20:11:23

      למה ככל שמתרחקים מהארץ שלנו, העולם נראה יותר יפה?

       

        8/10/11 20:53:
      נשמע לי משעשע למדי, כל שימור המסורת הזה, ממש לא שייך לנו ולארץ, אני חושבת - ולכן אולי קוסם לנו להסתכל בזה. אגב, כשלמדתי בשנה שעברה בלימודי עריכה, הביאו לנו מידע שג'יין אוסטן לא ידעה בכלל לכתוב כראוי והייתה לה עורכת....כנראה שעם חומרים טובים משלה ועורכת טובה גם כן - זה היה המתכון להצלחה....(אם תרצי, אחפש לך את המידע הזה, בתקווה שלא הושמד בטעות)
        7/10/11 20:25:
      לבנה ודנה תודה על התגובות וגמר חתימה טובה
        7/10/11 20:24:
      ניצוש אני גם חושבת כי הסדרות הטלויזיוניות יותר טובות מהספרים. עכשיו משגיליתי שהיא הייתה רק בת עשרים כשכתבה את ספריה אני מבינה למה הרגשתי אצלה חסר, או שמא החסר היה אצלי?
        7/10/11 20:21:

      צטט: בת יוסף 2011-10-07 06:38:59

      זה נשמע מלהיב. כחובבת אדוקה של ג'ין אוסטין, זה בדיוק בשבילי. איך הייתי רוצה להיות שם ולהביט במתחפשים.

       

       

      זהו שהם לא ממש מתחפשים אני חושבת שהם פשוט חיים את העבר

        7/10/11 20:20:

      צטט: mom.doc 2011-10-07 04:16:15

      עשיתן (יודית וניצה) חשק גם לי לצפיה חוזרת ביום כיפורים בגאווה ודעה קדומה.

       

       

      אילנה אני מקווה שאת נהנית מהצפיה גם בשבילי

        7/10/11 20:14:
      א. בגלל שאולי העולם באמת יותר יפה? ב. אולי לא יותר יפה אלא יותר שונה? מה שמזכיר לי: קרוקודיל הוא יותר ארוך או יותר ירוק?
        7/10/11 20:11:
      למה ככל שמתרחקים מהארץ שלנו, העולם נראה יותר יפה?
      ועכשיו, לא תאמיני, אור יום מלא, השמיים זוהרים מריבוא כוכבים לקראת החג, אבל המערכת שמה איקס על העברת כוכב לכבוד הממלכה הבריטית... ננסה מחר בצאת הכיפורים ושתהיה לכם חתימה טובה וצום קלי -קלות
        7/10/11 11:31:
      וואו, איזה כייף לכם! בדיוק עכשיו אני קוראת בפעם ה- 5000 את persuation שלה...
        7/10/11 06:48:

      מעורר קנאה...הטיול הזה.

      גמר חתימה טובה.

        7/10/11 06:38:
      זה נשמע מלהיב. כחובבת אדוקה של ג'ין אוסטין, זה בדיוק בשבילי. איך הייתי רוצה להיות שם ולהביט במתחפשים.
        7/10/11 04:16:
      עשיתן (יודית וניצה) חשק גם לי לצפיה חוזרת ביום כיפורים בגאווה ודעה קדומה.
      כוכב מחר כי עכשיו מאוחר והבנק נסגר

      ובכן 1. קראתיך לאורך ולרוחב, עכשיו אני מבינה למה התכוונת כשאמרת שבגללי את אצה לכתוב עוד פוסט. אגב 1. חזרתי להגיב לך על אנגליה א' (למקרה שהחמצת את הפנינים מבית מדרשי). ובכן 2. נפלה ברשתך טעות (לעולם חוזרת) שכן, יש לקרוא לגברת ג'יין אוסטן ולא אוסטין. אגב, 2. על ספרה תבונה ורגישות במקום שם הסופר נכתב "מאת גברת" ("By a lady").
      -------
      התיאורים שלך עשו לי חשק לצפות שוב בסדרה המצוינת - גאווה ודעה קדומה - שאהבתי יותר מאשר קריאה בספר. ואם יורשה לי לגלות, אני חושבת שצפיתי בה יותר מעשר פעמים. 

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר