גשם ראשון של אבק יורד בלילה החמים. אני יושבת על מיטה בתוך ערימת כביסה בדירה השכורה, כתמי טביעות ידיים קטנות משוקולד על דלתות הארון לוכדות את מבטי. גם על השטיח בסלון, כתמי טביעות בוץ של כלב ולידן מקרוני דבוק לרצפה. עיניי בורחות אל החלון הסגור בזגוגית לבנה.
נדמה לי שאני רואה אור קטן מהבהב בחוץ. האור נראה כבוקע ממקור קרוב מאוד לזגוגית, דבר תמוה לגבי חלון שנמצא בקומה השלישית. אני קמה, מתקרבת בפליאה לחלון האטום למחצה ושומעת בתוך קולות הטפטוף, גם קול שנשמע אנושי לחלוטין, בוקע מאותו מקור. סיבוב קל של הידית ופתיחת הזגוגית, ואני רואה משהו שנראה כמו... פיה טובה?!
אני ממש לא מאמינה בכאלה שטויות ופותחת את החלון לרווחה.

פיה טובה מניעה בעדינות כנפיה, מנערת טיפות מים מלוכלכות, עפה ומתיישבת על קצה המזרון. זוהר שמימי בוקע עם כל תנועה שלה ואני מביטה בה מוקסמת.
מ ד ה י מ ה...
יש לה כנפיים סגולות שקופות, רקומות זהב ובידה שרביט קסמים ורוד עם נצנצים ומדבקות. עיניה מי ים כחולות וזכות, פיה ורוד זערורי ושיערה בקבוקי זהב גולשים על כתפיה ברכות... וואו...

- "ערב טוב לך, איריס" היא אומרת בחיוך ושיניה המושלמות מבהיקות. היא יודעת את שמי! וגם עברית היא יודעת!
- מה זה... מי את?
- שמי סגולה. פיית שלוש המשאלות.
- מה את עושה כאן? באת לתת משאלות?
- הו, לא. אני לא עובדת כאן. ישראל לא בקו שלי.
- אז מה את עושה כאן?
- זה סוד.

משתתררת שתיקה ואני חושבת שהייתי שמחה לראות יצור סגולי כמוה במציאות.
- תשמעי, זו יכולה להיות הברקה אם את באה לעבוד כאן. התפקיד הזה פנוי ומאוד יאהבו אותך.
- יאהבו אותי? כאן? בישראל? האמת, הייתי כאן פעם בשליחות שמיימית.
- באמת? מה זה היה?
- שלחו אותי לצפת. זה היה לפני כמה מאות שנים, בלילה סוער וקר. הייתי אמורה לבקר את המשפחה הענייה ביותר בעיר. זוג זקנים ערירי שגר בבקתת קש מרופטת, ללא הסקה, בלי אוכל, בקור נורא ואיום. שפל הדלות. שמחתי כל כך שנבחרתי להושיע אותם ובאתי למשימה מלאת מרץ ושמחה.
- נו, ומה הם ביקשו?
- חה! ביקשו! הלוואי והיו מבקשים... הם לא היסכימו ביניהם על אף משאלה והתחילו להתווכח. הוויכוח הפך למריבה קולנית, קללות, חבטות. הקללות התגשמו בהם מיד. לא יכולתי לשאת זאת וברחתי.
- אז בעצם, השארת אותם במצב גרוע יותר ממה שהיו בתחילה...

סגולה מחייכת במרירות.
- הם האשימו אותי במצבם והטיחו בי קללות וגידופים. כמעט הרגו אותי. מפח נפש כזה לא היה לי מאז שהתחלתי לעבוד בשמיים. פיית משאלות אמורה להפיץ רק טוב. הייתי שבורה. רציתי למות.
מלמעלה ראו שאני שבורה, אז שלחו אותי לאמריקה.
- אמריקה!
- הצלחה מסחררת, אני זוכה להערכה רבה. הם יודעים איך לעבוד איתי.
- באמת?
- המשאלות הכי חמודות מגיעות אלי מהנשים האמריקאיות. אלוהים ברך את אמריקה ונתן לה נשים עם נשמות של זהב. תענוג לעבוד איתן.
- מה הן מבקשות?
- אהבה, חתונה. והכי הרבה הן מבקשות לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה. נכון שזה מקסים?
- חמוד... ומה מבקשים בשאר המקומות? בואי נאמר, מה הבקשות הפחות מקסימות?
- הנשים האירופאיות רוצות קריירה, הנשים ברוסיה מעדיפות מזומנים והערביות מבקשות לחיות בכבוד המשפחה.
- מה הבקשות הכי מוזרות שאת מקבלת?
- מהסיניות. הן רוצות להיוולד.
- להיוולד?! שמעתי על כאלה שרוצות ללדת, אבל לרצות להיוולד? מה זה?
- כן... גם בעיני זה מאוד מוזר.
- את לא מציינת גברים. למה? גברים לא מבקשים ממך משאלות?

הפיה הטובה מעקמת את פיה החמוד.
- גברים? מבריאת העולם ועד ימינו לא השתנה אצלם כלום! עדיין מבקשים את אותה הגברת ומבקשים שתהיה ללא האדרת! אגב, מי זו אנג'לה המהממת?
- לא יודעת.
- ובת שבע הרוחצת?
- לא מכירה. תגידי, מה קורה בישראל? איזה בקשות מגיעות מכאן?
- ישראל לא בקו שלי. כאן עובד משיח צדקנו.
- מה פתאום, אין כאן אף אחד!
- נו, יש לכם את המקובל שעדיין חי איכשהו ויש את הקדוש שמת לא מזמן. חוץ מאלה, יש לכם גם את ההוא שכבר לא חי אבל גם לא מת ממש. אתם לא צריכים אותי.
- חייך! בטח שצריכים! תראי איזו חמודה את. וגם אין לך זקן... בבקשה, בבקשה, בואי...
- לא נראה לי שאני מתאימה לכם. אני לא עובדת עם יהודים. רגע, אבל יש לכם את הכותל המערבי!
- הכותל לא עובד. אני כבר בדקתי את זה.
- מה ביקשת?
- להיות בלונדינית עם עיניים כחולות.

סגולה מציצה בי במבטה הכחול ומעיפה לאחור כמה בקבוקים של זהב.
- היית צריכה לבקש משהו מציאותי.
- לא יודעת... זה היה החלום שלי מילדות. את יכולה למלא את המשאלה הזו?
- יכולה. אבל למה לבזבז על זה משאלה? תצבעי את השיער ושימי עדשות כחולות כמו שאני עשיתי. זה נראה אמיתי.

- תראי סגולה, הסיפור שסיפרת לי על הזקנים האלה מצפת, לא שייך לזמננו. היום הכל השתנה. האנשים בישראל אחרים. חוץ מזה, את לא צריכה לבוא לכאלה אנשים. תתחילי במשהו קל. מצאי לך מישהו שנמצא לבד. כזה שאין לו עם מי לריב. תבחרי מישהו שלא עני כל כך. אחד שיודע מה הוא רוצה. אדם מודרני. אדם משכיל. אנשים כאלו ישמחו לראות אחת כמוך. נחמדה, חייכנית, עם אור ואווירה. בבקשה... תחשבי על זה.

- בסדר. אנסה את ישראל עוד פעם אחת.
- יש! פיה טובה, את כל כך טובה! תודה לך.
- איריס, אני אתחיל איתך. אני נותת לך שלוש משאלות.
- לי?
- את נראית מתאימה.
- אבל מה לבקש?
- מה שאת רוצה. כל דבר שעולה בדעתך.
- יש משהו שלא תסכימי למלא?
- אני אמלא הכל, בתנאי שזה לא מזיק לאחרים.
- לשטוף את הכלים שבכיור זו משאלה חוקית?
- בהחלט!
- אז זו המשאלה הראשונה שלי.
- את בטוחה בה?
- כן. רק קצת לא נעים לי ממך. יש לך ידיים כל כך עדינות...
- שום דבר. פיית המשאלות ממלאת כל משאלה. בקשי מה שעולה בדעתך.
- זו המשאלה שאני רוצה.
- הו.. בקשה כל כך צנועה... הנה, רחצתי הכל.
- גם את הסירים רחצת?
- ברור, איזו שאלה. מה משאלתך השנייה?
- ערימת הכביסה הזו... כאן לידי. את יכולה לטפל בה?
- את בטוחה שאת רוצה לבזבז על זה משאלה? זכרי שזו משאלתך השנייה מתוך שלוש!
- אני בטוחה, אם זה בסדר מצידך.
- יטופל. הנה, הכל במקום. תרגישי חופשי.
- הכל בארונות?
- הכל.
- תראי, אני נוהגת לשים את הבגדים של-
- כן. אני יודעת. שמתי אותם למעלה. מה המשאלה השלישית שלך?
- המשאלה השלישית שלי היא: עוד שלוש משאלות.

- מה???
- לפי התנאים שאת קבעת בהתחלה, זו משאלה חוקית. את לא יכולה לסרב לתנאים שאת עצמך נתת. במשאלות הנוספות המשאלה הראשונה תהיה לנקות את הבית ולתת אוכל לחיות. אם את חושבת שאני צריכה לפצל את זה לשתי משאלות אז נפצל, כי לא איכפת לי. המשאלה השנייה: לנקות אסלות ואמבטיות. והמשאלה השלישית היא עוד שלוש משאלות. במקבץ המשאלות החדש, המשאלה הראשונה תהיה: צאי לקניות לשבת. המשאלה השנייה: מקלחות, חפיפות והלבשת הילדים שיהיו מוכנים לשבת. המשאלה השלישית זה עוש שלוש משאלות. הראשונה תהיה: אוף, קשה לדבר
כל כך הרבה, את שומעת? הראשונה תהיה לקחת את האוטו לטיפול. השנייה תהיה-
- די! מספיק עם זה ! ישראל בכלל לא בקו שלי!




-