אם נכנסת לפוסט זה בפעם הראשונה, הרי שהוא החמישי בסדרה. כדי לקרוא את הראשון הקש על הלינק הזה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=203599     

ניסים

למרות ההצלחות והטיפולים בקליניקה, חיי המשפחתיים הפכו לכאוס מוחלט. כזכור עבדתי בעסק המשפחתי של אשתי (זו שבחרה להתגרש ממני) ומכוח עבודה הפכתי  לנטל על המשפחה. היה עליהם לשלם לי משכורת, ולממן את שכר הדירה בוילה שבסנטה סיסיליה, מכיוון שהעלויות היו גבוהות, וביתם לא גרה איתי יותר, עלו בהם המחשבות לפטר אותי מהעבודה, ושאפנה את הבית בהקדם האפשרי.

הייתי בלחץ, לבד, ותלוי לחלוטין במשפחתה של אשתי, לא היה לי מושג מה יקרה איתי, עד שנאמר לי שיתכן ויהיה עלי לעזוב, אם אב המשפחה יחליט על- כך והתשובה תתקבל בבוקר של יום המחר. זו הייתה הפעם הראשונה שהתפללתי לבורא עולם, אני זוכר שישבתי למרגלות מיטתי ודברתי אליו פחות או יותר במילים האלו " אלוהים יקר, כל מה שיכולתי לעשות עשיתי, אין לי רעיון מה אני יכול לעשות כדי להיטיב עם מצבי, אני בידך עשה בי כרצונך".

למחרת קבלתי תשובה שאני יכול להישאר בדירה עד תום החוזה ולהמשיך ולקבל משכורת עד מתי שארצה.

בנוסף לד"ר אלויה וסקז פגשתי גם את ד"ר פדרו לופז שהיה המורה שלי לפרחי באך, פדרו לימד אותי שיש עוד פרחים חוץ מפרחי אנגליה היכולים לעזור לאנשים. פדרו פיתח את תמציות פרחי הים-התיכון ולמדתי אצלו שלושה קורסים בתמציות פרחים כולל פרחי באך.

זכור לי יום אחד כשפדרו לקח אותי למקום בקארקאס הנקרא "פרקה דל אסטה", בתרגום לעברית - פארק של המזרח. פדרו רצה להפיק אנרגיה מפרח הלוטוס שצמח שם בלב האגם המלאכותי. כבר אז בשנת 1992 יכולתי לזהות מתי פרח מוכן לשחרר את האנרגיה שלו ולהפוך אותה לתמצית, פדרו שנוכח ביכולותיי, אמר לי שצריך להכשיר אותי לעשות מלאכה זו, כאילו ניבא מה יקרה בעוד 11 שנים. אני זוכר שכאשר ראיתיו עומד ליד הצמח, קבלתי את כל המידע כיצד להפיק תמציות פרחים, אך לא ידעתי מה לעשות עם הידע, הביטחון ביכולותיי היה כה נמוך שהאפשרות שאייצר תמציות מפרחי ארץ-ישראל, כלל לא עלה על דעתי.

זו הייתה תקופה קצרה אחרי הפרידה, חשתי שאני חסר זהות, כל מה שחשבתי שהוא אני "נלקח ממני" לכן אמצתי את הזהות הראשונה שפגשתי. מי שסיפק לי אותה היה המורה לאנרגיה אוניברסלית מאסטר לואונג מינה דנג. אמצתי לי מייד את התדמית של ההילר, הלכתי כשעל חזי כפתורים שהמאסטר העניק לבוגרי הקורסים שלו, ועליהם כתובה הדרגה שעברו. לי היו שתי כפתורים, רמה שלוש וארבע באנרגיה אוניברסאלית. גאה הייתי בדרגותיי הסתובבתי כשאני משתוקק שאנשים ישאלו אותי מה הם הכפתורים אותם אני נושא על חזי, ואוכל להשיב להם שאני הילר ומרפא באנרגיה אוניברסאלית. אף אחד כמובן לא שאל אותי, אבל שוב הייתה לי זהות,   לא הבנתי כי אין זו זהותי האמיתית, אך שוב היה לי ערך עצמי, שהיה כה חסר לי באותה התקופה.

היה עלי להכין את הווילה למסירה בתום תאריך השכירות שהיה - 15 למרץ 1993. בפברואר התחלתי לצבוע, קניתי צבעים, שפכטל, מברשות ועבדתי אחרי שעות העבודה שלי ובשבתות. בעל הבית שגר בחלק הווילה שמעלינו בא לראות את המצב הנכס שלו, וכשראה כי טוב, היציע לי לצבוע את ביתו ב-500 דולר, שזה היה הון עתק עבורי. כך קבלתי את עבודת הצביעה הראשונה שלי והתחלתי להרוויח כסף, נס נוסף ולא צפוי.

החלטתי להתפטר מעבודתי בחברה המשפחתית, לא יכולתי להיות יותר במקום שלא רצו אותי, העבודה שקבלתי, הקורסים באנרגיה אוניברסלית, הקורסים שעברתי עם פדרו, מלאו אותי בביטחון שיהיה בסדר, אז עזבתי. עכשיו היה עלי למצוא דירה, זמן הפינוי התקרב ובעל הבית הבהיר בצורה ברורה שהוא יממש את זכויותיו במידה ולא אפנה אותה עד 15 למרץ.

החלטתי שכל יום בבוקר, אני קונה עיתון, עובר על המודעות, ויוצא לראות לפחות שתי דירות ביום. כך עשיתי ונתקלתי בבעיה שלא חשבתי עליה, לא הייתי אזרח, לא הייתה לי משכורת קבועה (התפטרתי כזכור) ובעלי בתים או שסירבו לי או שהדירה לא הייתה מתאימה. יום אחד נסעתי ברכבת התחתית לראות דירה במרכז קראקאס, כאשר עליתי במעלית לדירה, מיד זיהית שהבחורה הצעירה שעלתה איתי גם היא עולה לראות את אותה הדירה, הדחף הראשוני שלי היה לצאת לפניה, כדי לדבר עם בעל הבית ראשון במידה והדירה תהיה מתאימה.

התגברתי על יצרי, נהגתי כג'נטלמן, נתתי לה לצאת ראשונה, וכשנכנסנו הבנתי כי זו איננה דירה עבורי, היא פשוט לא התאימה. כנראה שהיא גם לא התאימה לבחורה ויצאנו יחד אל המעלית. כאשר המעלית הגיעה ונכנסנו, שאלתי אותה בספונטניות מה דעתה לגור עם שותף, נחפש יחד, ונחלוק בהוצאות שכר הדירה, להפתעתי היא הסכימה מיד.

התברר שקוראים לה הני (דבש) והיא בעלת חברה להשכרת דירות נופש ברחבי וונצואלה. החלטנו שאנו נציג את עצמנו כזוג נשוי לבעלי הבתים, וכך יהיה לנו יותר קל לשכור. תוך שבוע מצאנו דירת שתי מפלסים מרוהטת קומפלט, עם שתי חדרי שינה מקלחת ושירותים צמודים לכל אחד וב-15.3, העברתי את תכולת הדירה שלי למקום המגורים החדש שלי ומסרתי את הווילה לבעליה בזמן.

ד"ר אלוויה  לימדה עוד קורסים של אנרגיה אוניברסלית בקליניקה שלה. עלה בי אז רעיון, בקורס למדנו שיש לחלק את הטיפול שארך 5 דקות לשתיים. כדי למדוד את הזמן היה צורך בטיימרים, ולהפתעתי לא היו בכל ונצואלה שעונים כאלה המודדים זמן לאחור. אז נסעתי לארצות הברית וקניתי חמישים שעונים ומכרתי אותם במחיר גבוה פי שלוש מקנייתם, כולם נמכרו. חזרתי על פעמיים על התהליך כל השעונים שקניתי נמכרו.

אחרי חודשים של טיפולים במרכז, הומלצתי לעבור קורס של מורים לשיטה. עברתי קורס קצר להכשרת מורים באנרגיה אוניברסאלית, וכדי להשתלם השתתפתי בכל קורס שהעבירה  אלוויה במרכז שלה.

בספטמבר 1993 הודיע אלוויה שהיא נוסעת לחו"ל וסוגרת את המרכז.

ידעתי שהגיע הזמן  לחזור לישראל, אך לא ידעתי מתי.

באמצע ספטמבר שותפתי לדירה אמרה לי שקבלתי טלפון מאדם שדבר בשפה לא ידועה שאת שמו לא ידעה לבטא משהו כמו עזאאא. חשבתי שהיא הוזה, אף אחד חוץ מהורי לא ידע על הטלפון ומכיוון שדברתי איתם הנחתי כי היא טועה והפסקתי לחקור. בבוקר שאחרי, קבלתי טלפון מעזרא, המנכ"ל של בריכת גורדון, (מקום העבודה הקודם שלי אותו עזבתי כדי לנסוע לוונצואלה) שהיציע לי לחזור לארץ בתפקיד סמנכ"ל, ולעזור בניהול הבריכה. כששאלתי אותו איך הוא קיבל את הטלפון שלי, הוא סיפר לי שדוד שלי פגש אותו בבריכה וסיפר לו שאני בתהליכי גירושין. עזרא תפס יוזמה והתקשר להורי, קבל מהם את הטלפון ויצר איתי קשר.

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים לא?

לא הייתי צדיק אבל הבנתי שדברים מתרחשים מתחת לפני השטח שאין לי שליטה עליהם, אך אם אהיה מספיק ערני אוכל להבחין בסימנים, וזה היה סימן כה גדול שלא היה סיכוי שאחמיץ אותו. אחרי משא ומתן קצר הוסכם שאני חוזר לארץ באוקטובר, וכל הוצאות הנסיעה שלי ישולמו על -ידי הבריכה.

 ידעתי שהיגיע הזמן לחזור לארץ.