אולי החלק הכי קשה בכל יום כיפור היא הידיעה שגם אם אני רוצה לזוז, אני לא יכול לא שרע בבית אבל המחשבה שאני לא יכול להכנס לאוטו, להניע ולנסוע מפה כמעט מחרידה את המנוחה.
אולי החלק השני הכי קשה בכל יום כיפור הוא הידיעה שאני מאכזב את אמא קצת, ששומעת שאינני צם. לא שזה קשה לצום אבל אני פשוט לא חושב שיש לי תפילה יותר לאלוהים
ועדיין הזדמנות נהדרת לקצת חשבון נפש על אנשים שפגשתי אנשים שהלכו האם נהגתי כשורה האם ידעתי חמלה עדיין יש פה לא מעט דברים לתקן ולשנות ואז מה בסוף מתים הכי צדיק שיש? |