כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאסף לכל המחנות

    יום הכיפורים

    0 תגובות   יום שבת, 8/10/11, 22:49

    כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם:  מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ (ויקרא ט"ז)  

     

    יום כיפור הוא הנתפס כיום הקדוש ביותר בשנה. וגם נשמר ע"י רוב שלומי ישראל ויעידו על כך בתי הכנסיות ומאידך חסרון המכוניות בכבישים. 

     

      אך תמיהה גדולה מאפילה על מהותו של יום הכיפורים: מה מהותו של "יום" שמכפר בעצמו? מה פירוש הדבר עצמו של יום הכיפורים מכפר? מה כוחו של יום מצד עצמו?   

    גם אם נאמר שצריך תשובה אבל מ"מ עיצומו של יום הוא המכפר רק בתנאי של תשובה.  ולדעת רבי יום הכיפורים מכפר אף ללא תשובה (כדאיתא ביומא פ"ה ע"ב). 

      אם כן חוזרת השאלה מה כח הכפרה ביום מצד עצמו?  היה אפשר לתלות בתשובה לחוד וללא קשר לתאריך בשנה.  או לצום מאכילה ושתייה.  

     

    וכעין שכבר צווח הנביא  ישעיה (נ"ח 5-7) הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה.   הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ.   הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת  כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.   אכן נראה שאמונה זו שיום כיפורים וקורבונתיו מכפרים, היא אמונה מיסטית חסרת נימוק רציונאלי, כפי האמונה שהקרבנות מכפרים.  ובדוגמא בולטת לקרבנות יום כיפור הוא השעיר לעזאזאל המכפר על עוונת ישראל. בשעיר לעזאזל נאמר: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲו‍ֹנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה  (ויקרא ט"ז, 22) כלומר השעיר הוא הנוטל על עצמו את עוונות בני ישראל. והוא הולך למיתה ואנו לחיים.  מה שמזכיר מאוד את מנהג הכפרות. [ועי' שו"ע סימן תר"ה  ס"א.]    

     

    בנןסף לעניין זה נראה שבשעיר לעזאזל יש עניין נוסף :

    ההקבלה בין שעיר לה' לבין שעיר לעזאזל מוכיחה לנו שאין עזאזל שם מקום כי אם שם עצם וכנראה הוא שם של שד או רוח רעה שמקום שלטונו הוא בדמבר האמונה שרווחה אצל חלק מהעמין הקדומים הייתה שהמדבר מלא רוחות רעות ושדים אמונה זו  נשארה גם אצל חז"ל שסברו ששדים מצויים במקום מחוץ לעיר ובשדות – במוקמות שאינם מיושבים [מקומות לא מיושבים מפחידים ולכן נוטים לייחס לזה שדים ורוחות כמו בית הקברות] 

    העברים תיארו את אותם רוחות כשדים [שורש שדד] כלומר משחיתים (דברים ל"ב,17) או שעירים (ויקרא י"ז,7) כלומר בעלי השיער כך תיארו את דמותם של אותם רוחות רעות .  ולכן היו מקריבים  תיש- שעיר לעזאזל- הרוח הרעה היא שעיר עזאזל הוא ראש השעירים . גם כיום ישנן ערביים שוכני מדברות המקריבים  לשעירים עיזים שעירות [בגלל הדימיון בניהם]    

     

    וכבר רמז על  פירוש זה האבן עזרא (ויקרא ט"ז,8) בפירושו על שעיר לעזאזל  עמד על  תיבת  עזאזל וחתם "ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז: בהיותך בן שלשים ושלש תדענו".

    פיסקה זו נראית חתומה מאוד, אולם הרמב"ן כבר גילה סודו של ראב"ע: אם נספור שלושים ושלושה פסוקים אחר אותו פסוק שבפרשת אחרי מות נגיע לפסוק ז בפרק הבא, ובו כתוב "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים" כלומר שעניין השעיר לעזאזל הוא הקרבה לשעיר (וע"ש לרמב"ן)

     

    [כנראה יש בו את שני העניינים בהרכב. גם לקיחת עוונות בני ישראל ע"י שעיר וגם סוג של הקרבה לשדים]

     

     

     

    ונשוב לעניין תשובה ויום הכיפורים:

    כיום רווחת הדעה, שהתשובה מכפרת לחלוטין ואין צורך לדבר אחר זולתה לכפרה גמורה.

    אולם בגמרא (יומא פ"ו  ע"א) מצינו שישנם ד' חלוקי כפרה  ולא הכל מתכפר ע"י תשובה.

     וז"ל הרמב"ם  (פ"א מתשובה ה"ד) שהביא דברים אלו להלכה:       

     

    "אף על פי שהתשובה מכפרת על הכול, ועצמו של יום הכיפורים מכפר--יש עבירות שהן מתכפרין בשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרין אלא לאחר זמן.  כיצד:  עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה--אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג',22). 

     עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין, ועשה תשובה--תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא ט"ז,30).  

     עבר על כרתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה--תשובה ויום הכיפורים תולין, וייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו ייסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם" (תהילים פ"ט,33).

     במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בעת שעבר.  אבל המחלל את השם--אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויום הכיפורים וייסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות:  אם יכופר העוון הזה לכם, עד תמותון" (ישעיהו כ"ב,14).   עכ"ל הרמב"ם.  [ויתכן שיש לחלק בין כפרה לבין קרבה לה' ועי' שם בהל' תשובה פ"ז ה"ו ובשו"ת כת"ס או"ח סימן ק"ט]


    ובאמת נראה שדברים הללו עומדים בניגוד לרוב מאמרי חז"ל -המאוחרים יותר-  המגדלים  את מעלת התשובה לכשעצמה ולא מצריכים יותר שום דבר לכפרה גמורה וכמעשה דאליעזר בן דורדיא דכל ימיו בעבירה היה ועשה תשובה שעה אחת לפני מותו ויצאה בת קול ואמרה  "רבי אליעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא"  ואמר עליו רבי יש קונה עולמו בשעה אחת (ע"ז י"ז ע"א) ואמרו תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות (אבות פ"ד מי"א) - הרי שאדם העושה תשובה לא צריך יסורין ואדרבה התשובה מגינה עליו מפני היסורין.  ואמרו המקדש אשה ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בליבו (קידושין מ"ט ע"ב)  ובתשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות (יומא פ"ו ע"ב) ובמקום שבעלי תשובה עומדים אף צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד (ברכות ל"ד ע"ב והוא פלוגתא ע"ש) 

     

    והמאירי בחידושיו (יומא פ"ו ע"א) כתב על עניין חלוקי הכפרה : והדברים הללו הערה הם להזהר ולהפליג בתשובה לפי חומר העוון ולעולם אין הפרגוד ננעל בפני תשובה גמורה (וכ"כ החיבור התשובה עמ' תקמ"ו). 

    במילים אחרות חכמים הפריזו והגזימו ואמרו שיש עבירות שצריך עליהם גם יו"כ יסורין ומיתה, כדי להפחיד את האדם, שישוב בתשושבה שלימה ואם ישוב בתשובה שלימה מתכפר לו לגמרי. - וכמה רחוק זה מפשוטם של דברים. אלא שההשקפה שהתושבה מכפרת לגמרי היא השולטת בתקופה המאוחרת יותר עד ימינו.

     

    ויש מהאחרונים (רי"ף בפירושו לעין יעקב יומא פ"ו ומנ"ח סוף מצווה שס"ד ועוד) שחילקו ואמרו שכל עניין ארבע חלוקי כפרה הוא בתשובה מיראה אבל בתשובה מאהבה לו דהא זדונות נעשות לו כזכיות.

    וגם זה דוחק כמובן, דהא סתמו ואמרו שתשובה מכפרת לגמרי רק במ"ע ולא חילקו שתשובה מאהבה זה אחרת .  ותשובה מאהבה היא חלק גדול. מהתשובה.

     

    ובעיקר העניין של עוונות נעשות לו כזכיות - לכאורה נראה תמוה שלפי כמות העבירות שעשה עד עתה כן ירבו הזכיות (ולכאורה יש מקום לומר שככל שהוא בעל עבירות גדול יותר כך הוא יותר בעל תשובה וממילא מעלתו גדולה יותר, אבל אחה"ע זה ליתא כי אין זה תלוי בכמות העבירות שעשה רק אם התדבק והסכיהמ נפשו לחטוא ודו"ק) 

    ונראה שהכוונה היא שהוא כאדם נקי שעה בחייו זכיות ובזה יזהכה לאריכות ימים. אבל אין מונים כל עבירה שעשה כזכות. וממילא יתכן - גם לפי מימרא זו - שאין הוא כבעל זכיות גמור וצריך עדיין כפרה באחד מהאופנים האמורים. 

     

    וכאן עמד קנה במקומו לעת עתה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יער גלבוע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין