הלכתי לשמוע את תפילת החג.

לראשונה בחיי ראיתי שלשה בתי כנסת צמודים.

בית כנסת של חב"ד,
בית כנסת של תימנים
ובית כנסת  אשכנזי.

בגלל ששנים לא הלכתי לבית כנסת. הייתי עכשיו אצל כל השלשה...

**

בחב"ד התפללו יידיש, שפה שאני לא שולט בה...

החזן, במקום להגיד "ברוך אתה ה' ",
אמר: "בורוך אות'וי אוידוינוי",

אצל התימנים התפללו בתימנית, שפה שהשליטה שלי...לא משהו.

ואצל האשכנזים...הבנתי את השפה אבל לא הבנתי מה אני עושה שם. הרי הבורא לא ממש צריך את תפילותינו. וכמו שאמר הנביא :
"לא בעולותיכם ובזבחיכם, חשקה נפשי".  -

ההיגיון האלוהי עובד אחרת.
פעם, ניסיתי לעשות איתו, תאום ציפיות.. "בוא נעבוד אחד עם השני"
אני אקפיד בקנאות על עשרת הדברות למעט שמירת שבת,  ואתה תשמור עליי - 
מממ... לא מעניין לו, הוא היה עסוק בצדיקים גדולים ממני, או בסדר עולמי חדש...

**

לאבא שלי היה הסכם של שנים עם הקב"ה.

"אני לא מתעסק בעניינים שלו והוא לא מתעסק בעניינים שלי".

פתאום ההסכם הזה קוסם לי יותר ויותר...